מה אם הייתי אומרת לכם שאפשר לשלב בטיול בין ציונות, מים וטבע, ופעילות לילית מרגשת? הייתם אומרים לי - מה את סחה, גילי! אין דבר כזה! ובכן, היום נצא לטיול בנחל אבוקה ותגידו לי אתם. האם קיימתי את...
“אֶאֶאֶאֶל המעיין" (אֶאֶאֶל המעיין) "בא גדי" (בא גדי קטן)…
אני זוכרת טוב את הטיולים של בית הספר ואת שירי האוטובוס,
שעוברים מדור לדור, משכבת הבוגרים לצעירים,
בלי שתהיה יד מכוונת של מורים והורים.
פולקלור תלמידים אמיתי.
וכמובן, אחד השירים הכי מפורסמים בשירי הטיולים מתחיל באזכור של מעיין
גולת כותרת של מסעות רבים, מים יש מאין,
נס אמיתי שנוגע לנו עמוק בנימי הנפש.
היום נסכם את מעיינות הגולן בביקור בקצה הצפוני המרוחק של הרמה.
יהיה, כרגיל, מדהים!
רבים מהמטיילים בגולן מכירים, בוודאי את הבניאס,
אבל רק מעטים יצאו לחפש את מקורות הבניאס בעצמם, כמו הרפתקני העבר.
אני מציעה להתחיל בנַחַל פֶּרַע, לא רחוק מקיבוץ שניר.
הנחל עצמו די קטן, אבל יש מספר נקודות ששווה לבקר בהן.
הנקודה הראשונה – מפל שיושב על ערוץ הנחל.
יש משהו מרגש לראות מי הרים קופצים כמה מטרים באוויר ונוחתים למטה, ברעש גדול.
לא רחוק מכאן,
על נחל חרמון (הבניאס) שאליו נשפך נחל פרע יש אטרקציה סוריאליסטית,
אבל אופיינית משהו לגולן – טנק סורי הפוך שנחת עם הצריח לתוך הנחל.
לפי הסיפורים, הטנק כאן ממלחמת ששת הימים,
כשהסורים נאלצו לעשות נסיגה חפוזה מהשטח,
אחרי שמגיני היישוב הציתו שדה חיטה כדי לחסום את התקדמותם.
אחד הטנקים, כנראה, נכנס לפאניקה, נסע לאחור והתהפך.
עכשיו זה כבר לא T-34 סובייטי אימתני, אלא רק תזכורת מחלידה מהעבר.
עוד תזכורת לימי הסורים בגולן הוא כפר צורימאן,
שהיה מיושב עד למלחמת ששת הימים על ידי הצ'רקסים.
תוכלו לראות את בור המים של המקום ואפילו להיכנס ולשחות בו – אבל בזהירות!
ההמלצה היא להביא אדם נוסף אתכם, שיוכל לעזור לכם לרדת ולעלות.
נקודת הציון המעניינת ביותר בכפר עצמו היא המסגד הנטוש, עשוי בזלת שחורה.
חדי העין יכולים לזהות אבנים עם עיטורים שהיו אופייניים על בתי כנסת מימי המשנה והתלמוד ואבנים נוספות עם כתובות ביוונית בבתים הסמוכים.
ממגדל המואזין ניתן לראות לתוך סוריה ולצפות על עמדת האו"ם הסמוכה.
כמובן, יש להיזהר על המדרגות הלולייניות.
חוץ מזה, יש מוצב נטוש שאפשר להיכנס אליו ועצי הפרי של צורימאן שרק מחכים שיקטפו מהם ארוחה קלה.
המבנה אינו יציב ומוסכן לטיפוס.
עוד מקום עם הקשרים לעדה הצ'רקסית הוא בריכת הצ'רקסים, לא רחוק מאלוני הבשן.
זוהי בריכה באורך של כ-10 מטרים,
שנבנתה על ידי הצ'רקסים במחצית הראשונה של המאה ה-20, לשימוש כמאגר מים.
מפלס המים בבריכה עולה ויורד, לפי מצב הגשמים וכך גם רצון המטיילים להתרחץ כאן.
מספרים גם על דגים גדולים בבריכה.
השם הנוסף של הבריכה הוא עין טורבינה.
מה מקור השם? פשוט – הסתכלו על רכס הגבעה הסמוכה ותראו טורבינות רוח לכל אורכו.
בניית הטורבינות ברמת הגולן זוכה לביקורת אצל תושבי הרמה ורבים מהניסיונות להוסיף טורבינות – זוכות למחאה מאורגנת.
כפר נוסף שננטש על ידי הסורים הוא עין פית,
קרוי על שם המעיין שהשקה את בני המקום.
נראה שבני העדה העלווית שישבו כאן נתנו כבוד ראוי למעיין ועדיין ניתן לראות את הקשת שמכסה עליו.
המקום היה בעבר משגשג ביותר, וגידל אורז, טבק ובוסתנים של עצי פרי וירקות.
עם זאת, בגלל הקרבה לביצות החולה, אנשי הכפר היו חולים באופן תדיר,
על פי הארכיאולוג גוטליב שומאכר שביקר כאן בשלהי המאה ה-19.
כמובן, ביצות החולה אינן מהוות סכנה יותר וניתן לראות את שמורת החולה המודרנית, דרומית לכפר.
אגב, אם אתם כבר באיזור, אל תפספסו את מפל סער,
שנמצא מרחק נסיעה קצרה מכאן,
במיוחד אם הגעתם בעונת שיא הזרימה.
אם בא לכם לנוח לצד המעיין, לאחר טיול מאומץ,
אני יכולה להציע את עין ידידיה שליד מושב יונתן.
זוהי בריכה קסומה שנבנתה לזכר ידידיה תור ז"ל על ידי חבריו,
לאחר שנהרג בתאונת טרקטורים בהיותו בן 18.
ליד הבריכה יש סככה, שולחנות ופינות ישיבה מוצלות.
על האקליפטוסים תלויים ערסלים נוחים לתנומת צהריים עצלה. הבריכה, אגב, מלאה ומזמינה כל השנה.
אפשרות נוספת היא עין פארס, מעיין קטן ולא מוכר.
אמנם המקום רחוק מלהיות מטופח כמו עין ידידיה,
אבל זו גם הסיבה שאינו מושך מטיילים רבים
וסביר להניח שהקבוצה שלכם תהיה היחידה שתשחה בבריכת הבטון הקטנה.
הבריכה לא רחוקה מ"רוג'ום אל הירי" – גלגל הרפאים המפורסם של הגולן,
אבל המקום העתיק והמסקרן דורש מאמר משלו, אז לא אכנס כאן לפרטים.
אומר רק שכדאי להביא רחפן על שלט ולצלם את המעגלים המסתוריים מהאוויר.
זהו!
תם ולא נשלם הסיור הווירטואלי שלנו למעיינות של הרמה השופעת.
עכשיו, אם אתם רוצים לבוא איתי לטיול אמיתי,
של אבנים, מים וצמחיה, אני ממליצה להתחיל להתאמן כבר היום.
תחזרו אחרי – "“אֶאֶאֶאֶל המעיין"…
רוצים להכיר את מהלך חייו ולהתחקות אחר תחנות חשובות של המרגל אלי כהן?
סוף סוף להבין גם את ההיסטוריה של המרחב דרך הסיפור האישי של אלי כהן המרגל ?
סיור נהדר מצפה לכם איתי ברמת הגולן, ניתן גם לשלב בין סיפורי מורשת לבין סיפור חייו של המרגל
מה אם הייתי אומרת לכם שאפשר לשלב בטיול בין ציונות, מים וטבע, ופעילות לילית מרגשת? הייתם אומרים לי - מה את סחה, גילי! אין דבר כזה! ובכן, היום נצא לטיול בנחל אבוקה ותגידו לי אתם. האם קיימתי את...
כבר כשהייתי ילדה, החלו לדבר על איכות הסביבה ולהתעסק בשאלות כמו "עד כמה הפעילות האנושית פוגעת במרקם העדין של הטבע?" ו-"איך ניתן לשמר את הסביבה?". היום, המושג החדש הוא "קיימות". זה מעבר לשימור הסביבה - המצב אינו...
תל חצור הוא התל המקראי הגדול ביותר בארץ ישראל. שטחו כ-800 דונם והוא נמצא בגליל העליון בסמוך לקיבוץ איילת השחר, ממערב לקיבוץ. שמו בערבית של התל הוא “תל אל קדח”. בדרך לתל נעצור לברכה בסמוך לתל חצור,...