איך זוכרים אדם? האם זוכרים לו חסד נעורים, כשהיה יפה בלורית ותואר? האם זוכרים אותו בבגרותו, אישיותו מגובשת, דעותיו מוצקות ובוטחות - איש משכמו ומעלה? או שזוכרים אותו כמו שהיה בסוף, על כל הצלחותיו ומגרעותיו, מפוקח (או ציני)? אנחנו ננסה...
גשמי ברכה יורדים על הארץ מצפון לדרום.
מים אלו נקווים באקוויפר ועולים החוצה דרך המעיינות או יורדים בנחלים קטנים מההרים בשיפוע לכיוון הנחלים הגדולים ומגיעים לנחל הגדולים יותר.
הגיע הזמן לבקר בנחלים בדרום, כדי ליהנות מהזרימה החורפית ופריחה שבוא תבוא!
נתחיל בנחל אכזב הגדול בארץ – נַחַל פָּארָן.
150 קילומטר – זה אורך הנחל הענקי הזה, שנחשב גם לבעל הערוץ הרחב ביותר בישראל.
הוא מתחיל את דרכו מעבר לגבולות הארץ, במדבר פארן במצרים.
למעשה, שמו מגיע מזיהוי המדבר כאחד האתרים בו עצרו בני ישראל בנדודיהם אחרי שיצאו ממצרים.
וגם כמקום בו התיישבו הגר וישמעאל אחרי שגירש אותם אברהם.
רוב השנה הנחל יבש.
אבל כשיורדים גשמים, שיטפונות בזק ממלאים את הערוץ ומובילים כמות עצומה של מים לכיוון שפך הנהר.
השפך כאמור שמסתיים בנחל הערבה.
בעבר, שיטפונות חסמו תנועה בכביש הערבה לאילת.
צריך לכבד את עוצמת הנחל.
בערבית, הנחל נקרא " ואדי אלג'ראפי", כלומר נחל שגורף את כל מה שנקרה בדרכו.
לפני שאתם יוצאים לטיול, תטרחו לברר אם יש התראות לשיטפונות באזור.
אם אתם מעוניינים לראות נחל זורם בעונה, תגיעו לגשר פארן, לא רחוק ממושב פארן.
הגשר הוקם בסוף שנות ה-90 והחליף גשר אירי (מעבר בתוך הערוץ) שדרכו עבר כביש 90 בעבר ונחסם בשטפונות.
מושב פארן הוא מקום כיפי לביקור או כבסיס ליציאה לטיולים בסביבה.
כאן יש מספר מקומות שמארחים תיירים, החל מחאנים בהם אתם יכולים להקים אוהל ולקבל שירותים כמו מים וחשמל ועד לצימרים ובקתות מפנקות.
יש מספר חוואים שמוכרים את התוצרת המקומית למבקרים, וגם כמה מקומות שמציעים תמרים שצמחו מסביב למושב.
לבסוף, אפשר לשכור כאן אופניים או לצאת לטיול ג'יפים מאורגן.
ליד המושב, נמצא מאגר עשת-הדסה, בו נאגרים מים מנחל חיון ואת מצפור 90, שצופה על הממלכה הירדנית.
תוכלו לראות מכאן את המושב, על בנייניו וחממותיו, את המאגר ואת פסגת ג'בל הארון מעבר לגבול, שם קבור לפי המסורת אהרון.
כדי לראות אנדרטה מרתקת, תצטרכו ללכת טיפה בשטח מכביש 90, דרומית למושב.
זהו "שביל ההולכים לפטרה" ובסופו תראו את "אנדרטת החמישה".
האנדרטה לזכר המטיילים שחצו את הגבול לירדן בשנת 1953 ונהרגו בדרכם לפטרה.
זהו סוג של אובליסק מאבנים לא מסותתות.
לצד האובליסק צומחים שלושה עצים, בהם עץ תות צעיר שאותו שתלה רחל סבוראי.
רחל הייתה לוחמת פלמ"ח ומהראשונות שהצליחו להגיע לפטרה ולחזור.
היא וכושי רימון היו אלו שהקימו את האנדרטה.
מספרים שבשלב מסוים אסרו להשמיע ברדיו את השיר "הסלע האדום", כדי לא לעודד עוד מטיילים לסכן את נפשם במדינה עוינת.
כדי לטייל לאורך הנחל, תוכלו להגיע לשמורת מישורי פארן.
במרכז השמורה עובר נחל פארן עצמו ומתפתל בו לאורך כ-30 קילומטר.
בנוסף, עוברים בו מספר יובלים של נחל פארן, בהם נחל עורקן, נחל פחמי, נחל חצצים ונחל סעיף.
אבל החלק היפה ביותר בשמורה הוא, כנראה, "הקניון הלבן".
נחל שגיא ארגן לעצמו "קיצור דרך".
הוא התחתר ישירות דרך הסלע והוריד חלק מהפיתול שהיה בנחל המקורי.
הקניון לא ארוך במיוחד, רק כ-150 מ', אבל הוא ממש בולט בלובנה של אבן הגיר החשופה ובזה שהנקיק כאן צר במיוחד.
אחרי השיטפונות, הקניון הופך לסוג של גֶב והמים בו נשארים לאורך זמן.
כן, אפשר לשחות, אבל כדאי למנות מישהו מהקבוצה כ"מציל", אולי עם חבל הצלה.
ההגעה למקום היא מכביש 10, זה שעובר לאורך הגבול המצרי.
אבל יש הרבה נסיעה על כבישי צדדים וכבישי עפר.
בתוך השמורה, יש חניון לילה, אבל הוא ללא שירותים למטיילים וכדאי להצטייד מראש בכל מה שתצטרכו.
ועוד דבר חשוב.
השמורה נמצאת בשטח צבאי סגור והכניסה אליה מותנית בתיאום ביטחוני עם צה"ל.
בואו ניקח דקה לדבר על היופי הטבעי של השמורה.
אם תסתכלו על המישור ממעוף ציפור או מתצפית גבוהה, תראו את השטח המישורי מחורץ בקניונים רבים של היובלים לנחל פארן.
הצמח הבולט כאן הוא עץ השיטה וצמח נוסף שלא יצא לנו להתייחס עליו בעבר – רכפתן המדבר.
זהו צמח שמגיע לאורך מקסימלי של כמטר וחצי ופורח חצי שנה, מדצמבר עד מאי.
הפרחים של הצמח צומחים בצביר דמוי-שיבולת, על גבעול גבוה. אין להם עלי כותרת והם בצבע ירוק-צהוב.
הצמח מפיק צוף שמתגבש לסוכר וכך מושך צרעות שמאביקות אותו.
יש חוקרים שטוענים שזהו מאכל המן התנ"כי.
בעבר, הצמח ששמו הערבי הוא גוּרד'י שימש לצביעת בדים.
פה נסיים את הסיור בנחל האימתני והמרשים הזה.
חלקים ממנו עוברים עמוק במדבר וחלקים משלבים סיור ביובליו.
אני בטוחה שנפגוש אותו שוב בעתיד!
איך זוכרים אדם? האם זוכרים לו חסד נעורים, כשהיה יפה בלורית ותואר? האם זוכרים אותו בבגרותו, אישיותו מגובשת, דעותיו מוצקות ובוטחות - איש משכמו ומעלה? או שזוכרים אותו כמו שהיה בסוף, על כל הצלחותיו ומגרעותיו, מפוקח (או ציני)? אנחנו ננסה...
בשנת 1941, במושבה בנימינה, נולד למשפחת ויינר בן ולעם ישראל – משורר ופזמונאי שיכתוב בחייו יותר מ-1,000 שירים (כן, אחד, ושלוש אפסים), ינחה ברדיו, יתרגם לעברית אוצרות תרבותיים, ועוד, ועוד ועוד. הוא יגדל בבית שליד המסילה,...
מהעיר לוד מזרחה מתפתל לו הכביש למודיעין-מכבים-רעות, כביש 443. במידה מסוימת, הכביש תמיד היה שם וחיבר בין השפלה לירושלים. בימים קדומים הוא נקרא מעלה בית חורון. אנו נעבור במקטעים מסוימים בכביש, ונלמד קצת היסטוריה בתנועה. מערבה מכאן היום תצרכו לדמיין...