החודש כתבתי מאמר על ביקורו של הרצל בארץ ואיך הוא התווה את הבסיס לציונות הפוליטית, ולעתידו של העם היהודי בארץ ישראל. אבל אם הרצל היה העתיד של ההתיישבות, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד היה ההווה שלה. בואו...
ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו.
הבירה הישראלית היא מיקרוקוסמוס של הסכסוך.
במידה מסוימת רבים רואים את החלק המזרחי של הבירה בחדשות בלבד, ולאו דווקא בהקשרים חיוביים.
זה הזמן לצאת לבקר להכיר בחלק הזה של הבירה.
החלק שצורף למדינת ישראל אחרי מלחמת ששת ולגלות מקום מרתק.
עם היסטוריה משלו ואתרים שווים.
בזמן שהיהודים הקימו את השכונות החדשות מחוץ לחומות, קמו במקביל גם שכונות ערביות.
פוש חשוב להתיישבות מחוץ לחומות הייתה פתיחת שער הפרחים.
לשער יש סיפור מרתק של ממש.
השער, שמהווה את אחת הכניסות לרובע המוסלמי, נבנה על ידי סולימאן המפואר בשנת 1539.
אולי הסולטאן המפורסם מכולם, אבל השער נחסם בתחילת המאה ה-19.
אלא שלפעמים, דברים שמרגישים שהם לצמיתות הופכים לזמניים בלבד.
בסוף המאה נפרץ השער.
אולי כדי שהגייסות העות'מאניות יוכלו להיכנס יותר בקלות לעיר, אבל גם כדי לתת גישה החוצה לתושבי הרובע המוסלמי.
בתוך העיר, בקרבת השער נפגוש בקהילה הצוענית של ירושלים וגם קהילה של מוסלמים מחצי היבשת ההודית – "פונדק ההודים".
שם המקום מרתק כמעט כמו ההיסטוריה שלו – השם מקורי, "באב אל-סאהרה".
שער הסהרורים (המהלכים בלילה), הפך בשינוי קל ל"באב אל-זהרה", שער הפרחים.
מחוץ לחומות שוכן בית קברות מוסלמי.
לפי הקוראן, כשתבוא אחרית הימים, יקומו המתים לתחייה ויתהלכו כסהרורים "ואולם רק תקע (בשופר) אחד…
והנה הם בא־סהרה".
בינתיים, הם ישנים ומחכים.
אפילו התותח המפורסם של הרמדאן, שבאופן מסורתי מכריז על תחילתו וסיומו הצום היומי, לא מעיר את המתים.
את התותח נראה באותו בית הקברות ממש ואותו מפעילה משפחה אחת כבר 120 שנה.
רג'אי סנדוקה הוא האחרון שמחזיק בכבוד שניתן למשפחתו על-ידי העות'מאנים בשנת 1899.
השכונה שקמה בעקבות פתיחת השער נקראת גם היא באב א-זהרה.
זו השכונה שעוברים דרכה דרך שכם ורחוב צלאח א-דין, עורקי המסחר החשובים ביותר של האוכלוסייה הערבית בירושלים.
לאורך רחוב צלאח א-דין במיוחד תראו מספר רב של מסעדות שוות.
ביניהן מסעדת אבו־עלי, שפועלת כאן כבר מעל לשישים שנה.
את המסעדה פתח ראשד שטיי המכונה "אבו־עלי", והיום מנהלים אותה שני בניו ועובדים בה בני המשפחה.
כל מקום שפועל כל-כך הרבה זמן כנראה יודע מה הוא עושה.
למרות שלא ביקרתי במקום מאז הקורונה ואני מקווה שהוא ממשיך לעשות חיל.
גם דרך שכם לא טומנת ידה בצלחת!
בניצוחו של השף טאהא טארק, שהגיע לגמר בתחרות "Top Chef Middle East".
יש מספר מנות דגים ופירות ים מהממות, מקלובה מצרית עם חצילים וקינוחים מעניינים ממש.
שלא תטעו – זו מסעדת Cloves שהיא מסעדת עילית של ממש, בלב שכונת באב א-זהרה.
כמו שכונות ירושלמיות אחרות, גם שכונת שער הפרחים לא נשארה מחוץ לדפי ההיסטוריה.
בדרך שכם התנהלו קרבות עזים מול הירדנים.
הצנחנים היו צריכים לעתים לכבוש בית-בית עד שהוכנעו הירדנים.
סמטה קטנה שמובילה לדרך שכם קיבלה את הכינוי "סמטת המוות".
בגלל כמות ההרוגים הישראלים שנפלו בניסיונות הכושלים לכבוש אותה.
עוד נקודה חשובה בקרב היתה במלון 'ריבולי'.
עליו השתלטו הצנחנים והחלו בחילופי אש מול הלגיונרים הירדנים, לקראת ההשתלטות על שער שכם.
הכניסה לסמטה נמצאת ליד בית מספר 21 על דרך שכם ויש בה לוח זיכרון עם שמות הנופלים, כולל זה של מרדכי (מורדי) פרידמן, שזכה בעיטור הגבורה על לחימתו כאן.
לא כל בניין היסטורי מקושר כל-כך לקרבות ומלחמות.
מכון אולברייט למחקר ארכיאולוגי, לדוגמה, הוא מכון מחקר אמריקאי בירושלים שפועל משנת 1900.
המכון נקרא על שמו של ארכיאולוג וחוקר המקרא החשוב ויליאם פוקסוול אולברייט.
יש בו אוספים מרשימים של פריטים ארכיאולוגיים, ספרים ומפות נדירות, לצד כיתות לימוד, חדרי מגורים לחוקרים וגן מרשים.
הבניינים בנויים באבן, כנהוג בתקופה, אבל עם גגות רעפים שמזכירים אופנות בנייה אירופאיות.
ניתן לבקר במקום בעיקר בסיורים מאורגנים או בפסטיבל "בתים פתוחים".
בשכונה נמצאים מספר אתרים חשובים לנצרות.
על פי הזרמים הפרוטסטנטים, ישוע נצלב ונקבר לא בכנסיית הקבר המוכרת, אלא ב"גן הקבר" (מאנגלית, Garden Tomb).
לפי זרמים מסוימים, מקום קבורתו של ישוע, כמו שהוא מופיע בברית החדשה, אינו תואם את הכתוב.
בשנת 1883 הגנרל צ'ארלס גורדון הבריטי זיהה קבר חצוב באבן כאתר החלופי של קבורת משיח הנוצרים.
הפרוטסטנטים קנו את המקום ומטפחים אותו.
הגן שנשתל במקום הוא צונן ומרגיע – כיאה למקום מקודש.
בתקופה הצלבנית, המקום שימש כאורוות חמורים והיה בשליטת המסדר ההוספיטלרי.
סמוך לגן הקבר, ג'ורג' בלית' האנגליקני בנה את קתדרלת ג'ורג' הקדוש כמרכז מיסיון.
זו באמת כנסיה יפה מאוד, עם מגדל פעמונים מלבני שעומד בנפרד ועליו – ארבעה צריחונים קטנים.
המגדל נבנה בהשראת מגדלן קולג', באוקספורד.
היום, המקום משמש כקתדרת הבישוף האפיסקופלי של ירושלים, האחראי על הדיוקסיה של ירושלים (ישראל, ירדן, סוריה ולבנון).
מאז שנת 2004, במתחם גר מרדכי ואנונו.
זה כאמור ריצה 18 שנות מאסר, לאחר שנמצא אשם בבגידה ובריגול חמור על-ידי בית המשפט בישראל.
כמו שאתם מבינים, השכונה מרתקת ומגוונת ביותר.
בפעם הבאה אדבר על שכונה מעניינת אחרת – ואדי אל-ג'וז!
החודש כתבתי מאמר על ביקורו של הרצל בארץ ואיך הוא התווה את הבסיס לציונות הפוליטית, ולעתידו של העם היהודי בארץ ישראל. אבל אם הרצל היה העתיד של ההתיישבות, הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד היה ההווה שלה. בואו...
אחד המקומות היפים והמתוירים בנגב הוא שמורת עין גדי. היום, אנחנו נראה אותה מזווית אחרת. מלמעלה, אחרי שנעלה על הר צרויה ונהנה מתצפית על שתי השמורות. שמורת עין גדי, כאמור ושמורת מדבר יהודה. משכים לישון, משכים לקום נתחיל לצעוד מקיבוץ...
היו אנשי אשכולות בעולם - אנשים שעשו כל כך הרבה דברים עד שקשה לנו לשים אצבע רק על הצלחה אחת. אבל לפעמים, הצלחה אחת היא מספיקה במיוחד אם זו יצירה שתופסת כל כך טוב את ה"צייטגייסט", את...