התחלנו את החודש כשכתבנו על נחל פארן האימתני.
אותו נחל שזורם מסיני לאורך של 150 קילומטרים, ונחשב לנחל האכזב הגדול בישראל שהזכרנו את יובליו.
היום נתמקד באחד מהיובלים האלו.
בואו איתי אל נחל אוביל בדרום הנגב.
שבילי הנגב
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
נחל אוביל זורם בדרום הנגב לכיוון צפון-מערב.
בדרכו לנחל פארן הוא חוצה את כביש 40, הכביש השני באורכו בארץ.
ועדת השמות בארץ נתנה לו שם ייחודי ביותר מהתנ"ך – אוביל הישמעאלי.
זה היה שר הגמלים של דוד מלך ישראל.
הוא היה אחד מתוך מספר "שרי הרכוש" של המלך.
אגב, ביניהם נשמר שמו של שר הצאן יָזיז הַהַגרי, שם שנשמע שונה מאוד לאוזן הישראלים המודרנית.
אני רוצה שוועדת השמות תרים את הכפפה ותיקרא לנחל אחר בסביבה "נחל יזיז", כדי למשוך תיירים נוספים לדרום.
נחל אוביל הוא נחל מהפחות מוכרים, אולי בגלל שהמסלול כאן מתאים בעיקר למיטיבי לכת.
בדרך לנקודת ההתחלה שלנו, נעצור ליד "פונדק נווה מדבר" או יותר השרידים של הפונדק בצומת ציחור.
הוא נבנה בשנת 1958 על-ידי הסמל ג'ון פטריק קופר.
מה עושה חייל בריטי בארץ עשר שנים לאחר קום המדינה?
ובכן, קופר או בכיונויו "פָּאדִי" ("האירי") ערק מהצבא הבריטי.
נקודת השבירה שלו היתה כשראה את הטבח של שיירת "הדסה", אבל היה מנוע מלפעול על מנת להציל את אנשי השיירה בפקודת הממונים עליו.
הוא נלחם בשורות חטיבה 8 והיה בין הפורצים למשטרת עיראק סווידאן וקרבות נוספים.
אך לא הצליח בניהול הפונדק, בין השאר כי היה טוב לב מדי וחילק יותר מדי "חינמים".
הוא היה אחד מהעריקים הבודדים שעברו מהצבא הבריטי לצד היהודי.
יהי זכרו ברוך.
צילום: Zion Susi Photography
אחרי נסיעה ארוכה למדי בכביש 40, הגיע הזמן לפנות לכיוון נקודת ההתחלה של הסיור שלנו.
אנו נפנה לכיוון "תצפית מעלה פארן" או "מצפור מעלה פארן", תלוי בשילוט שיש במקום כרגע.
יש לנו נסיעה של מעל קילומטר בכביש לא סלול.
הכביש עביר בדרך כלל לכל סוגי הרכבים, אבל זה לא אומר שזה כביש נוח – הרעידות והטילטולים הרבים נתנו לכבישים מסוג זה את השם "קורדרוי", כשמו של הבד המחוספס.
הפרס שלנו על ההתמדה – נקודת תצפית מרהיבה שצופה על דרום מערב הר הנגב.
בולט מיוחד הוא הר כרכום השטוח יחסית, אחד מה"מועמדים" לזיהוי כהר סיני התנכ"י.
עוד רואים מכאן את צוקי אוביל, בהם עובר חלקו העליון של הנחל ומאחוריהם את רמת סירה המשמשת את כשטח אש של חיל האוויר ורפא"ל.
הרכב ימשיך איתנו עוד כ-400 מטר.
אז נגיע עד לנקודת ההתחלה שלנו, שם נעלה על שביל עם סימון ירוק.
מכאן רואים את הערוץ של נחל פארן ואת מיצר פארן.
אנחנו נתחיל את הטיול בעליה על גבעה קטנה.
אבל החלק המסוכן כאן הוא דווקא בירידה.
המשקעים של ים תטיס העתיק יצרו במקום את אבן הצור.
זוהי האבן ששימשה את האדם הקדמון ליצירת כלים חדים, כדוגמת גרזנים, סכינים וחניתות.
נפילה כאן יכולה להסתכם בחתך עמוק.
כמובן, זה גם היופי של המקום.
אבני הצור וסלעי הגיר הרכים, יחד עם תהליכים גיאולוגיים יוצרים צורות מרתקות בשטח.
מושב פארן
צילום: Matanba
זה השלב בו נגיע לערוץ נחל אוביל.
הירידה כאן היא על "סכין", מעבר צר מעל תהום, למרות שהתהום לא גבוה מדי וה"סכין" אינה צרה במיוחד.
את ערוץ הנחל אנחנו עושים בעליה.
כאן תראו צמחייה מדברית שאוהבת את השיטפונות ויכולה לשרוד את חודשי הקיץ השחונים.
אם יש מזל, תראו גם את היעל הנובי, שנודד בעדרים במדבר.
היצורים החינניים האלו מטפסים ומדלגים על הסלעים הרבה יותר טוב מאיתנו, בני האדם ולא חשוב איזה נעלי טראק קנינו.
אחרי שנעבור קטע צר במיוחד בנחל ונסיים את העלייה, נמשיך מזרחה עם השביל.
השביל לוקח אותנו ל"דלתון", סדק מאוד גאומטרי בצורת חץ.
אפשר לראות דרכו את הנוף, להצטלם לידו כדי להשוויץ בזה שביקרתם כאן ואפילו לעבור דרכו, אם אתם רזים מספיק.
אחרי הדלתון נגיע לפסגה שנקראת בפי המטיילים "בננה", בגלל העיקול הדרמטי שלה.
יעל נובי
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
מהבננה אנחנו מתחילים בירידה.
את הדרך מציין סימון שבילים ורוג'ומים – גלי אבנים בצד הדרך.
אחרי מספר עליות וירידות, אפשר לעצור ולנוח במפגש הנחלים ציחור ופארן.
אפשר אפילו ללון במקום וגם להבעיר מדורה או לבשל ארוחה חמה בשטח.
מכאן נעלה על דרך ג'יפים (סימון שחור) שתיקח אותנו לכיוון צפון-מערב על "שביל דשדוש".
כדי לא להיתקע בדרך זו לאורך זמן, עדיף לעשות אותה בהליכה מהירה וגם להסתייע במקלות.
ההליכה לוקחת אותנו בין צוקי חדוד, בעלי אבנים דרמטיות במיוחד ולבסוף גם למיצר פארן, בו מצטמצם הנחל הרחב למאה מטרים בלבד.
כששוב נראה את סימון השבילים הירוק נעלה עליו.
פה גם יש זמן להיערך לסוף המסלול.
"מעלה סקובידו" עובר על סלע קירטון רך ואפשר בקלות להידרדר אחורה, כמו הכלב בסרט המצויר המפורסם.
כאן נסיים את הסיור הזה.
כמו שהבנתם, הוא לא ל"בעלי לב חלש".
אבל זה בהחלט שווה להזיע כדי לראות קטע מדבר פחות מתוייר.
וכדי לחזור ולספר עליו, כאילו הייתם מגלי ארצות.
אל תשכחו לצלם!
נצרת חוגגת כריסמס – סיור חגיגי בבירת הגליל בין עצי אשוח, כנסיות ומטעמים נצרת חוגגת כריסמס באירועי החג המגיעים לשיאם בתהלוכת חג המולד המסורתית, שמתקיימת ב-23 בדצמבר, ומומלץ מאוד להגיע ולבקר בעיר בתקופה קסומה זו. בסיור חגיגי זה,...
פעם, מדדו את ישראל "ממטולה עד אילת". הביטוי השתרש בשפה, למרות שכבר מזמן פג תוקפו. אחרי הכל, מטולה הפסיקה להיות הנקודה הצפונית ביותר בישראל. בערך באותו הקו של מטולה, נמצא כפר עג'ר (או רג'ר, תלוי בתעתיק.) כבשנו אותו...
מושבה גרמנית בירושלים כך הכל התחיל – הגרמנים באים ה מושבה הגרמנית בירושלים הוקמה בשנת 1873 על ידי גרמנים מהזרם הטמפלרי בנצרות. היא אחת משמונה מושבות שהם ייסדו ברחבי הארץ. הטמפלרים האמינו שהתיישבות בארץ ישראל, הלוא היא ארץ הקודש...
