תיירות מדברית בהר הנגב

אשמח את תשתפו את חבריכם:

באזור הר הנגב נוכל למצוא שפע עצום של נופי בראשית מרהיבים, כשגולת הכותרת היא ארץ המכתשים – תופעה ייחודית ונדירה.

פה פוגשים את הטבע המדברי במלוא עוזו והדרו מגוון מרתק של צמחייה ובעלי חיים נדירים , בתוך שמורות טבע הגדולות בארץ.

ישנם עשרות אתרי טיול מרתקים ומעניינים במרחב

ביניהם דרכי הבשמים, המעיינות, הר כרכום הערים הנבטיות, שלל אתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת מסקרנים ומהנים.

מזג האוויר הייחודי של האזור מתאים לטיולים לאורך כל השנה.

האקלים המדברי היבש והצח, כמו גם העננות המועטה, הופכים את האזור לאתר מומלץ לצפייה בכוכבים.

חוות כרמי עבדת- דרך היין בנגב

חנה ואייל יזרעאל  הקימו את חוות כרמי עבדת בשנת 1998 כחלק מפרויקט דרך היין.

גידול ענבים והכנת יין , בערוץ ואדי נסתר על שרידיה של חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית. חווה אקולוגית תיירותית. פתוחה לקהל הרחב.

בהשראת החיים בהר הנגב נולד החזון להחזיר עטרה ליושנה, ולשחזר חווה חקלאית קדומה.

בחג סוכות 1998 התבצעה העלייה על הקרקע.

מדבר חשוף, לא עץ ולא שיח קידמו את פניהם, ורק הטרסות הקדומות לרוחב הוואדי היוו עדות דוממת לחיים השוקקים שהיו כאן בעבר.

המשפחה חיה בקרוואן ללא חשמל וקו המים שטמנו בקרקע קישר אותם ואת שתילי הגפנים באדמתם למרחב המדברי.

בחווה עוסקים במגוון רחב של תחומים:  גידול ענבים בכרם ליין וניסויים בתחום חקלאות הגפן, ייצור יין מדברי ביקב בוטיק, אירוח ללינה וארוחת בוקר, ברוח חקלאות מדברית.

אירוח קבוצות לסדנאות והדרכות, ייצור מוצרים בנפחייה ומכירה של המוצרים בגלריה.

הכרם נשתל בקפידה תוך שימור הטרסות העתיקות, וניצול מערכות ההשקיה הקדומות, במקום ישנם 6 זנים של ענבים מהם מכינים את היינות.

הצימרים נבנו מוצנעים בנוף אך גם חשופים אליו לחלוטין –  בנויים בהתאמה לכיווני האוויר והשמש המדבריים ונהנים מכל היתרונות .

כל התשתיות מוצנעות ומשתלבות, כולל קו החשמל הטמון במדרון. עצי הפרי נשתלו בבוסתנים ונבנו בריכות המדמות את גבי המים המדבריים.

עם הרבה אהבה נטעה משפחת יזרעאל שורשים, בין הכרם בערוץ לבין חרוטות הסלעים במדרונות.

חוות כרמי עבדת משמשת אתר תיירות פתוח לקהל נופשים מטיילים ותיירים הפוקדים את הנגב.

פארק חרותות הסלע- ציורים וחריטות בין הסלעים

חרותות סלע הן ממצאים חשובים מפני שהן פותחות צוהר לעולמם התרבותי והרוחני של תושבי המדבר: ציידים, רועים, חקלאים ואנשי שיירות.

שחיו באזור מהתקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו.

האמנים הקדמונים חרטו בסלע הכהה בכלי חד וכך יצרו דמויות וסמלים בהירים.

במאות או באלפי השנים שחלפו מאז התחדש בהדרגה הקרום הכהה והיום ניתן להבחין בגילן היחסי של החרותות לפי דרגות כּהוּת הפטינה על הציורים.

החרותות מציגות מגוון רחב של דמויות וסמלים , מרביתם חוזרים בכמה תקופות.

היום מחקר החרותות בנגב הוא רק בראשיתו, ומשמעותן של רבות מהן עדיין אינה מובנת לנו. ייתכן שחלקן מבטא נושאים מיתולוגיים.

חרותות הר מחיה מייצגות מכלול טיפוסי של אמנות סלע נגבי.

אמנות הסלע הנגבי כוללת הרבה סימנים וצורות, כתובות ודימויים של אנשים ובעלי חיים.

בהר מחיה תועדו 5,077 חרותות על 965 משטחי אבן.

רובן צורות מופשטות: קווים ומקבצי נקודות, ומיעוטן מייצגות חיות מדבר מוכרות: יעלים, טורפים (כלבים, שועלים ותנים), חמורים, גמלים וכן דמויות אדם.

בהר מחיה מספר קטן יחסית של כתובות- 27 בלבד.

הן חקוקות בשפות עתיקות: ת׳מוּדית, נבָּטית וערבית קדומה, ומתוארכות למאה השנייה לפנה”ס עד למאה ה-10 לספירה.

נמצאו גם כתובות המתוארכות לתקופות הרומית, הארמית מהמאה החמישית לספירה והערבית.

כאמור, חרותות הסלע אינן פשוטות לפיענוח כלל, ויש חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע למשמעותן.

חלקם רואה בחרותות תיאורים מחיי היום יום או מעין גרפיטי, וחלקם רואה בהן סמלים ייצוגיים מעולמם הרוחני של הקדמונים.

ביר עסלוג’-  מורשת קרב במדבר

ביר עסלוג’ – הידוע כיום בשם “באר משאבים” ,

היה צומת דרכים מרכזי בנגב, שבקרבתו שכנו תחנת משטרה בריטית ולצידה כפר בדואי קטן.

לאחר סיום המנדט הבריטי, הצבא המצרי השתלט על הצומת, הכפר ובניין המשטרה.

ב-11 ביוני 1948  כוח מהגדוד השמיני של חטיבת הנגב הצליח לכבוש את בניין משטרת ביר עסלוג’ ומאוחר יותר את הכפר הבדואי, שנותר ללא תושבים.

בסמוך לכביש הוקמו שני משלטים צה”ליים, ובכך נחסם למעשה הכביש לתנועה מצרית.

אולם, זמן קצר לאחר מכן, המצרים הצליחו להתגבר על המכשול באמצעות סלילת דרך עפר עוקפת.

ב-18 ביולי נערכה מתקפה מצרית על משלט צה”ל בביר עסלוג’ ועל קיבוץ רביבים הסמוך.

המתקפה כללה גדוד חי”ר מוגבר, משוריינים נושאי תותח, כוחות הנדסה, וסיוע ארטילרי ואווירי.

בבוקר ה-18 ביולי החלה הפגזה ארטילרית על רביבים, ובהמשך מתקפה קרקעית על משלט ביר עסלוג’.

במקביל נכנס כוח ערבי מקומי מלווה בחיילים מצריים ותפס את הכפר הנטוש ביר עסלוג’ הסמוך.

ההתקפה על המשלט נהדפה כ-200 מטר ממנו, והתוקפים נסוגו בחסות הפגזה ארטילרית.

הכוח המצרי שהתבצר בכפר נותר שם עד שעות הלילה ונסוג.

בערב אותו יום מטוסי חיל האוויר תקפו משוריינים מצריים בסמוך לרביבים, ולאחר מכן התפתח קרב אוויר בו הופל מטוס ‘ספיטפייר’ מצרי.

במהלך הקרב על ביר עסלוג’ נפל חייל אחד מכוחותינו ועוד ארבעה חיילים נפצעו, ומספר מבנים בקיבוץ רביבים נהרסו כתוצאות מההפגזות הארטילריות על הקיבוץ.

אנדרטה מנציחה את שמותיהם של נופלים מהגדוד השמיני של הפלמ”ח ומבין תושבי היישובים באזור, שנהרגו בקרבות מדצמבר 1947 ועד דצמבר 1948.

כמחציתם – 16 לוחמים- נהרגו בקרב לכיבוש ביר עסלוג’ שנערך ב-11 ביוני 1948 נגד מתנדבים מצריים מארגון האחים המוסלמים.

בעת הקרב היה בידי הלוחמים מידע מודיעיני שלפיו בניין המשטרה היה ממולכד.

לכן נשארו הלוחמים בתחילה מחוץ לו, אך שני שבויים סיפרו שבבניין מצוי נשק רב, והלוחמים התפתו ונכנסו פנימה.

אז הפעילו הערבים מרחוק מוקש חשמלי בתוך הבניין והוא קרס. עקב ההתפוצצות נהרגו 11 לוחמים.

אנדרטה לנופלים

האנדרטה המקורית שהוקמה במקום נחנכה ביום השנה הראשון לקרב על בניין המשטרה.

היא הוקמה ביוזמת משפחת אחד הנופלים וחברי קיבוץ רביבים שלחמו במקום.

הם אספו את אבני הגיר של בניין המשטרה ההרוס והקימו מהן גלעד שצורתו כגזע עץ שנגדע, כסמל לחיים שנגדעו במקום.

האנדרטה המקורית ניצבה על תילה במשך שנים, אך הלכה והתפוררה.

בעקבות זאת הוקמה לידה בשנת 1966 אנדרטה בעלת צורה דומה.

בחזית האנדרטה קבוע לוח אבן הנושא את שמות הנופלים ומועדי נפילתם.

מול האנדרטה נבנתה רחבה מרוצפת וסביבה הוצב שילוט המתאר את תולדות האירועים במקום. ב2001 שופצה שוב האנדרטה.

פארק גולדה- נווה מדבר חביב

פארק גולדה הוא פארק שהוקם על ידי קק”ל כאתר נופש על גבי שרידי מחצבה שפעלה במקום.

הקמת הפארק הובילה לשיקום הנוף הפגוע שהותירה אחריה פעילות החציבה.

הפארק משתרע על פני כ-540 דונם וממוקם סמוך לצומת משאבים וקיבוץ רביבים.

הפארק קרוי על שמה של גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל הרביעית.

בתה של מאיר, שרה, השתייכה למייסדיו של קיבוץ רביבים, הסמוך לפארק.

במרכז הפארק עובר נחל רביבים.

בפארק קיים אגם מלאכותי ורוב המים באגם מגיעים מאתר המרחצאות הסמוך נווה מדבר, לאחר שעברו סינון.

כמו כן, בפארק מדשאות, מתקני שעשועים לילדים ושולחנות פיקניק.

בקרבת השער לפארק נמצא בית הבאר המשוקם, שבו שוכנת תצוגת קבע.

תצוגה זו היא חלק מפעילות קק”ל להנצחת מורשת חיילי אנזא”ק, שלחמו בנגב במלחמת העולם הראשונה.

בוואדי מדברי בלב הר הנגב הקימה קק”ל אתר נופש גדול, ובתוכו אגם מים, מדשאות, חניוני פיקניק ומצפור נוף.

הפארק, השוכן ליד צומת משאבים.

במרכז הפארק עובר נחל רביבים, ובשנים גשומות במיוחד נוצר בנקודה זו אגם קטן להנאת המטיילים.

פארק גולדה שוכן בצד נחל רביבים שאורכו כ-40 ק”מ, והוא מתחיל את דרכו ברכס חתירה שבהר הנגב, עובר ליד ירוחם, מגיע לצומת משאבים ונשפך לנחל בשור ליד חלוצה.

בקטע הנחל הסמוך לצומת משאבים פעלה בעבר מחצבה גדולה, שהשאירה את הנוף פגוע ופצוע.

בנחל רביבים זורמים לעתים שיטפונות עזים.

לשם הכשרת הפארק והשמירה על גדות הנחל מפני סחיפה, דיפנה קק”ל את הגדות בחלוקי אבן גדולים, הנתונים ברשתות חוטי ברזל.

בשיטה זו נבנה בערוץ הנחל גם סכר שמאחוריו נקווים מי האגם בפארק.

גן לאומי קבר דוד בן גוריון- מקום מנוחה של אבי המדינה ורעייתו

גן אחוזת הקבר: דוד בן-גוריון הוא שבחר להיקבר ברמה שמדרום לקיבוץ שדה בוקר, המשקיפה על רמת עבדת ועל נחל צין.

הגן סביב הקברים הוא פרי תכנונם של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, לימים חתני פרס ישראל לאדריכלות.

בגן, המבטא את חזונו של דוד בן גוריון להפריח את הנגב,

הם יצרו שביל המדמה ערוץ נחל מדברי וסביבו צמחייה ירוקה ועצי זית וחרוב שבצידם לוחות אבן מדורגים וסלעים שהונחו מ2 צידי השביל.

הגן משתרע על פני שטח של כ-90 דונם.

המצבות עוצבו על ידי הפסל עזרא אוריון.

הן מלבניות ובנויות מאבנים פשוטות.

בתוך שקעים רחבים בפאתן העליונה קבועים לוחות אלכסוניים שעליהם נחרתו שמות הנפטרים, שנות לידתם ומותם וכן השנים שבהן עלו לארץ ישראל.

רחבת הקבורה מוקפת בלוחות סלע מדורגים המהווים גם מושבים לקהל וכן בגדר אבן נמוכה בשוליה הדרומיים.

היא משקיפה דרומה אל ערוצו העמוק של נחל צין והנוף המדברי שמעבר לו.

צריף בן גוריון– ביתו הצנוע של ראש הממשלה הראשון

צריף בן-גוריון הוא צריף המגורים בקיבוץ שדה בוקר, אשר שימש את דוד בן-גוריון ואשתו פולה בשנים 1953-1973.

אשר הפך לאחר מותו למוזיאון, העומד לרשות הציבור, במסגרת המכון למורשת בן-גוריון.

המבקר בצריף נחשף אל דמותו של בן-גוריון כאדם וכמנהיג ואל תקופת חייו.

באתר מיצג אנימציה המתאר את אבני הדרך המרכזיות בחייו של בן-גוריון ובו מוצג חזונו לפיתוח הנגב.

המוזיאון עוצב על ידי אורי דה בר ועל עבודה זו הוענק לו פרס בן-גוריון.

לצד צריף המגורים, נפתחו לקהל תערוכות אינטראקטיביות במבנים המשומרים שבהם הוקם קיבוץ שדה בוקר.

בית השאנטי במדבר- בית חם לנוער במדבר

הכפר החל בהקמתו בשנת 2001 בעקבות חזונה של מריומה ובעזרתם מספר תורמים מהארץ ומחו”ל שהתגייסו להגשמת החלום.

כפר הנוער בית השנטי במדבר נחנך בטקס רשמי ומכובד בתאריך 23.11.2009 ביום בן גוריון.

בית השנטי במדבר הינו כפר נוער טיפולי-שיקומי אשר עוזר לבני נוער מכל רחבי הארץ ומהדרום בפרט.

בכפר מתגוררים כ-50 נערים ונערות באופן קבוע.

הכפר הוקם ופועל על פי מודל בית השנטי בתל-אביב, במטרה לתת מענה לבעיית הנוער בדרום ולהרחיב את כלי הטיפול של בית השנטי

המשך הגשמת החזון להרחבת הטיפול בנוער בסיכון ובסכנת חיים במדינת ישראל ויישובי הנגב.

מאז הקמתו הוקמו בכפר פרויקטים טיפוליים ביניהם:

פינת חי, חוות סוסים טיפולית, מרכז תעסוקה ויצירה, תרפיה בחקלאות אקולוגית, הידרותרפיה ,מרכז ספורט, תרפיה באמצעות מוזיקה (גן שניאור) וכן אוהל לסדנאות.

כמו כן, מתקיימת מעורבות בפרויקטים חברתיים בתוך הכפר ולא פחות חשוב, חיבור לקהילת הדרום המתפתחת ותרומה חזרה לקהילה.

הפרויקטים הנ”ל משמשים גם לטיפול בילדים מיישובי הנגב.

המדבר והטבע מהווים מוטיבים מרכזיים בשיטות הטיפול המוצעות לבני הנוער שמגיעים אל הכפר.

לכפר הנוער יש חשיבות  חברתית עצומה לחיזוק הנגב, הציונות ומדינת ישראל.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!