כתבתי בעבר על על קריית טבעון, הישוב שחובר לו יחדיו מהישובים קריית עמל וטבעון והשכנים הבדואים שלהם, בסמת טבעון.
וכמובן, אם לא ביקרתם עדיין בבית שערים ויש לכם איזשהו עניין בארכיאולוגיה או היסטוריה, אתם חייבים להגיע.
אבל גם מעבר לטבעון, יש מספר מקומות מרתקים וכיפיים.
אחד מהם הוא כמובן רמת ישי!
לשם ניסע היום.
סיור בבית שערים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
על כביש חיפה-נצרת שזורים להם מספר ישובים יהודים וערבים כאחד.
הישוב הבא, מיד אחרי טבעון, הוא רמת ישי – רק תעברו את צומת אלונים וכבר תגיעו.
רמת ישי זה לא מקום שמחביא את האוצרות ההיסטוריים שלו.
את חאן רמת ישי ואת דקל הוושינגטוניה התמיר שלצידו רואים גם על סמל הישוב וגם במציאות, בשולי כביש 75 בו אנחנו נוסעים.
החאן, שנבנה לצד כפר ששמו ג'דה, נבנה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כדי לשכן חקלאים-אריסים של משפחת סורסוק.
הסיפור הציוני של המקום החל בשנים 1920–1923, אז רכשה קהילת ציון האמריקאית את אדמות הכפר ואת החאן.
המתיישבים הראשונים במקום היו מבני העלייה השלישית.
הם התגוררו בחאן ועסקו בייבוש ביצות, הכשרת קרקע וגם בסלילת אותו כביש שנסענו עליו.
אגב, כביש חיפה-נצרת נבנה לראשונה בזמן מלחמת העולם הראשונה על-ידי השלטון העות'מאני.
המתכנן של הכביש היה מוחמד רושדי, קצין לשעבר בשירות העות'מאנים שהפך למהנדס העיר עזה בשירות המנדט.
בהמשך הכביש מצומת ישי ניצב בניין משטרת נהלל ההיסטורית.
אותה מצודת טגארט ששימשה כתחנת נוטרים חשובה באזור.
האמת שהתחנה קרובה יותר למושב בית שערים שהוקם על-ידי עולים מיוגוסלביה מאשר לנהלל.
הישוב היהודי בג'דה הוקם רשמית בשנת 1925 והמקום החליף יעוד מספר רב של פעמים.
הוא שימש כמפעל טקסטיל חלוצי שלא צלח של עולי פולין, כתחנת נוטרים מבוצרת בזמן המרד הערבי הגדול, וכמשרדים של משחטת ""עוף העמק" שנבנתה סביבו.
הוא היה פעם דו-קומתי, כנראה, עם קשתות אופייניות לבנייה בתקופה העות'מאנית ו"שיני חומה" שנותנות למקום מראה של בניין מימי הביניים.
בהמשך, נוספה גם קומה שלישית, שנראית בבירור שונה מקודמותיה.
אגב, השם "רמת ישי" הוא חדש יחסית, בעקבות תרומתו של ישראל יהודה (יש"י) אדלר בשנת 1944.
חאן רמת ישי, הפינה הצפון-מערבית
צילום: Danny Gershoni
עוד סיפור מסיפורי ההתיישבות.
בין רמת ישי למשטרת נהלל נמצאת חוות שטוק.
אם השם מצלצל לכם, זה אולי כי נשאר לכם קצת ברנדי "שטוק-84" בארון המשקאות.
את המקום מייסד החברה היהודי-איטלקי ליונלו שטוק חווה ליד כפר ג'דה בשנת 1924.
בהמשך זה העביר את הניהול לבני משפחה.
המקום לא צלח בגלל בעיות כלכליות וביטחוניות.
בהמשך, הוא שימש כחוות הכשרה לגרעיני "עליית הנוער", לפני שאלו עברו ליישב מקומות אחרים ולבסוף ננטש.
המבנה הדו-קומתי, עם קשת בכניסה ומגדל המים עומדים עזובים, אבל אני מקווה שהמקום יעבור שימור בעתיד.
אגב, אין צורך לדאוג למשפחת שטוק. מפעלי המשקאות שלהם מייצאים משקאות למעל מאה מדינות בעולם.
ואגב, על שטח החווה נמצאת תחנת הניסויים והמחקר החקלאי "נווה יער".
ניתן לבקר במקום בסיורים מאורגנים וללמוד על חקלאות ברת-קיימא בחוות מודל.
משטרת נהלל
צילום: Aviad2001
נקודה היסטורית נוספת היתה שם לפני הציונות ואפילו לפני שיבת ציון הראשונה.
דרומית לרמת ישי המודרנית זוהה ישוב מקראי בשם "ידאלה" בנחלת זבולון.
השם התגלגל במרוצת השנים – "יודילה" ביוונית, "ג׳דאלה" בלטינית לבסוף "ג׳דה" בערבית.
התל הבולט עליו שכן היישוב נקרא "תל ריסים" היום.
הוא נחפר ונתגלו במקום שרידים החל מתקופת הברונזה וכלה בתקופה הרומית.
שווה לטייל על התל גם בגלל שזה מקום עם תצפית טובה באזור יחסית שטוח וגם בגלל מספר אלונים עתיקים שצומחים בסביבה.
למטיילים באזור מומלץ גם לטייל או לרכב על אופניים לאורך שביל סובב רמת ישי.
השביל עדיין בבנייה, אבל הוא כבר מגיע לתחנת הרכבת ההיסטורית של כפר יהושע.
יש כבר מקטע ליד נחל בית לחם, בין כפר יהושע לרמת ישי.
שם יש פינת ישיבה חמודה ומאגר מים לו קוראים המטיילים "בריכת הצפרדעים".
גם בשביל הזה הזה יש נקודה היסטורית.
"באר יוסיפון" המבוטנת, שממנה השקו מטעים שהיום יושבת עליהם השכונה קדמת ישי.
ליד הבאר נוספה לא מזמן פינת ישיבה.
המקטע הצפוני של השביל מוקדש לזכרו של סג"מ בר רהב ז"ל מחיל ההנדסה שנפל במבצע צוק איתן ב-2014.
למי שאוהב משהו מאתגר יותר, יש את "גקו קיר שגיא", קיר הטיפוס מוצלח ופופולרי במיוחד.
המקום מזמין את כולם לבוא, כיחידים או קבוצות ולהתנסות איך זה להיות ספיידרמן, לרגע.
המדריכים גם יוצאים לשטח ומסבירים לקבוצות איך לטפס על קיר אבן בטבע.
קיר טיפוס ע"ש שגיא בלאו צילום: דוד שי
כל הטיול הזה עשה לי תאבון.
למזלנו, ברמת ישי ממוקם הסניף המקורי של אחת ממסעדות הבשרים הידועות בצפון – מסעדת לימוזין.
המקום שומר על הרמה מאז שנות- 90, כשהבוקרים רמי גינת ואמיר טלמור פתחו את המקום.
כל מי שמגיע לכאן בוודאי ירצה להזמין סטייק, אבל התפריט הוא די מגוון ולא (רק) בשרי.
הבשר עצמו הוא על טהרת הגידול המקומי.
על ליבם של הסועדים מתחרה גם ביר גארדן בסגנון גרמני בשם "שפר".
שהוקם על ידי אחד מבני משפחת שפר שגם הקים את "פונדק הדב" המיתולוגי במרכז הכרמל, חיפה.
נקניקיות בוואריות ובירה – חובה!
לאניני טעם יש אווז צלוי ברוטב ברנדי הדרים או פאייה פירות ים.
כאן נסיים את הסיור, שבעים ומרוצים.
מכאן, אפשר לצאת לבקר בנהלל או בית יהושע או להמשיך בכביש ולהגיע לדרום בקעת בית נטופה, שכתבתי עליה החודש.
ההיצע באזור הוא כמעט בלתי מוגבל ואפשר ואף כדאי להקדיש לו יותר מיום.
נראה אתכם בדרכים!
מבט לעבר רמת ישי מחורשת השומרים
צילום: Ori~
שביל ישראל להר מירון הר מירון, הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן. הוא שוכן בסמוך לערים צפת ומעלות תרשיחא ופסגתו מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים, והיא הגבוהה ביותר ברכס הרי מירון...
מי שעוקב אחריי בפייסבוק וקורא את הכתבות כאן, יודע כמה אני אוהבת טיולים בצפון. ובכל פעם שאני נוסעת לאצבע הגליל או לגולן בכביש 90, אני עוברת בקריית שמונה. אולי הגיע הזמן בשבילי לעצור כאן, לחקור את העיר הצפונית המרתקת הזו ולראות...
בדברי ימי ההתיישבות בארץ, נותנים כבוד מיוחד להתיישבות "חומה ומגדל". אותם ישובים קמו באישון לילה והיו כבר מבוצרים עוד לפני שהניבו תוצרת חקלאית. כולנו מעט "ביטחוניסטים" בארץ ואי אפשר להתעלם מהסיפור הטוב הזה. אבל שיטת הבנייה הזו התקיימה...
