נוה אילן – מבצרים צלבנים

"על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים" – זה פסוק ידוע מספר ישעיהו.

אבל אנחנו יודעים שאם האויב הגיע לחומות העיר, המצב בכי רע.

הצלבנים הבינו את זה גם כן ולכן ביצרו נקודות אסטרטגיות בדרכים לעיר הקודש, מרכז העולם, לפי מפות ימי הביניים.

אנחנו נבקר בשתי נקודות מבוצרות כאלו וגם בנווה אילן, קיבוץ מודרני מרתק שנמצא לידם ושומר על מבואות העיר בדרכו.

הרי ירושלים
צילום: רן רותם

מצודה על ההר היפה

התקופה – אמצע המאה ה-12.

המקום – הר צובה, בשטחה של ממלכת ירושלים הצלבנית.

אבירי המסדר ההוספיטלרי בונים על שרידי ישוב ביזנטי מצודה וקוראים לה "בלמונט" – "ההר היפה".

הם לא יודעים אולי, אבל מתחת לרגליהם שוכנים אלפי שנות היסטוריה.

המקום היה מיושב עוד מתקופת בית ראשון ועד התקופה הביזנטית.

יגאל בן נתן, אחד מגיבורי החיל של דוד, הגיע מצובה.

בתקופה הרומית, עדיין ישבו כאן יהודים בישוב בשם סֶבּוֹאִים, כך שהשם נשמר זמן רב ביותר.

אם מחפשים, ניתן למצוא באזור קברים מימי בית ראשון.

ההוספיטלרים שבנו את המקום היו "אורחים לרגע".

אחרי שהצבא הצלבני הוכה שוק על ירך בקרב חיטין בשנת 1187, חיל המצב הצלבני נכנע לצלאח א-דין ואנשיו הרסו את המבצר.

אבל נראה שהצלבנים בחרו במקום זה בקפידה.

הוא שימש גם את המורדים המקומיים בשלטון המצרי בשנת 1834 וגם את הכוחות הערבים במלחמת הקוממיות, כדי לחסום את הדרך לירושלים.

הכפר הערבי סוּבָּא היה ממוקם מסביב ותוך המצודה ממש ובבנייה השתמשו בחלק מאבני המבצר.

כשתבקרו במקום, תראו את שרידי החומות הצלבניות (פנימית וחיצונית, מוקפות חפיר), המגדל המרכזי שבו התגוררו החיילים וכמובן הכנסייה.

בקיר המבנה הכיפתי יש חריטה של סוס (או חמור).

בין כל אלו, שרידי הכפר שהיה כאן עד 1948.

חוץ מזה, אתם על נקודת תצפית מעולה בדרך לירושלים, לא תעצרו כדי לצלם גבעות, הרים, כרמים ומטעים?

בנייה צלבנית בדרך העולה לירושלים
צילום: Zion Susi Photography

חמד של מקום

עוד מקום שנושא את טביעות האצבעות של הצלבנים נמצא בגן הלאומי עין חמד.

עין חמד ונחל כסלון הם מקומות יפים שאין לתאר.

אבל אני אנסה בכל זאת.

דמיינו נביעות קסומות שמזינות נחל איתן, שבתורו מזין יער אלונים עתיק.

כאן, "רימינו" קצת ועזרנו לטבע – מי הנחל מוסנקים, כלומר הם מוזרמים באופן מלאכותי חזרה לנחל, כדי למנוע את התייבשותו וכדי לשמר את האקולוגיה המקומית.

היכן שהחורש טבעי, לצד האלונים צומחים להם אלה ארץ-ישראלית ואלת המסטיק, אשחר, קטלב ועוד.

במקומות שנטעו עצים, תראו את אורן ירושלים, צפצפה ועצי דולב גדולים במיוחד.

בין העצים חיים בכיף ציפורי שיר רבות, לצד יונקים ומכרסמים כמו תנים, שועלים ודורבנים.

לא פלא שכאן הקימו הצלבנים חווה מבוצרת.

לחווה ניתן שם "אקווה בלה" – מים יפים.

המבנה הראשי של המקום, עם קירות בגובה 12 מטר, נבנה כדי לשמור על המים, בערך בתקופה שבה נבנה מבצר בלמונט הסמוך.

תוכלו לראות גם שרידים של מגדל שמירה קטן, ששימש לאיתות והעברת מסרים בין המבצרים הסמוכים ותעלת מים ששימשה את החקלאים בחווה.

עוד מקום ששווה ביקור בסביבה הוא בית הקברות המוסלמי, שעדיין משמש את הכפרים הסמוכים.

כאן, מסביב לקברו של השיח יש עצי אלון עתיקים, מעין חורשה מקודשת.

לא פלא שניסו לפתח שכונה קרוב למקום.

אבל מי שעשה את זה היו קומבינטורים, ולא טובים במיוחד באמנות הישראבלוף.

השכונה הריקה בשם "פינת חמד", נמצאת צפונית לשמורה.

הבנייה במקום הותרה לצרכי תיירות – כלומר, לבניית צימר או מלון.

במקום, בנו כאן שכונה מגודרת וסגורה.

בית המשפט העליון בשנת 2000 הורה על פינוי המקום, שנולד בחטא ועומד היום כגלעד לחלומות של אנשים שחשבו שהחוק לא חל עליהם.

עין חמד, "אקווה בלה",
צילום: מורה הדרך רן רותם

יותר מידי הצלחה

כמובן, במבואות לירושלים יש לא רק טבע והיסטוריה עתיקה.

כדי ללמוד היסטוריה חיה מודרנית, נבקר בנווה אילן.

הקיבוץ הוקם באוקטובר 1946.

גרעין הקיבוץ היו יוצאי המחתרת מאקי (Maquis), שלחמו בנאצים בצרפת הכבושה.

טקס החנוכה הרשמי של המקום היה בנוכחות קונסול צרפת.

בזמן ההפוגה השנייה של מלחמת העצמאות, הצטרפה לישוב קבוצת עולים יוצאי צפון אפריקה מהאוניה אקסודוס.

כמו ישובים אחרים בתקופה, היישוב סבל מהתנכלויות והרעשות ארטילריות בתקופת המלחמה.

אבל לא היה מוקד לקרבות כמו כמה מהקיבוצים הסמוכים שכתבתי עליהם בעבר.

ואז, אחרי המלחמה, המושב הצליח להשתקם.

לול, רפת, חקלאות פטריות, אירוח של אורחים מצרפת שהגיעו למקום והיו הסיבה שהחלו לבנות כאן מלון.

אלא שכאן פגשה הקדמה את קיר הבירוקרטיה.

כמות העבודה הצריכה עוד ידיים עובדות ו"איחוד הקבוצות והקיבוצים" לא הזדרז לשלוח מתיישבים חדשים למקום.

ולא, היה אסור לקיבוץ, עסוק ועשיר ככל שיהיה, להעסיק שכירים.

הקיבוצניקים העייפים החלו לנטוש ובסוף 1955 עזבו 80 החברים האחרונים את המקום.

חלק מ"נווה אילן ההיסטורית" נשארה על תילה.

לדוגמה בית האפנדי (ח'ירבת אל-הווא, בית חווה מהמאה ה-19).

הבית שימש כחדר אוכל, מטבח ומרפאה לקיבוץ בימיו הראשונים ועדיין שם.

בנוסף, יש מספר עמדות מבוצרות משנת 1948, חלקן ומבטון וחלקן חצובות באבן.

כעוף החול

המושב החדש שקם, מתחת לגבעה שעליה עומד נווה אילן ההיסטורית, לא קשור להתיישבות המקורית.

זו הייתה שכונת מגורים לאקדמאים דוברי אנגלית בעיקר.

ליד נווה אילן החדשה עומד מבצר אחר – מבצר ששומר על הדמוקרטיה.

אני מדברת, כמובן, על קריית התקשורת נווה אילן.

הבניין הברוטליסטי נבנה על ידי האדריכל אלדר שרון, שהיה אחראי על המבנה הייחודי של עיריית בת ים.

את בניית המקום יזמו בסוף שנות השמונים מנחם גולן ויורם גלובוס והקרינו כאן סרטים כמו סרטי מחץ הדלתא עם צ'ק נוריס, רמבו 3 ועוד.

כאן יושבים או שוכרים אולפנים  קשת 12, רשת 13, ערוץ הקניות וערוץ הכנסת.

כן, ניתן לבקר במקום בקבוצות מאורגנות, אבל אני לא אסבול אנשים שמנסים להתגנב לבית האח הגדול, הבנתם?

עוד בשכונה – יקב דומיין דו קסטל, משנת 1988.

כאן אלי בן זקן, שלמד בצרפת ובני משפחתו מנסים להחיות את מסורת היינות שהייתה בהרי יהודה ונעלמה במרוצת השנים.

תוכלו לבקר ולטעום את יינות המקום (עם גבינות, כמובן) דרך מרכז המבקרים כאן.

קריית התקשורת נווה אילן,
מקור: Ori~

קפה עם אלביס

איפה נסיים?

בפונדק אלביס, כמובן!

זה יותר ממסעדה – זה מקדש לזמר אלביס בהרי יהודה.

יש אפילו פסל של כ-5 מטרים כמוקד לפולחן ואוכל אמריקאי, בהתאמה.

המקום נבחר בתחרות כ"מקום המתוייר ביותר" בשנים 1998-2012.

סתם, המצאתי את זה, אבל יש סיבה שכל אוטובוס עוצר כאן.

הוא גם הופיע בתפקיד עצמו בסדרה "מותק בול באמצע", כדיינר בפאתי ירושלים, בו לוביסטים ופוליטיקאים סוגרים עסקאות אפלות.

כל זה במרחק נסיעה קצרה מהמולת ירושלים.

האם הוא נבחר כי היה קרוב לאולפנים או בגלל שהוא כל כך בולט?

כל התשובות נכונות!

בכל אופן, אני אחכה לכם כאן, עם כוס קפה, המבורגר ויין למזכרת מהיקב.

מתי אתם מגיעים?

קפה אלביס עצירה מושלמת עם חוויה,
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

אם הגעתם לאזור ומחפשים משהו בסביבה, אז אני ממליצה בחום לקפוץ לפארק קנדה

אם כבר אנו בדרך לירושלים אז בואו לשמוע על  נחל קטלב בהרי ירושלים!