מעיין נפלא, אוכל טוב, והכנסת אורחים נהדרת בעין ראפה, עין לימון

אשמח את תשתפו את חבריכם:

  

טבילה צוננת במעיין עין לימון

 

עין לימון הוא מעיין ניקבה יפה הנובע למרגלות מצוק בגדה הדרומית של נחל כסלון.

מקור שמו של המעיין הוא בכפר הנטוש ח’רבת אל-עומור, ששכן 700 מטר מערבית למעיין עד למלחמת העצמאות בשנת 1948, ועד היום ניתן לראות את שרידיו.

עין לימון בעברית הוא שיבוש של השם הקדום עין לאמור (“מעיין האהבה”) השם ניתן על ידי נזירים צרפתים שהגיעו למקום ועסקו בעניינים “ברומו של עולם”.

במפת ה-PEF  הבריטית, מופיע שם המעיין כ”עין מחתוש”.

המעיין לימון נובע במערה קטנה למרגלות מצוק גבוה ומרשים, במרחק עשרות מטרים מדרום לאפיק נחל כסלון. המעיין מצוי לא רחוק משביל ישראל.

המעיין לימון הוא סוג של ניקבה , תושבי המקום מצאו מערה קטנה שבה זרמו המים , כדי להגדיל את ספיקת המים הם הרחיבו את הנקב ,וחיברו אליה תעלה שאורכה כ-15 מטרים, דרכה זרמו המים אל בריכת אגירה קטנה וחצובה שעומקה מטר אחד בלבד וממדיה הם 10*18 מטרים.

חלק מהשרידים הארכיאולוגיים באזור וכן בריכת האגירה משתייכים לתקופה הרומית.

מי המעיין לימון שימשו להשקיית השדות המעובדים ששייכים לכפר הערבי עין ראפה הסמוך.

הבריכה מלאת מים לאורך כל השנה, ובימי הקיץ החמים מושכת אליה מטיילים רבים הנהנים מטבילה במים הצוננים.

 

עין ראפה- אווירה ערבית פסטורלית בכפר וסיפור המעיין

הכפר הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי שלושה אחים מהכפר סובא הסמוך שנכבש ב-1948 ועל אדמותיו קיים היום קיבוץ צובה.

תושבי סובא ברחו מבתיהם בזמן מלחמת העצמאות אך כ-20 תושבים בני חמולת ברהום שלהם היו אדמות ושני בתים בקרבת המעיין נותרו במקום.

ב-1949 קיבלו תעודות זהות ואזרחות ישראלית. ב 1967 הצטרפו לעין ראפה תושבים נוספים שמקורם בכפר סובא ושהו במזרח ירושלים תחת שלטון הממלכה הירדנית בין 1948 ל 1967,

הם קיבלו אישורים לאיחוד משפחות או שהיו בעלי תעודת זהות ישראלית המקנה להם זכות לתושבות קבע במדינת ישראל.

הכפר עין רפא יושב רובו ככולו על אדמות הכפר הנטוש סובא.

בשנת 1962 התיישבו תושבי עין נקובא של ימינו שהתגוררו באבו גוש עד לאותו הזמן, בצמוד לעין רפא וייסדו את היישוב עין נקובא.

עין נקובא צמוד לעין רפא ממזרח לו.

בשנת 1962 בקשו נציגי התושבים מהשלטונות לקדם את סלילת דרך הגישה לכפר.

התיישבות אנשי עין נקובא על אדמות סובא באישור המוסדות השלטון העלה כעסים בין אנשי עין ראפה.

המעיין והמלאך

השם “עין ראפה” ניתן בזכות אחד המעיינות שהתגלה בכפר הודות לכומר קתולי שהגיע מכנסיית סנטה אנה בירושלים ובידיו מפה עתיקה וביקש מהכפריים לסייע לו בחפירות ארכאולוגיות.

כשהגיעו החופרים לנקבת המעיין הם מצאו אבן חצויה מהתקופה הצלבנית ועליה חרוט חצי השם “רפא”, שסבורים שהוא חצי שם המלאך רפאל.

את האבן הציבו הצלבנים, שהתיישבו בין היתר על אדמת הכפר של ימינו וייחסו למי המעיין תכונות מרפא.

תושבי הכפר עין רפא מספרים על אגדה העוברת מדור לדור הקשורה למעיין בכפר

האגדה מספרת ש…

היא האגדה על שני הכדים- לאשת ראש הכפר הזקנה היו שני כדים גדולים , אותם הייתה נושאת בקצות מקל התלוי על צווארה .

כל יום הייתה הולכת לעין למון אשר ליד הכפר , לנוח בצל עץ התאנה הגדול ולהביא מים לביתה .

הכד הימני היה מעט סדוק והכד השמאלי היה ללא רבב .

כשהזקנה הייתה חוזרת הביתה מהמעיין עם הכדים המלאים מים , הכד הימני היה מטפטף לאורך השביל וכך היה בכל יום במשך שנים רבות.

הכד השמאלי היה גאה בעצמו שכן תמיד היה מצליח להכיל את כל המים בתוכו ולהשקות את כל תושבי הבית.

לעומתו הכד הימני הסדוק התבייש בחוסר שלמותו בכך שאיבד כמחצית מתכולתו כל יום .

יום אחד בצל התאנה ליד המעיין,

לאחר שנים רבות, פנה הכד הסדוק אל הזקנה ואמר לה :

” אני מתבייש בעצמי , בגלל הסדק שבי המים נוזלים כל הדרך מהמעיין לביתך ” ,

האישה הזקנה חייכה ואמרה: “האם הבחנת שבצד ימין של השביל יש ערוגת פרחים ובצד שמאל אין ?

זה מפני שתמיד ידעתי על הפגם שלך , לכן זרעתי זרעים בצד הדרך שלך , ובכל יום שבו חזרנו מהמעיין הביתה , השקת אותם במימיך, בזכותך יכולתי לקטוף את הפרחים היפים הללו ולקשט את שולחני.

לכולנו חסרונות שונים אך בכל חיסרון יש יתרון “.

וכך שיצא האדמה הפורייה ומי המעיין המתוקים, הייתה מקור פרנסתם של הכפריים, שעסקו שנים רבות בעבודת האדמה.

תושבי הכפר ידועים במזגם הטוב, ובהכנסת האורחים הנהדרת שלהם. וכן נרקמה מערכת יחסים יוצאת דופן בין הישובים היהודיים בסביבה לעין ראפה כיום.

קולינריה במיטבה

בעין רפא ניתן לטעום אוכל ערבי אותנטי, ולחוש באווירה המיוחדת והרגועה במקום.

במקום 2 מסעדות ערביות המגישות אוכל טרי, טעים המבוסס על חומרי גלם מקומיים.

מסעדת “רשטא”

מסעדת שף ערבית כפרית .

השף והבעלים, ראנם ברהום, מגדיר את המסעדה כ”פלאחית” – ומדגיש את החיבור העמוק לאדמה.

ברהום, תושב המקום, מקפיד להשתמש בתוצרת מקומית היישר מהשדות החקלאיים אשר מקיפים את המסעדה.

ראנם, טבח, וחקלאי במקצועו, אינו אחראי על התפריט בלבד:

הוא בנה במו ידיו את המסעדה, שתל בעצמו את עצי התאנה והגפן שמקיפים אותה ואף סלל את השביל המגיע אליה. 

 

מסעדת מאג’דה

מסעדת מאג’דה בעין רפא היא אחת מהמסעדות המיוחדות בארץ. המקום מנוהל על ידי מיכל ברנס ובן זוגה, יעקב ברהום, יליד הכפר.

המסעדה שוכנת על צלע הר יפהפה ומשקיפה על הרי יהודה הירוקים.

ביום נאה מומלץ לשבת במרפסת, לשתות כוס יין וליהנות מהנוף. ביום קריר חובה להיכנס פנימה וליהנות מהעיצוב הצבעוני, החם והמזמין.

האוכל משלב מטבח ערבי מקומי עם השפעות ים תיכוניות מכל מיני סוגים.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!