החודש, כתבתי על תעופה וספנות שמובילים נוסעים ומשאות ברחבי הארץ.
אבל, בענף התחבורה יש תמיד את שאלת "המייל האחרון", החלק הסופי בכל נסיעה והובלה.
לעיתים קרובות, את החלק הזה חייבים לעבור ברכב, עדיף בכביש סלול.
לעיתים, זה אומר לבנות גשר מעל מכשולים.
היום נבקר בצפון הארץ ונדבר על גשרים שנבנו שם לאורך השנים.
נתחיל בגשר "מינימלי".
מה לדעתי הוא גשר מינימלי?
זהו גשר שפחות ממנו כבר אין, מעבר שנקרא בארץ "הגשר האירי".
למה אירי?
כי המורדים באירלנד השתמשו במעברים שהוצפו באופן תקופתי.
למעשה היו מתחת למים חלק מהשנה, על מנה להפתיע את הבריטים ששלטו אז בכל האי האירי.
השם השתרש בארץ בזמן המנדט.
אם אתם אומרים "רגע, זה נשמע לי מסוכן ממש", אז אתם ממש, ממש צודקים.
הגשר שאני רוצה לדבר עליו הוא גשר הדודות שקיבל את השם שלו בעקבות אסון.
ב-29 בדצמבר 1975 רכב שהסיע מתנדבות – 'דודות' של האגודה למען החייל נסחף בגשם לתוך נחל הירדן.
נהג ושתי נוסעות הצליחו להיחלץ.
נוסעת נוספת עלתה על סלע וחולצה על-ידי מסוק והנוסעת האחרונה חנה איזנברג, נסחפה וטבעה למוות.
ליד הגשר יש אנדרטה לזכרה ואנדרטה נוספת לזכר החייל גיא גמליאלי שנהרג בתאונת אימונים, כשניסע לצלוח את הגשר.
היום הגשר סגור לתנועה.
אנדרטה לזכר חנה אייזנברג שנספתה במקום
מקור: hatul
גם הגשר הבא בו נבקר יושב על נהר הירדן, גשר הפקק.
השם הוא זכר ל"פקק" שהיה במקום, סכר טבעי שהאט את זרימת אגם החולה דרומה.
אחרי ייבוש החולה, הסכר פורק ובמקומו נבנה גשר ביילי (גשר הנדסה קרבית) שהיה חד-סיטרי והתנועה יכלה לעבור בו לסירוגין.
בשנת 2011 נפתח במקום גשר חדש ודו-סיטרי, שנבנה על-ידי אנשי המילואים של חיל ההנדסה.
שמו הרשמי של הגשר הוא גשר ה"ש"ן", על שם פקחי שביתת הנשק מהאו"ם שפיקחו על השקט באזור לאחר 1948, לעיתים תוך סיכון חיים.
גשר הפקק מעל נהר הירדן
צילום: צילמתי
גשר שנוסף עם היסטוריה של המאבק הישראלי-סורי הוא גשר בנות יעקב.
יש היסטוריה של כמעט אלף שנה לבניית גשרים באיזור אסטרטגי זה.
הראשון שבנה גשר כאן היה הסולטן ביברס הממלוכי והוא קישר בין ארץ ישראל לעבר הירדן מאות רבות של שנים.
בתקופה הממלוכית נבנה בסביבת הגשר חאן, שהיום ניתן לראות ממנו רק אבוסים לסוסים וטבעות לקשירתם.
בתחילת המאה ה-20, לא רחוק מהחאן הממלוכי ההרוס בנו הטורקים חאן נוסף, ששימש מאוחר יותר כבית המכס התחתון.
בשנת 1918, התרחש כאן הקרב האחרון בין העות'מאנים לבריטים בשטח ארץ ישראל, שהדפו את חיילי האימפריה המתפוררת לכיוון דמשק.
הגשר העתיק הושמד בליל הגשרים המפורסם בשנת 1946.
מטען הנפץ לא התפוצץ בזמן.
רק אחרי שקצין בריטי בא לבדוק את המטען, הוא הופעל והרג את הקצין.
מאוחר יותר, נבנה גשר אחר במקום.
בהמשך הכביש, ניצב בית המכס העליון שנבנה ע"י המנדט הצרפתי בסגנון הבינלאומי.
בין מלחמת תש"ח לששת הימים, הוא שימש כמפקדה סורית ומקום המפגש של הועדה לשביתת נשק, שדיברנו עליה קודם.
היום, הבניין שופץ ומשמש כמלון בוטיק.
אזור הגשר עתיר באתרים היסטוריים.
כבר כתבתי רבות על מצד עתרת, מבצר השסטלה הצלבני ועל משמר הירדן הישנה, כמו על קרבות היסטוריים נוספים באזור.
בנוסף, יש בסביבה אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי, בו התגלו העדויות הראשונות לשימוש באש.
הממצאים שנמצאו כאן מפוזרים בין מוזיאון ישראל, מוזיאון האדם הקדמון שבקיבוץ מעין ברוך והמוזיאון בקיבוץ גדות.
גשר בנות יעקב, 2007
צילום: מיכאל יעקובסון
יש גשרים עם חשיבות היסטורית ויש כאלו עם חשיבות הנדסית.
אחד המרהיבים בגשרי הצפון הוא גשר המיתרים להולכי רגל בנהריה.
זהו גשר חדש ממש.
הוא נחנך בשנת 2019 והוא עובר מעל כביש 4 ומחבר בין תחנת הרכבת של נהריה והפסאז' החדש לצידה לקניון "ארנה" וחניון גדול שלצדו.
מיתרים שמחזיקים את הגשר מחוברים לתורן יחיד בן 50 מטרים ונותנים לכל הקונסטרוקציה העצומה הזו הרגשה אוורירית ומיוחדת.
הגשר הלבן תוכנן על-ידי האדריכל דוד כנפו.
אבל היה הבייבי של ראש העירייה המיתולוגי של נהרייה, ג'קי סבג, שמילא את התפקיד במשך כ-27 שנים במצטבר והפסיד בבחירות בשנת 2018, לפני שהגשר נפתח לציבור.
ליד הגשר ניתן לראות את "כיכר התותח" של נהריה.
עליה תותח שנלקח כשלל במלחמת לבנון הראשונה.
בעבר, התותח הסובייטי (m-46, בעל קנה של 130 וטווח של 27 קילומטר) הזה ירה לכיוון נהריה והיום מסמל את הסיבה שבגללה יצאנו למלחמת שלום הגליל – ביטחון של יישובי הצפון.
גשר המיתרים, נהריה
צילום: ימית בלס
אם גשר המיתרים של נהריה נבנה על מנת להקל על חיי התושבים ולשמש כנקודת ציון מרשימה בצומת המרכזית של נהריה, אז גשר עכברה נבנה כדי להקל על תנועת הטנקים לגבול.
זה בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, אבל משמש ביום-יום למעבר רכבים בכביש 89.
זהו גשר ארוך ביותר ומרשים ממש.
אורכו 420 מטרים, רוחבו 14 מטרים.
והוא נישא על-גבי ארבעה עמודי בטון בגובה של 80 מטרים מעל הנחל.
עד שנת 2018, זה היה הגשר הגבוה בישראל.
גשר עכברה בנוי בשיטת המקטעים, לפיה מרכיבים חלקים טרומיים (מוכנים) לגשר בטור, אחד אחרי השני.
בין השאר, זה מאפשר להמשיך בתנועה מתחת לגשר תוך כדי הבנייה.
הגשר תוכנן על-ידי משרד מהנדסים ירון שמעוני שחם בשיתוף חברת BVN מהולנד.
הגשר נפתח לתנועה ב-24 בדצמבר 2002.
כאן אסיים לספר על גשרים מרשימים בצפון הארץ.
ואם פספסתי גשר שאתם אוהבים, אל תהססו לכתוב לי ואולי הוא יכנס למאמר עתידי!
גשר ג'ינדס בלוד, במהלך סיור
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
כשם שישראל, במידה רבה, הושפעה ממנהיגה הראשון, דוד בן גוריון והתפקיד של נשיא ארה”ב נתפר למידותיו של ג’ורג’ וושינגטון, כך חיפה, במידה רבה, עוצבה על ידי אבא חושי, ראש העיר הראשון של חיפה אחרי קום...
איך אתם מדמיינים שקט נפשי? בשבילי, שקט נפשי הוא מצב שבו אני סוגרת עיניים, נושמת-נושפת ומקשיבה לקולות. אם קולות הרקע האלו הם ברווזים, נמיות ותאו ולא מכוניות, אנשים ואלקטרוניקה, אני יודעת שאני נמצאת בשמורת אפק. זה המקום...
עוספיא ודליית אל כרמל - חוויה דרוזית במרומי הר הכרמל בין עצי אורנים, בנקודה הגבוהה ביותר בכרמל, ונוף מרהיב מסביב על גבולו של פארק הכרמל, משתרעים להם היישובי עוספיא ודליית אל כרמל. לפי שרידים ארכיאולוגיים, עוספיא מיושב...
