הפעם, המסע שלנו בעקבות היערות בארץ לוקח אותנו דרומה, ליער המלאכים, מזרחית לקריית גת. היער המיוחד הזה צומח באזור הספר, בשפלת יהודה, המקום שבין אזור החוף והרי יהודה. כאן, הגבעות נמוכות יחסית: כ-200 מטר מעל גובה פני...
דמיינו לכם קירות אבן אדומים-אדומים, כמו לְבֵנִים של בית בכפר מספר ילדים.
בין שני הקירות עוברת "רצפה" לבנה כמו גיר.
על הארץ באמצע, בין קיר לקיר, מתפתל כנחש נחל דק.
דמיינתם?
בעצם, למה לדמיין – זה מוקד הטיול שלנו, נחל פרס !
נחל פרס נמצא בצפון הנגב והוא אחת האטרקציות הכי מרשימות באזור.
נשמע הגיוני לקרוא לנחל בערבה "פרס", על שם העוף הדורס.
אבל לא, "פארש" או "אלפארס" מתורגם כמרבד או מיטה, סוג של עמק סגור שמתאים לרעיית גמלים.
נוחות המעבר במקום הייתה, אולי, הסיבה שהנחל שימש כדרך בתקופה הרומית ושימש למעבר בין רפיח לעיר המקראית צוער, בירדן של היום.
אורך הנחל הוא כ- 17 ק"מ והוא זורם בכיוון דרום מזרח.
הוא מתחיל מבקעת צבאים, לא רחוק מצומת צפית ונשפך, לבסוף, לנחל תמר.
כדי להתרשם מהאזור כולו, ניתן לטפס על הר הצבאים ולראות את המדבר פרוס על כף ידכם.
מערבה מכאן, תראו את הקימורים של הר יהודה ובצד השני – את ים המלח.
יותר רחוק, מעבר לגבול, נמצאים הרי מואב.
וכמובן, תוכלו לראות את נחל פרס, בו יתקיים רוב הטיול שלנו.
עוד משהו בולט בשטח שלא ניתן להתעלם ממנו הוא מסוע האשלג שמסלולו נמשך כ 18 קילומטר מים המלח למפעל חיפה כימיקלים דרום.
הגשר מעל בקעת הצבאים הוא אחת מנקודות הצל הבודדות בחלק הזה של המדבר.
המצפה על הר הצבאים נקרא "מצפה נעמה", על שמה של החיילת נעמה קדמון שנפלה ונהרגה במהלך תרגיל צבאי בסביבה.
ניתן להגיע למצפה ברגל או בנסיעה ב4X4 בלבד.
הכניסה למסלול שלנו בנחל פרס היא מכיוון צומת הערבה.
מכאן, אורך הטיול שלנו הוא כ 4.5 ק"מ של נוף מרשים, מפלים וגֵּבים.
לא מכירים גבים?
עוד תכירו!
החלק הראשון של המסלול שלנו מסומן באדום והוא ימשיך להיות אדום עד שנפגוש את נחל תחמס.
מכאן, לאורך נחל תחמס, המסלול הופך לאדום עד שנחל תחמס פוגש את נחל פרס.
כאן תוכלו לעצור לצלם סלפי ראשון – אתם, יחד עם הקבוצה ושני נחלים ברקע.
מכאן, מתחילים הקניונים של נחל פרס.
ניתן להקל קצת על ההליכה ולעקוף אותם במסלול הירוק.
אבל אנחנו נמשיך דרך המסלול השחור, בתוך ערוץ הנחל עצמו.
זה הזמן לדבר על מתי כדאי לטייל כאן.
ללא ספק, בקיץ עומס החום יכול להכביד על הטיול.
מצד שני, כדאי להיזהר משיטפונות ולטייל במקום זמן-מה אחרי גשמים, אחרי שהמים ירדו קצת.
בחזרה לקניון – המסלול שלנו כאן הוא מאתגר ומרתק כאחד.
יש לנו כאן מדרגות אבן שעלולות להקשות על ההליכה, ולהפוך את הטיול למעניין יותר.
רוחב הקניון משתנה מרחב למדי לצר ביותר, מה שנותן הרגשה של הרפתקה וגילוי לאורך כל הדרך.
וכאן גם נראה את הגֵּבים.
אבל מה זה גֵּב, אתם שואלים?
ההגדרה המילונית היא – שקע באבן שמצטברים בו מים.
ואכן, תראו גבים רבים כאלו בנחל שלנו.
כן, גם זמן רב אחרי השטפונות, אחרי שהמים זרמו כבר לים או התייבשו, עדיין נשארים כאן מים חיים באמצע המדבר בבורות קטנים וארוכים במרכז הנחל.
אבל ההגדרה המילונית לא יכולה להסביר את הכיף הגדול והרגשת החופש שנותן גב מים כזה כשמסביב – קירות אבן ושמש הנגב.
זה לא מספיק לקרוא על הגבים – צריך לבוא ולהרגיש אותם בעצמך.
מיותר לציין שבני אדם אינם היחידים שנהנים מן הגבים.
בגבים לעתים שוחים להם הראשנים.
בנוסף, אני בטוחה שחיות המדבר השונות ישמחו להרוות את צימאונם מהגב.
הטיול בקניון מסתיים בעלייה שבסופה מפל מרשים ביופיו – ונקודת תצפית על הסביבה.
מכאן, ניתן לראות את ים המלח וחלק מהערבה.
מכאן, אפשר גם להתחיל לחזור לכיוון צומת הערבה.
בדרך, נראה מוצב נטוש, זכר לימים פרועים יותר.
מה עוד נראה במסלול שלא ציינתי?
חדי העין ישימו לב לאקסוגירות (Exogyra), מאובנים של צדפה שהייתה נפוצה כאן כשכל הנגב היה מתחת לים ונעלמה מן העולם לפני עשרות מיליוני שנה.
מבנה האקסוגירות מזכיר שבלול.
אבל לא צריך להיות חד-עין כדי לשים לב ל"קוביות" – סלעים ענקיים ומרובעים שניתקו מקירות הקניון.
איינשטיין אמר פעם ש"אלוהים לא משחק בקוביות עם העולם", אבל אילו היה משחק, זה היה סט הקוביות האהוב עליו.
בזה נסיים את הטיול שלנו.
אני מקווה שנהניתם לרחוץ בגב, שמצאתם מאובן או שתיים והצטלמתם לצד הקוביות הענק.
מקווה לראות אתכם בדרכים ואת התמונות – באינסטה!
הפעם, המסע שלנו בעקבות היערות בארץ לוקח אותנו דרומה, ליער המלאכים, מזרחית לקריית גת. היער המיוחד הזה צומח באזור הספר, בשפלת יהודה, המקום שבין אזור החוף והרי יהודה. כאן, הגבעות נמוכות יחסית: כ-200 מטר מעל גובה פני...
החודש ביקרנו בהר הבית. שם בני ישראל הקימו בעבר את בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, אחרי שהראשון נחרב. ביקרנו גם בהר גריזים, אותו רואים אחינו השומרונים כמקומו הנכון של בית המקדש. נשאר רק לבקר בשילה הקדומה, שם...
רמלה ואומנות רמלה נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל ג’נד פלסטין סולימאן אבן עבד אל-מלכ מבית אומיה. שנעשה לאחר מכן לח’ליף, ושימשה כעיר הבירה של הג’נד בתקופה הערבית. מקור שמה של העיר מדינת אל רמל, שתרגומו עיר החולות,...