נחל דליה ומימיו היפים

במאמר הקודם ביקרנו את נחל שלף, שזורם לתוך נחל דליה.

היום נגלה את נחל דליה עצמו – נחל איתן ושופע ולאורכו אתרים מרתקים שונים.

הרוח בערבי הנחל

בניגוד לנחל שלף, נחל דליה הוא איתן – המים זורמים בו כל השנה.

זה אומר שאם אתם רוצים לטייל כאן בקיץ, זו אפשרות, גם אם הפריחה היא לא כתמול שלשום.

הנחל זורם לאורכם של 17 ק"מ.

הוא מתחיל במספר נביעות בין קיבוץ דליה לעין השופט.

בגלל אורכו של הנחל, אנחנו לא נבנה מסלול לאורך הנחל.

במקום זאת, נקפוץ בין נקודות מרתקות לאורך כל הזרם, כדי שתוכלו לשלב אותם בטיולים שלכם ברמות מנשה,

כנקודה לעבור בה או לפתוח שולחן עם כל טוב לצד נחל דליה המקסים שלנו.

נחל דליה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

איים בזרם – נקודות לאורך הנחל

נחל דליה מאגף את הקיבוץ מדרום וחלק מהנקודות לאורכו נמצאות בשטח הקיבוץ.

תוכלו לתור ולחפש את המעיינות שמזינים את הנחל, בהם עין דליה.

עין סוקר דורש סטייה מהמסלול, אבל הוא שווה לכל מי שאוהב שקט, אקליפטוסים, תאנים ופיקניק לצד בריכה קטנה.

לידו נמצאת חורבת עין סוכר, בה התגלו שרידים החל מתקופת הברונזה ועד לתקופה הממלוכית.

תוכלו גם לראות את הפסלים של  עזרא ינוקא ז"ל, בגן הפסלים מחוץ לקיבוץ דליה.

מכאן יש נקודת תצפית מעולה על הים, הרחק למטע.

מי שאהב את הפסלים, יכול לחפש עבודות נוספות של ינוקא ברחבי קיבוץ דליה.

בהמשך, נחל דליה מתפתל סביב מקומות מרתקים.

על חלקם כבר כתבנו בעבר, כשדיברנו על הר חורשן ויער אלונה.

נחל דליה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

חבורת סוד כמוס

עכשיו, אם הגענו לטייל בתחילת הערוץ של נחל דליה, חבל שתפספסו את הקיבוצים לידו, עין השופט ודליה.

בעין השופט יש סליק עם סיפור שממחיש מאיזו חומר קורצו אנשי דור התש"ח.

אחרי שהבריטים עצרו בשנת 1936 אלפי יהודים ומצאו סליקים רבים (השבת השחורה), בקיבוץ עין השופט החביאו את הנשק ביער והחזירו למקום, לאחר סוף החיפושים.

כל הנשק נמסר לצבא בשנת 1948 – והקיבוץ נשאר בלי כלום, בזמן שהגזרה החלה להתחמם.

הקיבוצניקים שוב אספו נשקים ואז – שכחו מהם.

זאת אומרת, רק שמונה חברי קיבוץ שמרו על סוד הסליק ולפעמים באו לנקות נשקים, שנים ועשורים רבים.

אחרון הקיבוצניקים שהיה בסוד העניינים מסר את מיקום הנשק בשנת 2009, ששכב מתחת לחדר הכושר של הקיבוץ!

חלק מהנשקים מוצגים במוזיאון בקיבוץ, והאוסף כולל נשקים אייקונים כמו הסטן והברן הבריטיים, רובי המאוזר שכנראה נקנו בצ'כיה ומספר נשקים יוצאי דופן.

פתח הסליק שנחשף מתחת לחדר הכושר של הקיבוץ
מקור: Avi1111 dr. avishai teicher

בנוסף, בקיבוץ יש מוזיאון ארכיאולוגי קטן אבל שופע ממצאים מהאזור.

זאת דרך אחרת להכיר את הנחלים שנטייל בהם והאנשים שפעם ישבו לאורכם.

בקיבוץ דליה יש את "הבית של גוּלי" – בניין מרתק וייחודי שבנוי קמרונות קמרונות.

אפשר להתארח במקום עם קבוצה של עד 30 איש, לרכב על סוסים בשבילי הקיבוץ או לשחות בבריכה בעונה.

בשני הקיבוצים יש אמנים ששווה להכיר.

וכמובן, כבר הזכרתי במאמר את האמפיתיאטרון הנטוש של הקיבוץ, שפעם אירח פסטיבלי מחולות עם כמות בלתי סבירה של מבקרים.

ברל קרן, החבר האחרון מבין שומרי הסוד, צופה בחשיפת הסליק ב-2009 כשקצין החבלה במרחב העמקים, רפ"ק אייל יוסיפוביץ', מציג לו את כלי הנשק שהוצאו מהסליק.
ייחוס: ארכיון עין השופט

דליה הצביע נגד

לקראת סוף הנחל, ליד קיבוץ מעיין צבי, יש שמורה נוספת – שמורת ביצת נחל דליה, "הדיפלה".

לפני שנים רבות, בקיבוץ הסמוך ניסו "להשמיש" את הביצה ולהפוך אותה לבריכת דגים, אבל הם שכחו להתייעץ עם גורם משפיע ביותר – נחל דליה עצמו.

בגלל שלא הייתה אפשרות לווסת את גובה המים בגלל זרימת הנחל, לא הייתה אפשרות לקיים חקלאות דגה במקום – והוא נשאר במצבו הפראי והיפה.

הדיפלה מתחילה בסכר ואחרי מים שוצפים.

לאורך הביצה הקטנה צומחים קנים, חנק מחודד וכמובן, פטל קדוש.

בנוסף, תוכלו לראות מינים נדירים של צמחים כמו סם-הכלב המזרחי, מכבד הביצות ולפופית החיצים.

נשבעת לכם שלא המצאתי אף אחד מהם!

מי שדווקא דייג ודגה מעוררים אצלו עניין, יכול לבקר ב"פארק הדיג מעיין צבי".

כאן תוכלו לזרוק חכה ולהוציא –  מוסר ים, בס, מושטים.

ברי מזל יוכלו לדוג גם קרפיונים ובורים.

את הדגים יש להחזיר לבריכה או לשלם עליהם, לפי בחירתכם.

דיג דורש סבלנות וילדים זו אוכלוסייה מאותגרת סבלנות

בשבילם יש בריכה שחייה (ללא דגים) ומתקני מים.

אם המקום הזה נשמע בדיוק בשבילכם, תוכלו להישאר ולעשות קמפינג עם אוהל שהבאתם מהבית או אוהל ממוזג להשכרה.

אפשר וכדאי גם למנגל – בדיוק תפסתם דגים טריים וזה…

ביצת דיפלה
מקור: Marikriber

כל סוף הוא התחלה, לא?

ואם הגעתם עד לכאן, אולי תמשיכו עוד קצת עם הנחל?

אתם לא רחוקים משפך נחל דליה, המקום בו הנחל מוסיף את מימיו למימי הים התיכון.

לפני שנגיע לשפך עצמו נעצור ונעריך רגע גשר רומי בן 1,700 שנה.

אבן הכורכר עדיין לא קרסה אל תוך הנחל, דבר מדהים כשלעצמו.

אנחנו נחצה על גשר הבטון המודרני, שנמצא בקרבת מקום.

ההרפתקנים מבינינו יכולים לחפש בסביבה אחרי מטחנת קנה סוכר מהתקופה הצלבנית, ששרידיה נמצאים בקרבת מקום, על פי החוקרים.

גשר רומי בן 1700 שנה לערך בנוי על נקבת ערוץ נחל דליה
מקור: אתר רשות ניקוז ונחלים כרמל

לאורך הנחל ולצד החוף נמצאים צמחים שדומים לזו בביצה הדיפלה, אבל יש גם עדעד הביצות ואמברוסיה ימית.

בריכות הדגים מושכים ציפורי מים כל השנה.

בעונה מגיעים לכאן כל המי ומי של הציפורים הנודדות.

יש כאן עוד אתר להרפתקנים – חרבת טפת, שממנה השתמרו קירות, קמרון ושרידי מגדל.

גולת הכותרת של האתר – שלוש מערות קבורה יהודיות מתקופת בית שני או מעט יותר מאוחר.

המערה הצפונית סגורה למחצה עם אבן גולל שהיא בעצם ממל, אבן לפריחת זיתים.

השם "טפת" הוא על שם בת מלך דור שהתחתנה עם שלמה המלך.

אחת ממערות הקבורה בחרבת טפת.
מקור: Marikriber

היום נסיים באשת שלמה.

המאמר היום היה רב-גוני ומרתק ומתאר יותר ממה שאפשר להספיק בסיור יחיד.

זה פשוט אומר שנצטרך לחזור שוב ושוב לגדות נחל דליה

או לעשות קמפינג ולהישאר כמה ימים רצוף.

אחריי!

אם אהבתם את הכתבה על נחל דליה אולי תהנו מעוד מסלולים באזור

אם סיימתם עם נחל דליה אולי תקפצו לביקור בנחל תנינים הקרוב