בתי חולים היסטוריים בירושלים

ירושלים, עיר הקודש, ציון.

מכל העולם הגיעו אליה אנשים כדי להקים מונומנטים לאמונתם, לאורך אלפי שנים.

אבל היא גם עיר בה חיים אנשים, לעיתים בצפיפות והאנשים האלה לפעמים חולים.

הפעם, אני רוצה שנבקר בבתי החולים ההיסטוריים בירושלים ונגלה אנשים ומקומות מרתקים!

הבניין המרכזי, בית חולים המיסיון האנגלי
צילום: DMY

"אם ירפאו הגופים יחליאו הנפשות"

בשנת 1839 הגיע סר משה חיים מונטיפיורי לירושלים וחשכו עיניו.

התחלואה בקרב יהודי היישוב הישן הייתה קשה ואין בית חולים אחד לרפואה.

הוא רצה (ויכל) ליזום בנייה של בית חולים, אבל היה מי שהתנגד והיה לו הרבה כוח.

צבי הירש לעהרן, בנקאי וראש "ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם", ששלט בכספי החלוקה, התנגד לכל גילויי המודרנה, פן יפגעו באמונת של היהודים בארץ הקודש.

לדבריו "אין להאמין בדתיות הרופאים" (היהודים) כי אפילו "אם ירפאו הגופים יחליאו הנפשות".

היהודים היו צריכים גורם חיצוני שיביא שינוי.

הגורם הזה בא בדמות "בית החולים של המיסיון האנגלי".

את מטרת בית החולים אפשר לגלות בשם הארגון שהקים אותו – "החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים".

פתיחתו בעיר העתיקה זעזעה את הישוב הישן.

למרות האיום בחרם, היו יהודים שבחרו להיכנס לבית החולים, בהיעדר אופציות אחרות.

בית החולים החל את דרכו כמרפא בקונסוליה הבריטית בשנת 1838.

והחל משנת 1844, הפך לבית חולים שישב בעיר העתיקה, ליד "כנסיית המשיח" ברובע הארמני.

הכנסייה עצמה מרתקת מאוד.

היא הייתה הכנסייה הפרוטסטנטית הגדולה בירושלים.

היא בנויה בסגנון ניאו-גותי, ופונה במכוון ליהודים.

עם מגן דוד על המזבח והשם "עמנואל", אחד משמותיו של ישוע ופסוקים שונים בעברית.

המתחם מארח גם את "מוזיאון הדגמים של קונרד שיק" שמציג דגמים של ירושלים המודרנית וההיסטורית.

סיור ברובע הארמני בעיר העתיקה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

"רפאני ה' וארפא"

בשנת 1897 עבר בית החולים לבניינים שנבנו עבורו ברחוב הנביאים 82.

המבנים, חלקם דו-קומתיים וחלקם בני קומה אחת, נבנו בסגנון בריטי קולוניאלי.

בחצי עיגול מול חצר פנימי רחבה על-ידי האדריכל הבריטי ארתור ברספורד פייט לחלק מהבניינים יש גמלון משולש ולחלק – כיפת אבן.

מעל השער המחודד והמרשים של בניין המנהלה חרוטים הפסוקים "רפאני ה' וארפא" ו- "אני ה' רפאךָ".

היום המקום משמש את בית הספר האנגליקני, בו לומדים בו בעיקר ילדי דיפלומטים ואנשי או"ם.

הנגידים היהודים היו חייבים להגיב.

מונטיפיורי שלח את הרופא ד"ר שמעון פרנקל, שפתח את "מרפאת מונטיפיורי" המרפאה הייתה בצפון מערב הרובע היהודי.

המרפאה שירתה את כל הירושלמים, ללא הבדלי דת, גזע ומין.

לימים, ד"ר שמעון פרנקל נקבר בבית הקברות היהודי ביפו (עג'מי).

פאתי בית העלמין היהודי עג'מי ביפו
צילום: Ori~

הברון נחלץ לעזרת הירושלמים

צעד נוסף בקידום הרפואה העברית עשה הברון רוטשילד, כשהקים את בית החולים מאיר רוטשילד, הקרוי על שם אביו.

בית החולים נפתח בשנת 1854 בחסות ממשלת אוסטריה בעיר העתיקה.

בשנת 1887 החלו לבנות בניין ייעודי לבית החולים מחוץ לחומות, ברחוב הנביאים.

האדריכל הירושלמי אלכסיי פרנגייה בנה את הבניינים בסגנון האדריכלות הניאו-קלאסית, כמו שהיה נהוג אז באירופה.

הבניין נבנה עם שני אגפים צדדיים נסוגים וכניסה מרכזית המודגשת באמצעות גרם מדרגות חיצוני.

מעל החלונות של הקומה השנייה נבנו גמלונים משולשים מעל החלונות.

מסביב לבניין: חומה ועל המשקוף של השער מתנוסס בגאון שמו של בית החולים, בעברית, בצרפתית ובטורקית.

היום הבניין משמש את מכללת הדסה.

אגב, הבניין המקורי בעיר העתיקה עבר לרשות בית חולים "מִשְׂגָּב לַדָּךְ".

זה היה בית החולים היחיד שפעל ברובע היהודי הנצור בשנת 1948.

הוא נהרס בזמן הכיבוש הירדני, אבל הרחוב עדיין נקרא "משגב לדך".

מתחת לרחוב נחפר "הבית השרוף" שנשרף בחורבן בית שני, בשנת 70 לספירה, והתגלה מחדש בשנת 1970.

מבנה ביה"ח הישן לצד בניין המכללה החדש
צילום: Tamar Hayardeni

תגובה חרדית הולמת

עדת הפרושים (יהודי מזרח אירופה המתנגדים לחסידות), כמו רבים מהקהילה החרדית, לא ראו בעין יפה את הקמתו של בית החולים של רוטשילד, שלא סר למרותם.

הם כבר הפעילו חברה רפואית בשם "ביקור חולים".

וגם פתחו בית חולים עם השם הפרדוקסלי משהו "בית החולים ביקור חולים" על גבול הרובע הארמני, לא רחוק מבית החולים של המיסיון.

דרכו של בית החולים הייתה מלאה חתחתים והוא נסגר מספר פעמים, בגלל מאבקים שונים בין הפלגים החרדים.

אחרי 1948, המבנה המקורי נהרס בחלקו, אבל הוא שופץ והיום משמש כאכסניה.

הישוב היהודי צמח ואיתו היה צריך לשפר את מצב הרפואה וכמות המיטות בבית החולים.

בנייתו של בית חולים חדש מחוץ לחומות התעכבה בגלל מלחמת העולם הראשונה, בין השאר.

בשנת 1924, לאחר עיכובים רבים, נפתח בית החולים במעמד הנציב העליון סר הרברט סמואל.

לבית החולים היו מספר בניינים ששווים ביקור.

אולי היפה שבהם הוא בניין שהם קיבלו לאחר קום המדינה, בניין ששכן בו "בית החולים הגרמני" שבנו האדריכלים תיאודור זנדל וקונרד שיק (כן, ההוא מהמודלים).

מעל הבניין בולט מגדל הפעמון הפרוטסטנטי, והוא בנוי בצורת "ריש", עם כניסה מעוגלת.

אחד האגפים החדשים של בית החולים שוכן בבניין היידן.

בניין תלת-קומתי עם זוגות של חלונות גדולים שמזכירים את לוחות הברית בצורתם.

כאן אאלץ לעצור את הכתיבה שלי על בתי החולים המרתקים של ירושלים, אבל רק בגלל שהמאמר צריך להסתיים, מתישהו.

יש עוד הרבה בתי חולים מעניינים שעליהם אוכל לספר בפעם אחרת.

בינתיים, נצא לטייל ברחוב הנביאים,

הרבה מבתי החולים נמצאים ממש שם!

בית תבור ברחוב הנביאים, ירושלים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

זהו להיום במסע המרתק בעקבות בתי חולים היסטוריים בעיר הקודש ירושלים.

רוצים לקרוא עוד על מקומות קסומים בירושלים ? לחצו כאן

אם אתם מחפשים מקום לאכול בעיר העתיקה אז מסעדת קדמה אהובה עלי במיוחד