פלאים בנאות קדומים
המשיכו לקרוא >
גלי עטרי שרה פעם "הכל עומד במקום, הזמן ממשיך ללכת" - והיא צודקת. אנחנו חיים כאן לצד רסיסים של זמן שקפא. אמת מים רומית כאן, מבצר צלבני שם. וכתובת שמשמרת את כתב ידו המהוסס של מישהו שרק לומד...
קָטַבָּסִיס. כך נקראת הירידה אל השאול במיתולוגיה היוונית.
זהו המסע המפרך שלא מתאים לכולם – רק גיבורים אחדים היו שם למטה וחזרו כדי לספר את סיפורם.
אבל אנחנו לא יורדים לשאול היום – רק מבקרים במערכות הקבורה בנחל קדרון,
הרצוף בקברים מתקופת בית שני, ליד ירושלים.
אל תדאגו, אני אתכם.
לנחל יש שם מבטיח – "קדרון" הוא כנראה בא משורש "קודר", אפל.
עוד אופציה שזו על שם ה"קדרה" שהנחל יוצר עם גיא בן הינום.
ואולי זה קשור לבתי המלאכה של קדרים.
באנגלית "Potter's Field" זאת אחת מיני דרכים רבות להגיד "בית קברות", אז גם פה זה מסתדר.
בירושלים הקדושה אסור היה לקבור מתים.
זה מתאים, אם כך, שהנחל מתחיל בירושלים ועוזב את העיר בדרכו לרמת מדבר.
זה לא הכיוון הרגיל שהנחלים זורמים בו באזור זה.
רק כשהוא מגיע לח'רבת חרד'אן, הוא משנה כיוון באופן חריף ומתחיל לזרום לכיוון למזרח-צפון-מזרח.
מה זה ח'רבת חרד'אן? אה, זה רק הצוק שממנו זרקו את "השעיר לעזאזל" למותו.
לפי חז"ל, השלכה של עיזים אלו ביום הכיפורים הייתה צריכה לכפר על חטאי העם.
נחל קדרון
מקור: Zion Susi Photography
בצידו המערבי של הנחל נמצא הר הבית.
בינו לבין הנחל חוצצת דרך העופל. עופל הפעם הוא מלשון "להעפיל", לעלות לבית המקדש.
את העופל הזכרתי בעבר – שם נמצאים קשת רובינסון ו"הגן הארכיאולוגי ירושלים",
בו נחפרו שרידים ביזנטיים רבים לאורך השנים.
את החפירות במקור החל הארכיאולוג הבריטי צ'ארלס וורן, מה- P.E.F.
כאן נמצאו ערימת אבני כותל, שהושלכו מלמעלה בידי הרומאים במהלך חורבן ירושלים.
תוכלו לראות גם שרידי חנויות שנמצאו מלאות באפר, זכר לאותה שריפה כבירה שהשתוללה בעיר.
קרן העופל פינת החומה המזרחית והחומה הדרומית של הר הבית
מקור: Deror avi
מצידו השני נמצאים הקברים שלשמם התכנסנו היום.
מבין המצבות הרבות על גדות נחל קדרון, ישנם ארבעה קברים בולטים – מערת יהושפט ומצבת יד אבשלום,
שצמודות זו לזו, קבר בני חזיר וקבר זכריה.
מערת יהושפט היא מערת קבורה מהמאה הראשונה לפני הספירה.
היא "אוכלסה" מעט לפני שהרומאים כבשו את הארץ.
לפי מסורות עתיקות, כאן נקבר יהושפט, מלך יהודה, אבל אין לכך גיבוי ארכיאולוגי.
לפי הטיח בכניסה, משערים ארכיאולוגים שהמקום שימש ככנסייה בימי הביניים.
מה תראו כאן אתם כשתגיעו? במערה יש תשעה חדרים.
בחלק מהחדרים יש כוכי קבורה וקברי מקמרים (ארקוסוליום בליטינית).
המתים נקברו כאן באופן זמני ויותר מאוחר, העצמות הועברו לארונות קבורה מאבן, לקבורה משנית.
יש חדרים שבהם כנראה עמדו סרקופגים, אבל הזמן ושודדי הקברים עשו את שלהם.
בכניסה למערה, שימו לב לגמלון המגולף היפה. גמלון הוא אלמנט עיצובי בצורת משולש.
גם הגמלון וגם סוג הקבורה במערה מראה על ההשפעה ההלניסטית בתרבות היהודית של אותה התקופה.
בְנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ
קברי נחל קדרון
מקור: רן רותם
ליד המערה עומד מגדל בגובה 20 מטר כמעט.
אי אפשר לפספס את מצבת "יד אבשלום", אותה לפי המסורת הקים דוד לבנו אבשלום, שאהב מאוד, בן שמרד בו ושילם את מחיר המרידה.
לפי הארכיאולוגים, כאן נקבר אגריפס הראשון – בנו של הורדוס ואחרון מלכי יהודה.
גם לאחר כמעט אלפיים שנה, המצבה הגדולה מרשימה ובולטת בשטח.
היא הייתה כזו גם במאה ה-19, למרות שתחתית הבניין הייתה מכוסה בגל אבנים.
החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו החל את המלאכה ואחרים המשיכו את דרכו.
אנשים עם חוש הומור תיארו את הכיפה המחודדת של המבנה בתור "מכסה של קומקום".
עוד חלק בולט בבנייה הוא בפילסטרים יוניים – קישוטים דמויי עמוד שנפוצים בבנייה של אותה התקופה.
לפי החוקרים, במבנה ניכר בליל של השפעות – רומית, יוונית, מצרית ועוד.
קבר אבשלום
מערכות הקבורה בנחל קדרון
מקור: Zion Susi Photography
קבר בני חֵזיר הוא הבא בתור.
לפי הכתובת עליו, "זה הקבר והנפש" של "כהנים מבני חזיר", כנראה מהתקופה החשמונאית.
חֵזיר עצמו מופיע במקרא כחותם על אמנת נחמיה, לקראת שיבת ציון הראשונה.
את הכניסה למקום ניתן לזהות ממרחק לפי העמודים דוריים (ללא קישוטים בכותרת) ששרדו במהלך השנים.
המבנה שהיה מעל הקבר ככל הנראה לא שרד את פגעי הזמן.
החוקרים משערים גם שה"נפש" שהזכרתי היא מצבה אחרת שהייתה במקום.
בניגוד לתערובת הסגנונית של "יד אבשלום", כאן ניכרת השפעה יוונית ברורה.
העמודים משקיפים ישירות על הנחל ואין אפשרות להיכנס למקום מהצד זה.
הכניסה היא דרך מנהרה מודרנית שנחצבה ליד קבר זכריה.
קבר בני חזיר
נחל קדרון ומערכות הקבורה
מקור: Eman
קבר זכריה בולט בגלל הפירמידה המחודדת בראשו.
הפירמידה נתמכת על ידי הפילסטרים עם כותרת יוֹנִית – כלומר, הספירלה היוונית הקלאסית.
אלו, בתורם, יושבים על גרם מדרגות קצר.
אין כניסה למקום וגם לא הייתה אמורה להיות – זוהי "נפש": מונומנט ללא קבר לנפטר.
הדעות חלוקות האם זהו הנפש של בני חזיר, אך כנראה שלא.
אז מי כן? השם המסורתי של המקום מצביע על זכריה בן יהוידע הכהן, שפעל בתקופת בית ראשון בימי המלך יואש, שהוכיח את העם והומת בסקילה על ידי המון זועם בחצר בית המקדש.
המקום נחשב לקדוש ויהודי ירושלים נהגו לקבור כאן את מתיהם,
למרות שרוב הקברים פונו על ידי משלחת ארכיאולוגית בשנת 1961.
על הקבר ניתן לראות גרפיטי בעברית של עולי רגל יהודים למקום.
כמו שאר מערכות הקבורה שהזכרתי, גם זו מתוארכת לתקופת בית שני,
אז הזיהוי המסורתי לא מסתדר עם הזיהוי הארכיאולוגי.
קבר זכריה
קברי נחל קדרון
מקור: רן רותם
אלו היו ארבעת המפורסמים מבין מערכות הקבורה על גדות נחל קדרון, במורד הר הזיתים.
יש רבים נוספים, אבל על זה בפעם אחרת.
כשתבקרו את המקום, אל תשכחו לבקר גם בבית קברות על הר הזיתים, עליו כתבתי בעבר.
מומלץ ללכת גם למצפה רחבעם זאבי, בפאתי קברות,
כדאי להסתכל על הנחל מלמעלה, במבט על העיר העתיקה מזווית חדשה, ולחשוב על כל היהודים שעברו מתחתם, במותם ובחייהם.
מחפשים מלון בעיר העתיקה? אלו ההמלצות שלי:
עוד מלונות בעיר העתיקה:
גלי עטרי שרה פעם "הכל עומד במקום, הזמן ממשיך ללכת" - והיא צודקת. אנחנו חיים כאן לצד רסיסים של זמן שקפא. אמת מים רומית כאן, מבצר צלבני שם. וכתובת שמשמרת את כתב ידו המהוסס של מישהו שרק לומד...
כשם שישראל, במידה רבה, הושפעה ממנהיגה הראשון, דוד בן גוריון והתפקיד של נשיא ארה”ב נתפר למידותיו של ג’ורג’ וושינגטון, כך חיפה, במידה רבה, עוצבה על ידי אבא חושי, ראש העיר הראשון של חיפה אחרי קום...
יש חשיבות כלכלית, אסטרטגית ואפילו מאגית לצומת דרכים. במקום שנפגשות הדרכים, נפגשים אנשים, אינטרסים ויצרים. היום נבקר במגדל צדק, צומת דרכים חשובה בעבר של ארץ ישראל, ומצודה, כפר ומחצבה שנבנו במקום. בין קהיר לדמשק, בין הים להר איפה אנחנו? היום...
