אני אוהבת להדרים ולהצפין לכל רחבי הארץ. אם תשאלו אותי מה אני אוהבת יותר - את הגולן או את הנגב, אני אעמוד מבולבלת ואובדת עצות ולא אדע מה לענות. אני אוהבת את כל הארץ. אתם בוודאי יכולים להרגיש...
במאמר על נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההמנון הלאומי, כתבתי על מזכרת בתיה (עקרון לשעבר),
וסיפרתי לכם על המושבה הוותיקה ועל חלק מהמבנים שבנו המתיישבים במקום.
היום ברצוני לדבר על הנחל שלצדו הם התיישבו – נחל עקרון ופארק הנחלים.
נחל עקרון הוא נחל אכזב במישור החוף הדרומי.
אורכו כ-12 קילומטר והוא זורם ממרגלות תל גזר (בו ביקרנו בעבר) ועד לנחל שורק, שזורם לים התיכון.
נחל עקרון עובר מדרום לרחובות, מזכרת בתיה וקריית עקרון.
הנחל כמעט ומגיע לגדרה מכיוון צפון – אך המסלול נעצר בנחל שורק.
בתחילתו של הנחל הושלם השלב הראשון של שביל האופניים "סובב לב גזר", ששדרג דרכים חקלאיות ותיקות.
הנחל מחבר בין הישובים בית חשמונאי, גזר, משמר איילון, כפר בן נון, כרמי יוסף,
בית עוזיאל, עזריה ויישובים קטנים נוספים.
סמל "הלב" מוטבע על אבנים גדולות לאורך הדרך ובולט יותר מסימון שבילי ארץ ישראל.
לאורך מסלול האופניים הארוך יש אינספור נקודות עניין.
אפשר להגיע לתחנת הרכבת המנדטורית נען ששימשה בעברה רכבות מסע שהובילו, בין השאר,
קרונות מלאים בתפוזים בדרכם לחו"ל.
התחנה ההיסטורית כיום משמשת כתחנה תפעולית של רכבת ישראל.
בה אפשר להציץ על התחנה הוותיקה מעבר לגדר – ולהמשיך לפדל הלאה.
עוד נקודה לאורך המסלול: חורבת יציץ – בית קברות גדול ובו קברים מתקופות הברונזה התיכונה
והמאוחרת, ומספר קברים מתקופת הברזל. בקברים נמצאו כלים יקרי ערך, חלק ממקור קפריסאי.
חלק מבית הקברות נפגע בעבודות על פסי הרכבת.
יש עוד בית קברות לאורך המסלול – "גן עדן לחיות".
כאן, בגן ירוק ומטופח, יש מצבות לחבר משפחה פרוותי שהלך לעולמו,
עדות לכמה החיות האלו היו חשובות למשפחתם.
תחנה אחרונה שנבקר בה מסלול האופניים היא "תל מלוט", המזוהה עם העיר הפלישתית גיבתון.
לפי התנ"ך בני ישראל בתקופתו של המלך נדב בן ירבעם ניסו לכבוש את העיר פעמיים.
על הגבעה: תצפית יפה על האזור ואנדרטה לזכרו של סמ"ר רפנאל-ברוך מוסקל מיחידת אגוז,
שנהרג במלחמת לבנון השנייה.
מתחת לתל: שמורת עינות גיבתון, שמשחזרת בית גידול ביצתי לרביית דו-חיים, ביניהם טריטון הפסים,
הנמצא בסכנת הכחדה, וצפרדע הנחלים.
במקום חיים צבי ביצה ובין הקנים והסוף נוחתות ציפורים נודדות.
בין מזכרת בתיה לבסיס חיל האוויר תל נוף שוכן מִקְטָע של נחל עקרון,
על מנת לספק מים לחיות הבר ולעודד את הצמחייה במקום.
הפארק יחסית חדש, הוא הוקם ב- 2016.
לאורך גדות הנחל עצי תאנה צעירים שבעתיד יעניקו צל ופרי.
לאורך המדרונות צומחים חצבים (בסתיו), כלניות (בחורף) וחרציות (באביב).
לפרויקט של הפארק האקולוגי "פארק הנחלים" נרתמו רבים מתושבי מזכרת בתיה,
בהם גם ילדי בית הספר היסודי בישוב.
בעתיד מתכננים לבנות כאן פארק רחב ידיים עם אגם, בקתת צפרים, נימפאות במים ועוד ועוד.
שיקום הנחל כבר נותן את פירותיו – בשנת 2020 נצפה במקום צב ביצה קטן, שהשתזף לו מחוץ לנחל.
מקווה שזו סימן לבאות!
לקראת סוף מסלול הנחל, הוא עובר מתחת לגבעות מרר, ("מַעַ'אר"- מערות בערבית).
אכן, במקום שרויות מערות רבות.
כפר אלמַעַ'אר, ששוכן על הגבעה, נכבש על ידי חטיבת גבעתי ב-15 למאי 1948,
ביום הכרזת המדינה, וכך אבטחו עורק תחבורה ראשי באזור.
זאת לא הפעם הראשונה שהגבעה הייתה לאזור קרבות.
בנובמבר 1917 פרשים בריטיים וחיילים סקוטים שברו את קו ההגנה של התורכים, הניסו אותם ולקחו כ-10,000 שבויים.
כתוצאה מהקרב הם השתלטו על תחנת הרכבת שורק ובכך ניתקו את המסילה בשביל העות'מאנים בירושלים.
על הגבעה עומד פסל-סילואט של רוכב עם רובה לזכר אותו קרב.
סטייה קלה מהנושא – תחנת הרכבת שורק הנטושה אינה גדולה, אבל ממש מרשימה.
לידה אנדרטאות שונות: אחת לפועלים מצרים והשנייה לחיילים הודים וטורקים שנהרגו ונקברו בקרבת מקום.
אך האנדרטה המרשימה והגדולה על גבעות מרר זו "האנדרטה המרכזית לחללי הצנחנים".
האנדרטה מנציחה את כל הצנחנים של ישראל שנפלו לאורך השנים, כולל צנחני היישוב שלחמו בנאצים.
האנדרטה הוקמה ביוזמת זאב לדיז'ינסקי ששכל את בנו, סגן עובד לדיז'ינסקי, בקרב המתלה במבצע סיני.
כזכור, זאת הפעם האחרונה שישראל ביצעה צניחה מבצעית של כוחות לקרב.
הצייר אהרון כהנא עיצב את האנדרטה.
המגדל, שעליו מתנוססת סיכת צנחן ענקית, עיצב האדריכל אלכס שר.
"מנשרים קלו, מאריות גברו", כתוב על קיר ההנצחה, שעליו חקוקים 1575 שמות.
מתחת לעמוד שעליו סיכת הצנחן – דברי הצנחנית חנה סנש: "קול קרא לי והלכתי, הלכתי כי קרא הקול".
כאן ניפרד ואלך לנוח בצל,
ליד השולחנות שבסביבה ולהרהר על הנחל,
הקרבות והשקט של הגבעות – ואולי לתכנן סיור נוסף!
מחפשים מלון בעיר העתיקה? אלו ההמלצות שלי:
עוד מלונות בעיר העתיקה:
אני אוהבת להדרים ולהצפין לכל רחבי הארץ. אם תשאלו אותי מה אני אוהבת יותר - את הגולן או את הנגב, אני אעמוד מבולבלת ואובדת עצות ולא אדע מה לענות. אני אוהבת את כל הארץ. אתם בוודאי יכולים להרגיש...
דיברתי רבות על ההתיישבות היהודית בגליל בתקופות של בית המקדש השני ובתקופת מרד בר כוכבא, אבל כמעט ולא נגעתי באחד האתרים הגדולים והמרשימים של האזור – העיר העתיקה ציפורי שבגליל התחתון. אז בואו לקרוא ולבקר במושב...
נחל סער משתלב מעולה ב”קסם” של רמת הגולן ומושך אלפים מאתנו, מהארץ ומחו”ל, אל הטבע הפראי שבו. ברמת הגולן, אפשר למצוא שפע של היסטוריה מרתקת, צמחייה רבה ומגוונת וגם האדמה עצמה לא מאכזבת. החל מהרים בודדים ומרשימים...