מבצר נמרוד

אשמח את תשתפו את חבריכם:

 

מבצר נמרוד, על שם הגיבור

כיום קרוי המבצר על שם הגיבור התנ”כי נמרוד.

בזמן שלטון העות’מאנים בארץ ישראל. שמו הקדום של המבצר, קלעת א-צביבה – משמעות המילולית של השם – “המזנקת אלי ציד”.

יש אלו הגורסים כי מקור השם במילה הערבית צביב, שפירושה “מצוק”.

מצודת נמרוד

המבצר הבנוי בגובה של כ-760 מטר

חלש על אחת הנקודות האסטרטגיות ביותר בדרך שהובילה מעמק החולה והגולן לעבר סוריה.

הוא המבצר הגדול ביותר שנותר בישראל מימי הביניים.

סיפור המבצר

במשך שנים רבות סברו החוקרים כי מבצר נמרוד הוא מבצר צלבני שהוקם כבר בסוף שנות העשרים של המאה ה-12, כשהצלבנים שלטו בעיר בניאס הסמוכה.

בשנת 2018 חקר חדש מצא עדויות כי המבצר נבנה כבר בתקופה הלניסטית.

את המבצר העומד כיום במקום הקים שליט הבניאס אלעזיז עת’מאן, ככל הנראה במימונו של אל-מלכ אל-מעט’ם עיסא שליט דמשק.

ההיסטוריון המוסלמי סבט אבן אלג’זי, שהועסק על ידי שליטי דמשק ונחשב למקור המהימן ביותר לתולדותיה של האימפריה האיובית

כתב בביוגרפיה של אלמלכ אלעזיז עת’מאן במפורש כי “הוא היה שליט בניאס… והוא זה שבנה את א-צביבה”.

בתחילת המאה ה-13 נרקמה ברית בין יורשו המצרי של צלאח א-דין, הסולטאן אל כאמל, לבין פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

לפי ברית זו יעניק הסולטאן לצלבנים את ירושלים, וזאת תמורת עזרה מצד הצלבנים בכיבוש דמשק וסביבותיה מידי אחיו אל מעט’ם.

בתגובה לברית זו החלו בשנת 1227 אל מעט’ם שליט דמשק ואחיו אלעזיז עת’מאן בביצור רחב היקף של המצודה, ביצור אשר הקנה לה את חזותה כיום.

עבודות הביצור נמשכו כשלוש שנים, ובסופן הייתה המצודה למבנה עצום ומוגן היטב, אשר מנצל היטב את מדרונות המצוק התלולים כמגן טבעי למבצר וליושביו.

מסתבר שיש מלא זרמים באסלאם

בשנת 1260 הביאו המונגולים לקִצה של השושלת האיובית.

הם כבשו את האזור כולו ובכלל זה גם את בניאס ואת קלעת א-צביבה.

אולם שליטתם של המונגולים במבצר הייתה קצרה ביותר, ומספר חודשים לאחר שכבשו אותה, הם איבדו אותה לכוחותיו של בייברס הממלוכי שהביסו את הכוחות המונגולים בקרב עין ג’אלות.

בייברס פיאר את המצודה, ביצר אותה, והעניק אותה כארמון לסגנו – ביליק.

את מפעל הבנייה הגדול שלו הנציח בייברס בכתובת משנת 1275 שנמצאה בין הריסות מגדל השער והנמצאת במבצר גם כיום.

לא רחוק מהכתובת נמצאה גם אבן ועליה תבליט סמלו של בייברס, אריה צעיר המשחק ברגלו בעכבר.

בייברס העניק למבצר ולעיר בניאס שתחתיו מעמד של נציבות הכפופה לממלכת דמשק, שהעומד בראשה מונה ישירות בידי הסולטאן בקהיר.

סוף עידן הצלבנים – התפוררות גדולת המבצר

עם גירושם הסופי של הצלבנים מארץ ישראל בסוף המאה ה-13 איבדה המצודה מחשיבותה האסטרטגית, אך מעמדה המדיני לא נפגע, ואף התחזק.

המצודה, אשר הוכרזה כנציבות עצמאית, שימשה החל מהמאה ה-15 כמעין ארמון-כלא לאצילים אשר מרדו בשלטון המרכזי של האימפריה הממלוכית.

בתקופת השלטון העות’מאני באזור החל המבצר מאבד ממעמדו עד שננטש סופית.

במשך מאות שנים עמד המקום בשיממונו, ושימש כמחסה לרועים ולעוברי אורח מזדמנים אשר ביקשו מקלט מפני פגעי מזג האוויר.

בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת 1867, תיאר הסופר מארק טוויין את המבצר במילים: “זהו ככל הנראה תל החורבות הנהדר מסוגו בעולם”.

עד מלחמת ששת הימים עמד המבצר בשממונו מזדקר מעל הנוף וניתן לצפייה מעמק החולה.

לאחר כיבוש רמת הגולן והחרמון בידי ישראל הוחל בתכנון שבילי מטיילים שיגיעו אל המבצר.

שביל גישה קל יחסית הגיע מ”גובתא א-זית”, ושביל תלול הוכשר על ידי רשות שמורות הטבע מהבניאס.

המבצר הוכרז כגן לאומי.

באתר נערכו עבודות שימור ופיתוח אשר כללו הכשרת כניסה למטיילים בצידו המערבי של המבצר.

הסרט בופור צולם במבצר בשנת 2006.

מבנה המבצר

צורתו הכללית של המבצר מוארכת וצרה, בהתאם לשלוחה עליה הוא נבנה.

המבצר הוקף לכל אורכו בחומות אבן, אשר בקרבן שובצו מגדלי שמירה בהתאם לצורך.

כך נוצר ההבדל בין החומה הצפונית, אשר נמצאת מעל למצוק תלול ביותר המשמש מחסום טבעי לפולשים, אשר בה מוקם מגדל אחד בלבד, לבין החומה הדרומית, שעשרת המגדלים שבולטים ממנה נועדו להקשות על הגישה הקלה יחסית מצד זה.

בחלקו המערבי של המבצר שוכנים ארבעה מגדלים גדולים, אשר מטרתם הייתה הגנה על החומה המערבית, אשר נמצאת בסמוך לרחבה טבעית המאפשרת כינוס כוח פריצה לפני החומות.

בחלקו המזרחי של המבצר נבנה “מגדל העוז”.

זהו למעשה מבצר בתוך מבצר, אשר נועד לשמש מחסה ומפלט אחרון אם נפרצו חומותיה החיצוניות של המצודה.

מגדל העוז מוגבה ביחס לשאר חלקי המבצר וחולש על כל חלקיו ושעריו.

במגדל זה נמצאו שרידי אולמות מפוארים, בריכות מים וחדרים רבים, ומכאן יש להניח כי היה זה החלק במבצר בו השתכן כדרך קבע המושל במקום.

הכניסה אל מגדל העוז נחסמה במערכת של שלושה שערים מסיביים, הנמצאים בפינה הצפון-מערבית שלו, והמגדל כולו הוגן על ידי ארבעה מגדלים פנימיים, אחד בכל פינה.

מבנה המבצר

במהלך הטיול נתפעל מהבנייה המפוארת וניראה כמה נקודות עניין

מעבר הסתרים – ממערב למגדל השער, בקצה ה”מרפסת”, נבנה מעבר סתרים שהוליך אל מחוץ לחומה הצפונית.

ליד השער המערבי פעור פתח גדול שמוביל לגרם מדרגות יפהפה.

הוא מקורה בקמרונות גבוהים מרהיבי עין באיכות בנייתם.

בתקרה ניתן להבחין בטור אבנים שהוסט ממקומו עקב רעידת אדמה.

גרם המדרגות מוביל למעבר הסתרים, שדרכו ניתן לצאת מהמבצר מבלי להתגלות לאויב שנמצא מחוץ למבצר.

גובה החלל של המעבר מרשים, והוא הולם יותר כניסה מלכותית מפוארת מאשר מעבר סתרים.

המעבר מסתיים בפתח חבוי (פותרנה), שנפרץ בתחתית הקיר החיצוני של החומה הצפונית והוסתר מבחוץ בסלע טבעי.

הבריכה – מחוץ למבצר בצידו המזרחי נמצאת בריכת אגירת מים שמידותיה 54X26 מטר ועומקה כ- 5 מטרים.

מיקומה במדרון אפשר אגירת מי גשמים ששימשו את יושבי המבצר בימי שלום וייתכן שאף נוצלו לחקלאות ולבע”ח.

בעבר, קבלה הבריכה מים מאזור הכביש המוביל לנבי חזורי.

ועוד הרבה הפתעות. לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

מבצר נמרוד
5 (100%) 1 vote[s]

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)