חוף דור הבונים

אשמח את תשתפו את חבריכם:

קסם של טיול לחוף דור הבונים

טיול קצר חוף הבונים .לאורך חוף יפהפה עם היסטוריה עשירה, ספינות טרופות ואוצרות טבועים, טבע וצמחיית חוף ים

רצועת החוף המפורצת ביותר בארץ ובעונה המתאימה אפילו שדות צבעונים.

מפרץ הצדפים הקסום, תלים, גלים מתנפצים לרסיסים ומשאירים טעם לעוד.

פריסת בוקר על חוף בתולי ומרהיב, טיול לתל הארכאולוגי בו יפתיע אותנו צוות הארכאולוגים והמשמרים, המתחזקים את החומה של העיר העתיקה דור.

נעלה לשרידי המצודה הצלבנית ונשוחח תוך תצפית צפונה על מישור החוף, נמשיך למסלול מעגלי ומסומן בשמורה.

את הצדפים אסור לאסוף ערך טבע מוגן לא מתחדש, הנעמית, מין שחי לפני אלפי שנים ונקבר בקרקעית הים עלה עם הזרמים.

המערה הכחולה

קיבלה את שמה בזכות גווניה הכחולים, ויופייה מושך מבקרים רבים.

מדובר במערה אחת מבין עשרות נקיקים.

המערה נוצרה במשך אלפי שנים בתהליכי כרסום, המסה והתמוטטות – תהליכי בלייה או אירוזיה.

מקור שמה בגוונים הכחולים הניבטים מתוכה, מערה רומנטית ופוטוגנית, סביבה בה חיים סרטנים, דגים, אפילו אם יש לנו מזל נראה צבים.

טבלת גידוד – רק נשמע מסובך

מהתנפצות הגלים על קו החוף נוצר נוף שדומה לשולחנות שטוחים מדורגים ומחורצים, על טבלאות הגידוד גדלים סרטנים, רכיכות, דגים אצות, שושנות, אלמוגים, תמנונים.

המסלע הוא כורכר – דיונת חול שהתגבשה והתאבנה, “מפרץ הצדפים” הוא מפרצון המרופד בשכבה עבה של צדפים שמצאו דרכם אל החוף

ו”הספינה הטבועה” – שרידי ספינה שהובילה מלט ועלתה על שרטון סמוך לחוף.

עדות לפעולת האדם נמצא בשרשרת בארות עתיקות שנחצבו כאן כדי להגיע אל מפלס מי התהום, הסמוך למדיי לפני השטח.

הבארות סיפקו לתושבים מי שתייה ושימשו גם להשקיה – לצדן אפשר לראות שרידים של שקתות אבן להשקיית בעלי חיים.

גם שרידי תעלות וברכות שנותרו מתעשיית דגי ים למאכל, מלווים את המסלול, וכן מחצבת כורכר עתיקה וגדולה ו”מערת קליאופטרה” – ברכה שחצב האדם, אך עברה תהליך בלייה טבעי בעזרת גלי הים.

המים מגיעים לברכה זו במעבר תת-קרקעי מתחת לסלע.

על פי האגדה קלאופטרה התפעלה מיופייה הקסום של הברכה, ואף טבלה בה, ובעשותה כך, העניקה לה את שמה.

חוף הבונים

מפרץ הצדפים

ממזרח לרכס הכורכר נמצאת “המרזבה” – עמק שטוח שצורתו מזכירה מרזב, והוא מנקז אליו מי גשמים ונחלים.

בשל התנאים הטופוגרפיים והגאולוגיים של השטח שטחי המרזבה מוצפים לעתים בחורף, ובסוף החורף אפשר ליהנות כאן מפריחת צבעוני ההרים, הבולט בנוף באדום לוהט.

נמשיך דרומה, ומראש הכורכר יתגלה לעינינו אי קטן.

מדרום לו שוכבת נטוייה על צדה ספינת משא טבועה. בהמשך השביל נראה שרידים של מחצבת כורכר ישנה, מלא צדפים.

במפרץ הצדפים אפשר לראות את הצדף השכיח נעמית (גליצמריס), מין שחי בטין המכסה את קרקעית הים.

על פי מחקרים, צדפים אלו חיו כאן לפני אלפי שנים, נשמרו קבורים בקרקעית הים (בית גידולם הטבעי), ובעת האחרונה נחשפו על ידי זרמי הים ונפלטו אל החוף.

עיר הנמל דור

על פי ממצאים ארכאולוגיים (ראו רצף תקופות היסטורי) הייתה העיר מיושבת בתקופה הכנענית המאוחרת, בתקופה הישראלית ומן התקופה ההלניסטית ועד לערבית.

יהושוע הביס את מלך דור, אך לא כבש את העיר.

העיר נכבשה בידי דוד ואחר כך היתה מושב לאחד מנציבי שלמה.

בתקופה ההלניסטית נכבשה בידי אלכסנדר ינאי.

אחרי חורבן בית שני התמעטו תושביה היהודיים.

בראשית המאה השנייה חדלה להיות עיר נמל גדולה, לאחר שהורדוס הקים לידה את קיסריה.

היא חרבה במאה הרביעית, אך יושבה מחדש במאה השביעית.

בתקופה הצלבנית עמדה כאן מצודה צלבנית בשם “קסטלום מרל”.

בתקופה העות’מאנית שכן פה הכפר הערבי טנטורה.

במקום נמצאו שרידי נמל עתיק, מערות קברים, מקדש הלניסטי, תיאטרון רומי, כנסיה ביזנטית גדולה ומפוארת דמויית בסיליקה, מרוצפת אבני פסיפס, מצודה צלבנית, חומת עיר ומסגד.

מוזיאון המזגגה

מחורבות דור שחלקן שקועות בים וחלקן חשופות על החוף, נעבור אל מפרץ החול של חוף הרחצה וממנו אל מגרש החניה – אל מוזיאון המזגגה.

בכניסה לחניה, ישנו בית ענק וישן בעל חזית גמלון משולשת, ובו מוזיאון לעתיקות שהוצאו מהים.

את הבניין הקים הברון אדמונד דה רוטשילד בשנת 1891 כבית חרושת לבקבוקים שהתכוון לייצר לצרכי היקב שלו בזכרון יעקב הסמוכה.

מנהל הפרוייקט היה אז כימאי צעיר – מאיר דיזנגוף. העסק נכשל ודיזינגוף היה בסופו של דבר לראש העיר הראשון של תל-אביב.

מה שאנחנו לא מצליחים היום, הם הצליחו !

נשמע על הפיניקים שנקראים גם צידונים וחיו פה לפני אלפי שנים, מדובר בתרבות שהגיעה מאזור איי יוון לצור ולצידון ומשם לארץ, כנראה בעקבות התפרצויות געשיות עזבו.

והפיקו לפרנסתם את צבע התכלת מחלזונות הארגמונים…

הפיניקים הפיקו זכוכית מחול הים, שריד לכישלון שלנו עומד לו מוזיאון המזגגה שמומן על ידי הברון רוטשילד

כמפעל ביקבוק במטרה להפיק זכוכית מחול הים.

אך מכיוון שנכשלנו בעת החדשה להפיק זכוכית מחול הים – המפעל כיום משמש מוזיאון בו מוצגים ממצאים שנמצאו על ידי ארכאולוגים ימיים שצללו וחפרו מתחת לפני הים.

סטטוס השמורה

השמורה הוכרזה בשנת 1980, הסיבה להכרזה הייתה שמירה על המערכת האקולוגית הייחודית לחופי הים התיכון של ישראל.

בשמורה זאת בתי גידול מגוונים: רכס הכורכר, החוף החולי, החוף הסלעי, מלחת החוף, קו המגע בין הים ליבשה, שוניות הצינורניים, טבלאות הגידוד והים הרדוד, כל אלו שופעים חי וצומח.

יחודיים ששימורם חיוני למערכת האקולוגית. אורכה של רצועת החוף של שמורת דור-הבונים ארבעה קילומטרים וחצי, ויופייה לא יסולא בפז.

זהו החוף המפורץ ביותר בחופי ארצנו, והוא תולדה של תהליכים גאולוגיים ארוכי שנים שיצרו יצירת פאר.

התהליך הגאולוגי שעיצב את החוף כפי שהוא היום הוא בן מיליוני שנים, והוא טרם נעצר.

על הצמחים בחוף מבחינה בוטנית

נמצא את חבצלות החוף, נר הלילה הצהוב, עדעד כחול, קורנית מקורקפת שמריחה לנו זעתר

כל הצמחים עוברים התאמות לתנאי האקלים, הרבה מהם יהיו שרועים ויפתחו שכבת מגן מפני החול הנושב ושוחק אותם ברוח.

בעונה הנכונה נראה פריחת צבעונים (מרץ לרב), שום גבוה, חוח עקוד, פרגה צהובה, פרחים אלו מעדיפים לפרוח בלילות הקיץ (יולי-אוגוסט),

משום שאז הרוח שקטה והחרקים המאביקים יכולים לעסוק במלאכתם ללא הפרעה, באפריל הכל פה מוצף צבעונים.

הצומח בשמורה הימית שונה לגמרי מהצומח ביבשה.

הצומח הימי מבוסס בעיקר על אצות מכמה חטיבות, ובהן: סרגסון, פרשדונית, חסנית, ענפית, אזנית ונפוחית.

שולי השמורה מאופיינים באזור מלחה (ניקוז מים מליחים), בית גידול הנהיה נדיר מיום ליום, ובו עצים, כמו דקלים, אשלים ועוד

ועל הקרקע מינים נדירים, ובהם עדעד הביצות (מופיע ב”ספר האדום”), לחך המלחות, אחי גומא משחיר, בלוטה פלישתית ועוד.

הכרמל הר סורר

התמעטות החול בארץ קשורה למחסומים שעוצרים את החול בדרכו מהנילוס צפונה, הרוחות החוליות מגיעות אלינו מהנילוס ומדבר סהרה

לאחר שבנו את הסכר והעמיקו את תעלת סואץ כבר נוצר מחסום מלאכותי לזרימת החול, גם הטופוגרפיה של הרים נושקים לחוף גורמת לעצירת התנועה של החול והתפזרותו

הכרמל הרכס שיוצא כל כך דופן בכיוונו בארץ (דרום מזרח לצפון מערב) מהווה מחסום ראשון ואחריו רצף של מחסומים עד ראש הנקרה.

מקו החוף נע החול מזרחה בסיוע משטר הרוחות, ולכן גרגרי החול אינם חונים בחוף לטווח ארוך, אלא ממשיכים לנוע וליצור חוליות (דיונות).

בשל התערבות האדם בטבע, למשל, בבניית סכר אסואן ואגם נאצר במצרים, ובבניית מרינות ושוברי גלים, הואטה הסעת החולות לחופי ישראל.

חול חדש כמעט שאינו מגיע לכאן, ולכן החול שנותר יקר מאוד, ואין לפגוע בו או לכרות ממנו.

הידרולוגיה

ברצועת החוף דור-הבונים מתקיימת מערכת הידרולוגית המבוססת על שלושה מרכיבים: נחל מהר”ל, שלוליות חורף ומי התהום.

נחל מהר”ל הוא נחל אכזב המתחיל בדרום הכרמל, נע מערבה ומנקז את עמק מהר”ל ואת בקעת שיר.

הנחל צולח את רכס הכורכר התיכון באוכף רדוד, אבל המפגש עם הים נחסם בחוף חולי ויוצר ביצה, ורק בזמן שטפונות פורצים ממנו המים אל הים.

כמה חלקים בנחל זכו להסדרה, ולכן לרוב הנחל אינו עולה על גדותיו, ולמרות החסימה בחוף, זרימות החורף מפלסות להן תוואים משתנים בדרכן לים.

שמורת הבונים יושבת על אקוויפר החוף – על מאגר מי תהום תת-קרקעי הכלוא בשכבת קרקע אטימה מסוג קירטון.

בין מי התהום האלה לבין מי הים נמצא שטח מגע המכונה ‘הפן הבייני’ המונע את המלחת מי התהום המתוקים.

אולם בכמה אזורים בקרבת החוף חודרים למי התהום מים מליחים ומעלים את מליחות מי התהום.

הסברה העיקרית היא ששאיבות יתר הרחיקו את הפן הבייני מזרחה, אם כי השערה אחרת מדברת על מפגש של מי התהום עם תמלחות עתיקות שהיו כלואות בתת-הקרקע.

כך או כך, מי אקוויפר החוף המערבי הומלחו בשנים האחרונות, ולכן המים שבו הוגדרו מים שוליים, ותושבי האזור מנצלים אותם לחקלאות ולברכות דגים.

יש עוד הרבה מה לראות במרחב, אפילו לא הזכרנו את אסון הבונים ויישובי חוף כרמל, מרחב המציע שפע.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

חוף דור הבונים
5 (100%) 1 vote[s]

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)