כמה עתיקה ירושלים?
זו לא שאלה רטורית, זו שאלה מכשילה.
האם אנו מדברים על העיר העתיקה בירושלים, אותם 850 דונם המוקפים בחומה עות'מאנית?
חלק ממנה נבנה במאות האחרונות.
וחלק ממנה מימי הביניים, כמובן ויש לא מעט שרידים עתיקים אף יותר.
יש גם מבנים מתקופתו של הורדוס ומבנים חשמונאים ועוד, ועוד.
אבל יש מקום עתיק אף יותר.
מקום שנקבר תחת הריסות של אלפי שנה והתגלה לא מזמן, יחסית.
בואו ונבקר בעיר דוד המקראית, אתר ארכיאולוגי מקראי הנחפר ביותר בעולם.
חפירות רחוב מימי בית שני, זה שהוביל לבית המקדש במהלך חפירות עיר דוד, 2018
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
יש לארכיאולוגים בעיה בלתי פתירה.
כאן, מתחת לאדמה, יש אוצר.
אבל מה לגבי דברים שמעל האדמה?
לעיתים קרובות, יש על אותה האדמה בדיוק מבנה, חדש יותר, אבל היסטורי לא פחות.
כאן היה מזל.
עיר דוד נמצאת מדרום להר הבית ולא בשטח בו ניצבת היום העיר העתיקה.
בהמשך, עיר דוד התפשטה לכיוון מערב וגם כאן.
רק חלק משטחה של העיר שהייתה כאן בעבר חופף לירושלים של ימינו.
עוד לפני שהחלו לחפור כאן, מישהו היה צריך להגיע למסקנה הזאת, לרעיון שירושלים זזה צפונה עם השנים.
הראשון שהעלה את ההשערה הזו היה החוקר הבריטי צ'אלס וורן.
אותו חוקר שהיה הראשון שמדד את נקבת השילוח.
אותה מנהרה חצובה בסלע שחיברה את ירושלים הקדומה עם מקור המים שלה, בגיחון.
יותר מאוחר, ילד בשם יעקוב אליהו גילה את כתובת השילוח, במקום בו נפגשו שתי קבוצות החוצבים שיצרו את המנהרה.
זוהי הכתובת העתיקה ביותר בעברית שאי-פעם נמצאה והיא קשורה לימיו של המלך חזקיהו, שלפי המקרא בנה את המנהרה בזמן המצור האשורי.
הזמר קובי אוז, שעשה "טיול רטוב" בנקבה ב-2009 שואל את עצמו בסוף – "האם יצאתי מלך או חמור?"
נקבת השילוח
צילום: Tamar Hayardeni תמר הירדני
כבודו של חזקיהו המלך במקומו מונח, אבל הבטחתי משהו עתיק יותר, לא?
לשם כך, נצא למעיין הגיחון עצמו, ממנו ניזונה נקבת השילוח.
מי שתייה לעיר נמצאים בחשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה לכל מי שמתכנן לשרוד מצור.
היבוסים, ששלטו בעיר ירושלים עד לכיבוש דוד, פטרו את העניין בצורה כזו:
הם בנו מסביב למעיין חומה וחיברו אותה לחומות העיר הראשיות במעלה הגבעה.
לפי הסיפור התנכ"י, דוד שלח את יואב בן צרויה, שר צבאו וגיבור חייל, להתגנב לעיר דרך מערכת המים במטרה לפתוח את שערי העיר לצבאו.
למרות שהביצור לא עזר ליבוסים להחזיק בעיר, הוא עדיין מרשים גם כיום.
הביצור נבנה בשימוש באבני ענק.
בסיור בעיר דוד, תוכלו לראות חומות נוספות.
חלקן מהתקופה הכנענית, כמו חומות גיחון וחלקן מתקופת הממלכה היהודית.
אני יכולה לדמיין גם את שלמה המלך, עוד נער צעיר, מגיע על חמור אביו ונמשח למלך כאן, לצד הגיחון.
מסיירים בעיר דוד
צילום: מורה הדרך רן רותם
עוד שריד מתקופה קדומה הקשור לדוד המלך הוא "מבנה האבן הגדול".
לטענת החוקרים, המבנה שימש כארמונו של דוד המלך.
בכל מקרה, זהו מבנה מונומנטלי, ארמון או מקדש.
במבנה החוקרים גילו בולות (חותמות) המציינות שמות שנמצאו במקביל גם בתנ"ך, שמות שרים שפעלו בסוף ימיה של ממלכת יהודה.
כמובן, מספר הבולות הרב ביותר נמצא ב"בית הבולות".
במקום חשפו 51 בולות עם שמות של אישים בולטים מאותה התקופה של שלהי הממלכה היהודית.
מעליו בטרסה נמצא "בית אחיאל", לפי שני חרסים שנושאים את השם ונמצאו בחפירות כאן.
בית ארבעת המרחבים האופייני לתקופה.
נראה שהבית נהרס יחד עם בית המקדש הראשון.
לידו – מבנה קטן עם אסלה מאבן.
מתחת לאסלה – בור שקיעה.
נראה שתנאי המגורים כאן היו טובים ומחיר הנדל"ן – גבוה.
מכסה ביוב עתיק בעיר,
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
כמובן שבין המבנים בעיר ארכיאולוגים חשפו אוצרות רבים.
אחד מהם הוא כתובת בכתב יתדות אכדי המיוחסת למלך היבוסי עבד-חבה.
היא כנראה העתק של מכתב ששלח המלך לאדונו, הפרעה המצרי.
הכתובת היא הכתב העתיק ביותר שנמצא בירושלים והיא מוצגת לציבור במכון דוידסון.
עוד ממצא חשוב הוא כותרת פרוטו-איאולית.
כותרת של עמוד שהופיע על עמודים רבים של מבני ציבור בתקופת בית ראשון.
היא מזכירה בצורתה שבלול ונקראת בלטינית "ווֹלוּטה" (מגילה).
תוכלו לראות את העיטור הזה במוזיאון ישראל ועיטור דומה גם על המטבע של חמישה ש"ח.
כמובן, יש ממצאים מתקופות חדשות יותר.
לדוגמה, בחניון גבעתי שהוא חלק מהאתר, התגלו שרידים של מצודת חקרא, מצודה מהתקופה היוונית והחשמונאית עליה כתבתי בעבר.
אבל יש כאן גם שרידים מתקופת בית שני והתקופה הביזנטית.
ביניהם אוצר של 264 מטבעות זהב מימי הרקליוס, בן המאה השביעית לספירה.
יש עוד הרבה מבנים מרתקים וממצאים מעניינים שנמצאו כאן.
אבל אני מעוניינת לדעת מה יהיו הממצאים העתידיים.
מה עוד ניתן למצוא כאן בירושלים, עיר ששרדה כל כך הרבה חורבנות בעבר וקמה וצמחה שוב, כעוף החול?
מבט על עיר דוד
צילום: Zion Susi Photography
העיר העברית הראשונה, תל אביב, החלה כשכונה של יפו, עם 140 בתים בשנת 1909 והפכה לעיר הגדולה בארץ בשנת 1936. אולי האיש החשוב ביותר בתכנון העיר לקראת שנות השלושים הוא סר פטריק גדס (Sir Patrick Geddes). הארכיטקטים...
נחלאות הוא כינוי ל-32 שכונות צפופות שמחוברות זו לזו ונמצאות במרכז העיר ירושלים. רובן נבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 עם היציאה מן החומות, לאמצע המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי. בתי גורל שכונה תימנית קטנה בת 12...
ירושלים, בירת ישראל, העיר שחוברה לה יחדיו. עיר קודש לשלוש מהדתות המרכזיות בעולם. טבורו של העולם. ועוד ועוד. אבל עתיקות זו לא הסיבה היחידה לבקר כאן. המון מהמבקרים והתושבים נוהרים לשוק מחנה יהודה. בואו לגלות למה! עץ חיים נתחיל בסיפור ההיסטורי של...
