הרשמה לניוזלטר

    קו התפר הירושלמי

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:

      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      קו התפר הירושלמי

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה
        לינה
        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        קו התפר הירושלמי

        מתאים לגמלאים
        מתאים למשפחות
        רמת קושי גמישה - לפי קבוצה
        מסלול עירוני

        בשביעי ליוני 1967, צה"ל כבש את מזרח ירושלים מידי הירדנים, אחרי יום לחימה בודד בגזרה.

        במשך כמעט עשרים שנה, יהודים רבים בארץ ובעולם ייחלו לרגע הזה.

        מאז נפילתה של מזרח ירושלים היהודית ב-1948 בידי הירדנים.

        סיפוח שטחי מזרח ירושלים והשטחים הפתוחים מסביב לעיר התרחש כבר ב-1967 והעיר חוברה לה יחדיו.

        למרות זאת, עדיין רואים הבדלים בין שני חלקי העיר, רואים את התפרים.

        על זה נדבר היום.

        קו התפר הירושלמי, בשכונת שיח ג'ראח.

        קו התפר אבו תור

        עמדת צה"ל מימי הקו העירוני, שכונת אבו תור
        צילום: תמר הירדני

        מוזיאון מבוצר

        אחד התפרים הכי בולטים בשטח הוא "עוטף ירושלים".

        אותה גדר ההפרדה שעוברת בין שכונות ערביות ויהודיות בעיר, למרות שגם אלו וגם אלו הן חלק מהשטח המוניציפלי של ירושלים.

        מוזיאון קו התפר הוא דוגמה מצוינת לעבר ולהווה של העיר.

        סיפורו של הבניין הוא לא פחות ממדהים.

        "עמדת בית תורג'מן" נבנתה בשנת 1932 על פי תכנונו של אנטון ברמכי והייתה לביתו הפרטי.

        סגנון הבנייה הוא ניאו-קלאסי, עם אכסדרת עמודים בקומה הראשונה והשנייה של המבנה ומגדל משושה בן שלוש קומות בצידו הצפוני.

        הוא הפך לעמדת גבול ישראלית מבוצרת בין השנים 1948 ו- 1967 וספג לא מעט כדורים ופגזים לאורך אותם שנים.

        הדבר הכי בולט בצד השמאלי של המרפסת – פגיעה קשה נגסה בחלק מהרצפה.

        יותר סימבולי מזה אין.

        מעל החור שברצפה נראה עבודה של דני קרוון ז"ל בניאון.

        שאומרת בעברית, ערבית ואנגלית "עצי הזית יהיו הגבולות שלנו" וגם עבודות אחרות.

        אגב, השם "בית תורג'מן" הוא על שם הרובע תורג'מן, בו הוא נמצא.

        במקום שכנו מספר מוזיאונים משנת 1981.

        הם דיברו על איחוד העיר ומשנת 2005 משמש המבנה את מוזיאון על התפר שמגדיר את עצמו כ"מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית".

        התערוכות המתחלפות במוזיאון לא נמנעות מסוגיות במחלוקת.

        אחת התערוכות הראשונות הייתה בנושא "שווים ושווים פחות".

        תערוכה זו עסקה בסוגיות של אפליה, ניצול והשפלה.

        ויש גם תערוכות מפייסות יותר.

        כמו תערוכת COEXISTENCE שקוראת לכבוד הדדי בין העמים והדתות.

        זאת חוויה מיוחדת לראות אמנות מהעולם ולהציץ החוצה על ירושלים מתוך מה שהיה פעם חרכי ירי.

        קו התפר ירושלים

        סיור בירושלים על קו התפר
        צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

        מהצד השני

        ואם מוזיאון על התפר יושב "רגל פה רגל שם", "מוזיאון הפולקלור הפלסטיני" מייצג עמדה ברורה.

        גם כאן, הבניין סימבולי ביותר.

        זהו בית מידות מרשים עם חלונות בעלי קשתות מחודדות ומעליהם קישוטי קרמיקה צבעוניים ומשמחים.

        זה היה ביתו של סלים אל-חוסייני, ממשפחת חוסייני המפורסמת של ירושלים.

        אחרי 1948, נכדתו הינד אל-חוסייני השתמשה בבית זה כדי לאכלס יתומים ששרדו את הטבח בדיר יאסין.

        עד היום, פועלים במקום מוסדות חינוכיים שונים.

        אחד המוסדות האלו הוא המוזיאון, שמציג בגדים מסורתיים, עבודות קרמיקה, תכשיטים, כלי בית, כלים ואת סיפורם ההיסטורי של ערבים פלסטיניים.

        האוסף אינו גדול, אבל מרתק והמוזיאון שווה ביקור.

        ולו רק בגלל שקשה למצוא מוזיאון דומה במקומות אחרים בארץ.

        מגדל הצלבנים הבריטים

        לא רחוק משם, נמצא מוזיאון רוקפלר.

        המוזיאון שנחנך על ידי השלטונות הבריטיים בשנת 1938.

        הוא נקרא על שמו של הנדבן האמריקני ג'ון ד. רוקפלר, הבן, בנו היחיד של ה-רוקפלר המפורסם.

        גם כאן, הבניינים מדברים בעד עצמם.

        כרם א-שייח' נבנה בשנת 1711 על ידי המופתי החברוני מוחמד אל-ח'לילי כבית הקיץ שלו והיה לאחד הבתים הראשונים מחוץ לחומות ירושלים.

        היום, הוא מאכלס את מחלקת השימור של רשות העתיקות.

        בחפירות הצלה במתחם נמצאו שרידים ביזנטיים חשובים.

        הבניין שמאכלס את המוזיאון עצמו תוכנן על ידי האדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון, שתכנן מספר מבנים אייקונים בארץ בהם בנייני הדואר בירושלים ויפו ואת בית הספר כדורי.

        החלק הבולט ביותר במבנה הוא מגדל מתומן, בהשראה צלבנית, כנראה.

        המבנה חצי מודרני וחצי מסורתי – בנייה באבן מסותתת שנתמכת על ידי בטון מזויין.

        במקום חלונות גדולים, כדי להשתמש באור טבעי על-מנת להאיר על מיצגים.

        והמיצגים לא פחות ממדהימים.

        אוסף תכשיטי הזהב שנתגלו בתל אל-עג'ול (עזה) ובבית שמש.

        אוצר שנהבי מגידו בשלל סגנונות של העולם העתיק, מכתבי לכיש בעברית עתיקה על חרס.

        תבליטי הסטוקו מן הארמון האומיי מח'רבת מפג'ר שליד יריחו, ארמון של שליט ערבי שאף פעם לא הושלם ונהרס ברעש השביעית (רעידת האדמה של שנת 747) ככל הנראה.

        המבנה היה בשטח ירדן עד 1967.

        קו התפר

        החצר הפנימית במוזיאון רוקפלר
        צילום: Ranbar

        מלון על קו התפר

        כמובן, לא כל בניין חשוב שנדבר עליו היום הוא מוזיאון.

        למעשה, אי אפשר שלא להזכיר כאן את "המושבה האמריקאית בירושלים".

        היא מוכרת כיום כמלון "אמריקן קולוני".

        המושבה הוקמה על ידי  הזוג אנה והורציו ספאפורד בשנת 1881.

        אחרי שורה של אסונות אישיים שלא היו מביישות את ספר איוב, הזוג וקבוצת מאמינים הקימו קומונה אוטופית בירושלים.

        זו התקיימה על בסיס עבודה משותפת, רכוש משותף, איסור על חיי מין ופירוק המשפחה הגרעינית.

        הם עסקו בפילנתרופיה, ללא מיסיון וזכו לאמונן של קהילות שונות של ירושלים.

        בהמשך, הצטרפו לקהילה מאמינים משוודיה.

        הקהילה שגדלה מצאה בית חדש בארמונו של רבאח אל-חוסייני, בהתחלה בשכירות ולאחר מכן רכשה את המתחם ממנו.

        הוא בנוי סביב חצר פנימית מרוצפת אבן, המשובצת בערוגות פרחים ובמרכזה מזרקת מים.

        כשהפך מבית מלון, הקהילה פעלה בשיתוף עם השלטונות העות'מאנים ולאחר מכן עם הבריטים.

        מחלקת הצילום המאובזרת שלהם תרמה רבות לתיעוד ירושלים לאורך שנים רבות.

        אחרי 1948, רבים מהקהילה עזבו את הארץ, כיוון שלא הסתדרו בחלק הירדני של העיר והמקום הוסב למלון.

        המלון היה קרוב למעבר מנדלבאום, מעבר הגבול היחיד בעיר החצויה.

        מתחת לתקרות מקומרות התארחו לאורח השנים אישים החל מצ'רצ'יל ולורנס איש ערב וכלה בשמעון פרס.

        בשנת 1992 התקיימו במלון מפגשים בין נציגים ישראלים ופלסטינים.

        כחלק מסדרת המפגשים שהובילו לחתימת הסכמי אוסלו ב-1993.

        בשנת 2004 חגג המלון את יום ההולדת ה-120 שלו ופרס האופטימי אמר "המלון הזה מייצג את העתיד של המזרח התיכון, לא את העבר".

        נסיים כאן, עם האופטימיות הזאת. ירושלים, "עיר שלום" מקווה לשלום ושקט אזורי.

        אני מקווה שבעתיד, "קו התפר" יהיה אזכור היסטורי בלבד.

        או הערת שוליים שמעניינת היסטוריונים מומחים.

        אפשר לחלום, לא?

        אמריקן קולוני

        מלו אמריקן קולוני
        מקור

        אם אהבתם את הכתבה על קו התפר הירושלמי אולי תיהנו גם לקרוא על…. לחצו כאן

        טיול בעיר ירושלים יכול להתחבר גם עם טיול בסובב ירושלים!

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          פרדס חנה מתגלה מחדש

          בפינת רחוב יוסף קארו ודרך יד לבנים בפרדס חנה-כרכור עומדת לה אנדרטה "יד לשילוב". שתי טבעות מונומנטליות, שלובות זו בזו, זכר חיבור שני הישובים יחדיו בשנת 1969. אבל לפני שנדבר על החיבור, בואו נדבר על ההיסטוריה של...

          המשיכו לקרוא >
          סביבתיות - ירקון חיריה ועוד

          כבר כשהייתי ילדה, החלו לדבר על איכות הסביבה ולהתעסק בשאלות כמו "עד כמה הפעילות האנושית פוגעת במרקם העדין של הטבע?" ו-"איך ניתן לשמר את הסביבה?". היום, המושג החדש הוא "קיימות". זה מעבר לשימור הסביבה - המצב אינו...

          המשיכו לקרוא >
          קדימה - הרכבות בארץ ישראל

          מה אומרת לכם המילה "קִדְמָה"? לי היא אומרת, קודם כל, שיפור ברמת החיים של האנשים הרגילים. מחרפת רעב לביטחון תזונתי, מהצורך להתנייד על חמור בדרכי עפר למכוניות, רכבות ומטוסים. מסכנת קדחת ושחפת לרפואה שיכולה אפילו להתגבר על מחלה...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים