תחנות מרתקות של חבל אילות

אשמח את תשתפו את חבריכם:

חבל אילות – כיף וחוויות בערבה הדרומית

חבל אילות היא המועצה האזורית הדרומית ביותר בארץ והרחוקה ביותר ממרכז אוכלוסין גדול. (כ-150 ק”מ מבאר שבע).

החבל הוא אזור מדברי צחיח. בחורף קיים מיעוט ניכר של משקעים, ובקיץ ניתן למדוד טמפרטורות חמות של מעל 40°.

החי והצומח הינם אופייניים למדבריות. בשטח נרחב בתחום המועצה האזורית חבל אילות, נמצאת שמורת הטבע בקעת תמנע.

האזור, המרוחק ממרכז הארץ, אינו מחובר לרשת המים הארצית, והמים לשתייה ולהשקיה מותפלים מים סוף, במתקן התפלה של חברת מקורות.

מקור נוסף של מים הוא קידוח מי תהום בנחל פארן, שגם הם מלוחים מעט, וגם הם עוברים התפלה.

ערכי המדבר והטבע בחבל אילות, לצד ההגנה על הסביבה, מהווים גורם משיכה לתיירים ונופשים מהארץ והעולם,

המעריכים את הקסם המדברי של המקום.

בנוסף חבל אילות מתבלט בהיותו מרכז בינלאומי לפיתוח אנרגיות מתחדשות בדגש על התחום הסולארי.

ליד קיבוץ קטורה פרושים שדות סולאריים נרחבים.

קיבוץ לוטן-  אקולוגיה וקיימות בערבה

לוטן הוא קיבוץ שיתופי וישוב אקולוגי של חבל אילות.

הבתים נבנים מבאלת- חבילות קש במשקל של כ-200 ק”ג, עליהם מורחים טיח אַדוֹבֶּה – טיח אדמה.

את הגג אוטמים נגד גשם עם שמן מהמטבח.

שיטת הבנייה בקיבוץ היא בנייה ירוקה בלבד.

חלק ניכר מהחשמל מופק על ידי פאנלים פוטו-וולטאיים ומוזרם לרשת החשמל המרכזית,

בנוסף ישנם גם תנורים סולאריים שונים המופעלים על ידי אנרגיית השמש.

המבנים מחוממים על ידי אור השמש המגיע מהחלונות הדרומיים, שם החום נאגר ברצפה.

מקורות הפרנסה העיקריים של הקיבוץ הם גידול בקר לחלב, מטעי תמרים, וחווה לגידול דגים.

במקום יש גם את אקו-כיף, מקום בו ניתן להשתתף בסיורים והפעלות בנושאי קיימות ואקולוגיה וגם לקחת הביתה רעיונות בנושאי סביבה.

 

קיבוץ קטורה- אצות ואנרגיה סולארית

קיבוץ קטורה שוכן 51 קילומטרים מצפון לאילת, ופועל בו מכון הערבה ללימודי סביבה.

מקור שמו בקטורה- אשתו של אברהם אבינו, אותה נשא לאישה לאחר מות שרה.

הקיבוץ הוקם ב1973 על ידי עולים מארצות הברית.

הקיבוץ מתפרנס ממספר ענפים חקלאיים חדשניים בהם גידול ועיבוד אצות, ושותף במפעל אלגטק המייצר תוסף תזונתי נוגד חימצון המופק מאצות אלו.

בקיבוץ ישנו ממצא ייחודי מימים עברו, המהווה אטרקציה ייחודית!

ב-25.1.2205  (במהלך ט”ו בשבט) הנביטו מגלעין תמר שנמצאו בחפירות ארמון הורדוס במצדה בשנות ה-70,  עץ דקל. העץ מכונה “מתושלח”, על שם האדם המבוגר ביותר בתנ”ך.

חי בר יטבתה– חיבור אל חיי הטבע המדברי

שמורה ייחודית בארצנו, יחד עם חי בר כרמל, במטרה להשיב לטבע מיני בעלי חיים מדבריים שחיו בארץ ישראל ונכחדו.

מן החי בר הושבו לטבע בהצלחה ראמים לבנים, פראים, וצבי יבשה מדבריים.

המרכז משמש גם כספארי מרתק במיוחד ויש בו זנים מדבריים שלא קיימים בישראל למטרת שימור עולמי כמו ערודים, דישונים וראמי סהרה.

כמו כן, חי בר זה הוא המרכז הזואולוגי הגדול ביותר בישראל מבחינת שטח. החי בר הוקם ב1968 על ידי אברהם יפה, המנהל הראשון של רשות שמורות הטבע והגנים.

מטרתו של החי בר היא ליצור סביבה מבוקרת וטבעית מוגנת, עד להשבתם של בעלי החיים לטבע.

במקום ניתן להציץ בבעליי החיים, מיני יונקים וזוחלים מדבריים, וכמובן לנסוע ברחבי השמורה, ולראות עדרים שלמים של ראמים וערודים מסתובבין במרחבים.

שדה התעופה רמון – השער לאירופה

כ-19 ק”מ מצפון לאילת, נפתח נמל התעופה הבינלאומי השני של מדינת ישראל,

הוא שדה התעופה רמון אשר קרוי על שמם של אילן ואסף רמון ז”ל, ומשמש לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות.

מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. ה

נמל כולל מגדל פיקוח בגובה 47 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול,

טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהן ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע”מ לאילת)

בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב),

מערך כבישים חדש ומגרשי חניה.

תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ.

אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים,

שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב”ג ייסגר.

קיבוץ אליפז- בין גידולים וחממות

בקיבוץ הקטן בסמוך לבקעת תמנע, ניתן לערוך סיור חקלאי לרפת בה מאכסנים פרות הולנדיות, ביקור וטעימות מפמלות בפרדס הדרומי ביותר בעולם וכן במטע התמרים של הקיבוץ.

והסבר על איך מגדלים פירות וירקות באקלים יבש וצחיח.

שמורת עברונה- חקלאות והשקייה קדומה בערבה

עברונה היא חווה חקלאית קדומה של חבל אילות שקיבלה את מימיה מבארות שרשרת.

היא כוללת שלושה מבנים, מערכת מים ושטח חקלאי תחום בקיר.

על פי הממצאים בחפירות הארכיאולוגיות שערכו במקום יוסף פורת ועוזי אבנר בשלהי שנות ה-70 התברר כי החווה פעלה במשך תקופה אחת בלבד –

בתקופה הערבית הקדומה, בימי שושלת בית אומייה.

אתרים נוספים בארץ ישראל ובהם בארות שרשרת – יטבתה, עין יהב ופצאל – שייכים לתקופה זו.

החווה ניצלה מי שיטפונות שזרמו בנחלים בהרי אילת ובהגיעם לערבה חלחלו אל שכבת החלוקים שבעומק הקרקע והעשירו את מפלס מי התהום.

מפלס זה קרוב לפני השטח, ובעת העתיקה חפרו בו בארות והגיעו אל המים.

בארות מודרניות מנצלות גם כיום מי תהום (מאקוויפרים עמוקים יותר) כדי לסייע באספקת המים לעיר אילת.

מערכת המים הראשית כוללת שתי מנהרות מקבילות באורך של כ-600 מ’ שנראות על פני השטח בטורים של תלוליות שהם ראשי הפירים.

שתי מנהרות נוספות התחברו אליהן מצפון ומצפון-מערב ואורכן כ-400 ו-500 מ’ כל אחת. הבאר העליונה ביותר נחפרה במעלה המדרון אל מפלס מי התהום. יתר

הבארות הן למעשה פירים שנועדו להקל על מלאכת החפירה ולכן המרחק בין פירים סמוכים הוא כמה עשרות מטרים.

קיבוץ אילות- בין ים, תמר למדבר

בקיבוץ ניתן לערוך סיור חקלאי מרתק במיוחד. בסיור ניתן לנסוע בין נופים עוצרי נשימה של הרי אדום ומטעי התמרים של קיבוץ אילות,

לשמוע כיצד פלוגה קטנה הגיעה לגבעת עפר והפכה אותה לנווה מדבר ירוק ויפהפה המשקיף לנופי מדבר ומפרץ אילת.

בסיור, המודרך על ידי אחד מוותיקי הקיבוץ, תוכלו לשמוע על חקלאות ענפה במדבר,

להביט מקרוב על מסוף גבול רבין ולשמוע על קשרינו עם הירדנים וכיצד ילדה אחת קטנה מקיבוץ אילות קשורה לחתימה על הסכם השלום עם ירדן.

בנוסף, המטיילים יקבלו הרצאה על כיצד התמר הפך למניה הכי חמה ושווה להשקעה בערבה, וכמובן לשמוע על החיים בקיבוץ שיתופי בשנת 2020.

את הסיור מקנחים בסיידר תפוחים משובח לצד טעימות מתמרי המג’הול של הקיבוץ.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!