ירושלים היא עיר שאינה נגמרת. יש פנים של ירושלים שכולם מכירים. אבל יש מקומות מיוחדים שמוכרים לאנשים שרוצים להעמיק. או למי שבאמת מעוניין להכיר את העיר וסביבתה ודברים שנפלו מחוץ לנרטיב ההיסטורי. מוצא היא אחד המקומות האלו. שכונה של ירושלים...
החודש יצא לנו לדבר על דרך הבשמים.
וגם על העיר המרשימה ביותר של הנבטים בארץ שהצלחנו לחפור ולשחזר – עבדת.
ומה אם בא לי טיול דו-יומי באזור?
או בא לי לשלב בין הארכיאולוגיה של העיר העבודה של הנבטים לבין היופי המדברי עוצר הנשימה של הנגב?
במיוחד בשבילכם, נצא לטיול בעין עבדת!
עין עבדת הוא מעיין שנובע מנחל צין ונמצא במקום טוב באמצע.
שלושה קילומטרים מדרום למדרשת שדה בוקר המפורסמת של בן גוריון, וארבעה קילומטרים צפונית לעיר האבודה של הנבטים, עבדת.
כדי לשמור על חיות המדבר והצמחייה, האזור הוכרז כגן לאומי והכניסה אליו מוגבלת בשעות.
שעות הכניסה משתנות בהתאם לשעון הקיץ והחורף.
הכניסה לגן נסגרת שעה וחצי לפני שעת הסגירה.
כמו-כן, מתחילת הקורונה, הרבה גנים מבקשים מהמטיילים להירשם מראש, כדי לוודא שיש מקום.
הכניסה לגן עין עבדת מתבצעת מאחוזת הקבר של בן גוריון.
זו כמובן יכולה להיות גם העצירה הראשונה בביקור שלכם.
ראש הממשלה הראשון שלנו אהב את הנגב אהבת נפש.
מאחוזת הקבר יש תצפית מצוינת שממנה ניתן לראות את נחל צין ורמת עבדת. מרשים ממש!
משם, סעו עם הרכב על כביש מפותל אל ערוץ נחל צין כשאתם חוצים גם את נחל חווארים.
תמצאו לכם חניה ומיד לכו לחפש את התבליט של הנחל, סמוך לקניון.
תוכלו לעשות הפעלה ראשונה לילדים כאן.
תנו להם לשפוך מעט מים על התבליט, כדי להדגים את ההצפות ואת זרימת הנחל בחורף.
יש בשמורה ברזים (ושירותים).
אז לא תצטרכו לדאוג לעניין המים יותר מדי, למרות שחייבים להביא מימיות מלאות, כמובן.
מכאן, אפשר להתחיל לצעוד לכיוון החניון העליון של עין עבדת.
בגלל שזה אינו מסלול מעגלי, כדאי לדאוג שמישהו יאסוף אתכם בסוף המסלול.
את תחילת המסלול מסמנת אבן שעליה חרוטות המילים "עין עבדת – עין מור".
נקודת סלפי חשובה שתחסוך הרבה שאלות בסגנון "ואו, איפה זה?!" בתגובות.
עין מור, אגב, נובע מעט מעל תחילת המסלול שלנו ומזין את עין עבדת.
אבל יש למעיין הזה קישוט מיוחד.
אלה אטלנטית עתיקה, בת יותר מ-250 שנה, עץ שתראו קרוב לתחילת המסלול.
נתחיל לצעוד במסלול אותו חרץ הנחל דרך סלעי גיר הקירטון הרך, עידנים ועידנים של מים שנגסו בסלעים.
תוכלו גם לשים לב לפסים שחורים של צור שמקורם בים הקדום שהציף פעם את הארץ.
אחרי מעט הליכה תפגשו את הבריכות שבתחתית הערוץ.
תוכלו לחצות את הבריכה במספר מקומות, אם היא יבשה יחסית או את גשרון האבן שנבנה במקום למען המטיילים.
ובזמן שאתם מתקדמים בשביל, אין סיכוי שלא תשימו לב לנקודת הציון הבאה בתור – מפל עין עבדת!
המפל מרשים לכל הדעות.
בטח ובטח כשהנחל נמצא בתקופה שלאחר השיטפונות והמים ממלאים את הבריכה.
לא ניתן לטפס במעלה המפל.
אבל ניתן לעקוף אותו במדרגות שנחצבו בסלע לנוחיות המטיילים בשנת 1966, כדי להקל על מטיילי הנגב.
אחרי שנטפס במדרגות נוכל להמשיך את המסלול ולעצור בצל תחת חורשה של עצי צפצפת הפרת.
המין המסוים הזה של הצפצפה גדל בצמידות לנחלים ואחד משני מיני הצפצפה שנפוצים בארץ.
את המין השני, הצפצפה המכסיפה תראו בעיקר בגנים.
ואם אנחנו מזכירים כאן את הצומח, מה עם החי?
ובכן, אם יתמזל מזלכם אפילו במעט, תוכלו לראות את היעל הנובי.
אותו יעל שמתאים באופן מעולה לחיים על הסלעים וגורם לי קנאה עזה ביכולת הטיפוס שלו.
בסביבה מקננים להם נשרים, מלכי העופות הבלתי מעורערים של שמי הארץ.
ואם עיניכם כעיני נץ (או, נגיד, נשר) תראו גם את הפְּסָמוֹנים.
מהו פְּסָמוֹן?
בלטינית, החמודים האלו נקראים Psammomys obesus; מילולית: עכבר החול השמן.
וכן, זה חמוד כמו שזה נשמע.
הם קרובים-רחוקים של גרבילים, אותם אנו לפעמים מחזיקים כחיות בית.
כאן, אני רוצה להמליץ על החוברת של "רשות הטבע והגנים".
החוברת "פקחים צעירים – גן לאומי עין עבדת" היא חינם אין כסף.
ושווה להוריד מהאתר של הגן הלאומי ולהדפיס אותה בצבע, בשביל הילדים.
החוברת מסבירה על החי והצומח במדבר בצורה זריזה ומעניינת.
וגם נותנת לילדים משהו לעשות על המסלול.
בין אם זה למצוא צמחים שונים או לחפש ולזהות עקבות של בעלי החיים השונים.
כשאתם נחים, הילדים יכולים גם לענות על השאלות בחוברת או לצבוע את הנשר שפרש את כנפיו על שני עמודי A4.
נקודת חובה האחרונה במסלול שלנו הן מערות הנזירים שהתבודדו כאן לפני אלפי שנים, בתקופה הביזנטית.
במערות נחצבו חדרים וגומחות ששימשו כארונות.
היו נזירים שאכן חיו לבד ופגשו אחרים לעיתים רחוקות והיו כאלו שנפגשו אחד עם השני בסופי שבוע, לארוחות משותפות.
כך או כך, הם לא היו מאוד רחוקים מהכרך, העיר המדברים עבדת מדרום.
עוד שרדו חלקים ממגדל השמירה ששימש את הנזירים לתצפית על החלקות החקלאיות שלהם.
לצערי, בזמן כתיבת השורות האלו, לא ניתן לעלות למערות בגלל בעיות בטיחות.
אבל אני מקווה שזה ייפתר בקרוב.
פה הסתיים סיורנו (ושידורנו) להיום.
אני מקווה שהיה לכם כיף במסלול ושתישארו לישון בנגב.
אחרי הכל, אנחנו קרובים למדרשת שדה בוקר ולאינסוף מסלולים בסביבה הקרובה!
נקום מחר ונמשיך במסלול לחדש, לעבר הרפתקה חדשה!
ירושלים היא עיר שאינה נגמרת. יש פנים של ירושלים שכולם מכירים. אבל יש מקומות מיוחדים שמוכרים לאנשים שרוצים להעמיק. או למי שבאמת מעוניין להכיר את העיר וסביבתה ודברים שנפלו מחוץ לנרטיב ההיסטורי. מוצא היא אחד המקומות האלו. שכונה של ירושלים...
אשדוד החלה את דרכה כמועצה מקומית בשנת 19… לא רגע, העיירה איסְדוּד התפתחה מכפר ליד חורבות… לא בעצם האשורים… או פלשתים… שניה, תנו לי רגע ואספר לכם על עיר מרתקת שנולדה כל פעם מחדש, על דרך ים, ואספר לכם איזה...
כתבתי בעבר על שער הגיא וחשיבותו במאבק על פרוזדור ירושלים בשנת 1948. לא סתם אחד השירים הזכורים יותר מדור התש"ח הוא "באב אל ואד". אבל היה צריך להגן על כל הפרוזדור והכוחות הישראלים עשו זאת עם משלטים,...