בין יערות, בוסתנים, מעיינות ושרידים עתיקים פארק זה משתרע על פני כ-12 אלף דונם, ממזרח לעמק איילון, בקטע שבין מחלף לטרון לשער הגיא. הפארק נקרא על שם עמק איילון הנח למרגלותיו ו”קנדה” על שם תרומת יהדות קנדה...
ירושלים היא עיר שאינה נגמרת.
יש פנים של ירושלים שכולם מכירים.
אבל יש מקומות מיוחדים שמוכרים לאנשים שרוצים להעמיק.
או למי שבאמת מעוניין להכיר את העיר וסביבתה ודברים שנפלו מחוץ לנרטיב ההיסטורי.
מוצא היא אחד המקומות האלו.
שכונה של ירושלים בהווה ומושבה חלוצית בעבר.
הנוכחות היהודית במקום ותיקה ביותר, במונחים של הארץ.
עוד בשנת 1860, דוד ילין, מייסד שושלת ילין ומגייס תרומות עבור היישוב (שד"ר) שעלה מפולין.
ורבי שלמה יחזקאל יהודה, ממשפחה מיוחסת מבגדד, קנו כרם זיתים מערביי הכפר קאלוניה.
הם גם חיתנו את הילדים שלהם.
מעשה פורץ דרך בימים אלו, כשאשכנזים ומזרחים לא התחתנו אחד עם השני.
לחלקת האדמה היו מספר יתרונות, בהם מים שזרמו ממעיין חצוב בסלע וקרבה לכביש יפו-ירושלים.
יהושע ילין, בנו של דוד ילין וחתנו של רבי יהודה, הקים במקום חאן, פונדק דרכים לעוברי דרך.
החאן במקום מוצלח כל כך הפך להצלחה.
זהו בניין דו-קומתי הבנוי קשתות-קשתות, על בסיס מבנה צלבני קדום.
החאן עוד איתנו, ובשנת 1905 הפך לבית כנסת של המושבה מוצא.
קבוצה של תיירים דתיים שהגיעו למקום שמעו שאין בית כנסת לישוב הצעיר ותרמו מכספם וכך הוקם בית כנסת במבנה.
המבנה פעל כבית כנסת על מאורעות תרפ"ט וחזר לפעול שוב כבית כנסת בשנת 1961, אחרי ששופץ.
היום המקום משמש לתפילות בשבת ואולם אירועים ביום חול.
השנה העברית בה הוקם החאן, תרל"א, חרותה לדורות על הבניין ההיסטורי.
את ביתו הפרטי הקים יהושע ילין מאחורי החאן.
בית עם קומה אחת וביתן אבן קטן על הגג, שעליו מוביל גרם מדרגות בולט.
יש לו גם חלק תת-קרקעי ששימש כרפת.
חפירות במקום מצאו אולם צלבני רחב מתחת לבית.
היום המקום משמש כמרכז מבקרים שמספר את סיפורם של הבית וההתיישבות.
ואם כבר הזכרתי מושבה – בואו ונדבר על הקמתה.
המושבה כאן הוקמה בתמיכת הארגון היהודי-אמריקאי בני ברית.
המתיישבים במקום לאו דווקא היו אמריקאים.
כאן התיישבו משפחת ברוזה, שהקימו בית בן שלוש קומות, גדלו בוסטני פרי וגפן וגם ייצרו יין ופירות מיובשים.
היום, המקום משמש את חברת Yvel שמייצרת תכשיטים במקום.
ניתן לבקר כאן, לראות את הבית ההיסטורי, להכיר את תעשיית התכשיטנות, ולגלות עוד משהו שלא ציפינו לו.
בית ספר לתכשיטנות המיועד לקהילה אתיופית, מספר את סיפור הקהילה ומראה אמנות של יוצאי אתיופיה.
מסביב, עדיין צומחים עצי בפרי ועומדים חביות, זכר ליקב שפעל במקום.
בית מפורסם נוסף הוא בית מקלף.
על בית מקלף והסיפור הטראגי על רציחתם של חמישה מבני משפחת מקלף סיפרתי בעבר במאמר על "סובב ירושלים".
בכלל, מאורעות תרפ"ט הכו קשה ביישוב והיו נקודת משבר חשובה בתולדותיו ובתולדות היישוב היהודי כולו.
הפיתוח החקלאי של היישוב גרר גם פיתוח עסקים לא חקלאיים במוצא.
הבולט בהם הוא "אַרְזָה – בית הבראה לחלוצים".
מי ש"סימן" את השטח היה לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל.
חוזה המדינה בכבודו ובעצמו.
הוא הגיע לכאן מירושלים ומספר "במוצא, על חלקתו של ברוזה, על צלע הגבעה, נטעתי ארז צעיר.
וולפסון נטע דקל קטן."
למרות השם, העץ שהרצל נטע היה ככל הנראה ברוש (טעות נפוצה באותם ימים).
בשנת 1915 הושחתו העצים.
סועאד אל-חוסייני, בתו של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני, טוענת שהיה זה אביה שעשה זאת.
היום הגדם שמור תחת זכוכית.
בשנות העשרים הוקם בסביבת העץ ההיסטורי בית הבראה בשם "ארזה".
השם במקום היה "ארזו", על שם "הארז שלו", אבל הגרסה הנשית תפסה יותר.
המבנה הראשון של בית ההבראה הוא גם המרשים ביותר.
זה בניין נאו-קלאסי דו קומתי רחב ידיים, עם עמודים דוריים שמעטרים את החזית המעוגלת של הבניין.
הבניין תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין והושלם בשנת 1927.
בניין המנהלה נבנה בסגנון הבינלאומי.
סגנון שהוא שונה בתכלית מהסגנון של הבניין הראשי ונראה חמור סבר לידו.
בסביבה נשתלו ארזים רבים, כדי להצדיק את השם.
הבניין עמד נטוש שנים רבות.
אולי מכיוון שבתי הבראה הפסיקו להיות מוקד משיכה לתיירות פנים בארץ.
היום, חברת "אזורים" בונה שכונה במקום ומשתמשת בבניין המנהלה שמשרד המכירות שלהם.
הבניין הניאו-קלאסי ישמש בהמשך כאודיטוריום להופעות והרצאות, בית קפה, מוזיאון ועוד.
אגב, בעוד שמוצא המקורית, מוצא תחתית, היא שכונה בירושלים משנת 1993, מוצא עילית היא ישוב קהילתי עצמאי לא רחוק משם.
מוצא עילית הוקמה בשנת 1933.
בשנת 1948 המקום היה למפקדה של חטיבת עציוני.
ובית ההבראה "ארזה" שימש כבית חולים שדה של החטיבה.
כביש העולה למקום נקרא "שבע האחיות" והוא נבנה על בסיס שביל אקלתון עתיק מהתקופה הרומית.
יש בו לא פחות מ-17 עיקולים מסחררים.
אתגר לנהג המודרני, אבל רעיון הגיוני אם אתה רומאי שמנסה להקטין את השיפוע של העלייה, עד כמה שניתן.
כאן נסיים את הביקור שלנו במוצא ההיסטורית.
אני בטוחה שהיה לכם כיף, כמו שהיה לי!
מוצא משתנה וממשיכה להשתנות ואשמח לראות תמונות ורשמים שלכם, כשתבקרו במקום.
בין יערות, בוסתנים, מעיינות ושרידים עתיקים פארק זה משתרע על פני כ-12 אלף דונם, ממזרח לעמק איילון, בקטע שבין מחלף לטרון לשער הגיא. הפארק נקרא על שם עמק איילון הנח למרגלותיו ו”קנדה” על שם תרומת יהדות קנדה...
סיור בעקבות הטמפלרים בבני עטרות מושבת הטמפלרים בני עטרות נקראה על שמם של הסולטאן עבדול חמיד השני. ועל שם שני מלכים ששמם וילהלם – וילהלם השני, מלך וירטמברג (1848-1921). כהוקרה על תמיכתו הרעיונית והכספית בהתיישבות הטמפלרים . למעשה, שמה...
קוראים אדוקים של המאמרים שלי בודאי שמו לב הרבה אנשים שפעלו לפני קום המדינה ובשנים הראשונות חוזרים לאותו המקום – קבוצת כנרת. אותו “קיבוץ שלפני הקיבוצים” ליד הימה הקסומה שלנו או למושבת הכנרת, לה זכות ראשונים על...