"ענן שחור, מפחיד, שמתוכו פרצו להבות מפוצלות ורוטטות, והגיחו לשונות אש, כמו הבזקי ברק עצומים בגודלם... ואז הענן שקע על הקרקע וכיסה את הים". כך תיאר פליניוס הצעיר, סופר רומאי, את התפרצות הווזוביוס. התפרצות שהרגה את דודו פליניוס...
שלוש עובדות שאולי לא ידעתם על אשדוד:
היא אחת הערים המתכוננות מראש היחידות בישראל.
היא קולטת עלייה מכל מיני מדינות עוד מימי הקמתה ועד ימינו.
היא עיר הנמל השנייה בחשיבותה אחרי חיפה.
עם נתונים כאלו רק ניתן לצפות שהיא תהיה מעצמה קולינרית.
הקשר לנמל ולים, ההשפעות המגוונות על המטבח המקומי משפע עדות וכמובן התכנון העירוני החכם.
ואכן – אשדוד מגשימה בגדול את כל הציפיות ממנה.
ביקור באשדוד הוא תענוג ותאווה לחיך.
צילום: Zion Susi Photography
"לשכונה ההיא קראו
על שם יו"ר הכנסת
רומנים מרוקאים פולנים
התערבבו בחולות
הרבה מלפפון חמוץ
הרבה לחם עם חלבה
במצעד הפזמונים השנתי
ראשונה דליילה
כמה חול – כמה יוסי
היה טוב – היה יוסי
בהצגה יומית
טרזן מנצח את מצ'יסטה
ולשלמה יש גיטרה בצבע לבן
ואהובה נתנה את כל מה שהיה לה
ואמא ואבא פחדו שתצא עבריין"
(כמה יוסי – ברי סחרוף)
טיילת הספורט באשדוד
צילום: Anatoli Axelrod
ראשונים הגיעו העולים ממרוקו בשנת 1956.
אשדוד היא אחת הערים הבודדות שניתן למצוא בהן מסעדות מרוקאיות – רובן ביתיות, אוכל של מאמות שמבשלות קוסקוס, תבשילי בשר שונים, חריימה ועוד.
יחד עם העולים ממרוקו הגיעו גם טוניסאים ואלג'יראים והביאו איתם את הפריקסה.
הלחמנייה המטוגנת שבתוכה מסתתרים מרכיבי הסנדוויץ – טונה, לימון כבוש, תפוחי אדמה, ביצים קשות, עמבה, חמוצים וירקות.
המהדרין מוסיפים גם צלפים ואנשובי וקוראים לזה סנדוויץ טוניסאי קומפלט.
אפשר למצוא כמה דוכני פריקסה בעיר.
בהשפעה צרפוקאית יש כמה קונדיטוריות ופטיסריות שמוכרות אקלרים, עוגות קרם, מקרונים ועוד מעדנים שהכרנו מהטיולים בצרפת ובעיקר מפריז.
העלייה הגיאורגית הגיעה לעיר בשנת 1972 ומחזיקה בשתי מסעדות גיאורגיות בעיר.
ב-1990 הם קיבלו חיזוק בדמות העלייה מברית המועצות ששיפרה את המצב בגזרת האוכל הלא כשר ובדגש על פירות הים.
מה שמתקשר למסעדות הדגים הרבות ששוטפות את העיר ועליהן נדבר מאוחר יותר.
למרות שיש כאן בעיר את בני העדה הרומנית אין כאן מסעדות רומניות ידועות או ראויות לציון.
ייתכן ופעם היו – אבל כיום אין להן כל זכר.
עדה נוספת שמתגוררת באשדוד היא העדה ההודית ולה יש מסעדה אחת מייצגת בעיר.
עם או בלי קשר לעניין – באשדוד תמצאו גם את אחת המסעדות התאילנדיות הכי טובות בארץ! וגם מקוריות.
מדובר בזוג מעורב של אישה תאילנדית וגבר ישראלי.
קצת דומה לסיפור של מסעדת בית תאילנדי בתל אביב.
אשדוד, עיר צומחת מחולות, 1957
מקור
אבל לא רק מטבחי עדות תמצאו כאן אלא גם מסעדות איטלקיות מפונפנות, סושי בר מגוון, המבורגריות שוות, ברים כיפיים ואפילו רופטופ בר שכולל בריכה.
פיצריות, בתי קפה וגלידריות.
גם אוכל רחוב יש פה עם צ'יפס הולנדי אמיתי, שיפודים בפיתה ועוד.
בקיצור, ממש לא תרעבו כאן – רק תגיעו על קיבה ריקה.
המרינה הכחולה אשדוד
מקור: Ori~
שוק אשדוד ים, פועל בעיר משנת 1972, והוא בהחלט מוסד חשוב.
הכל התחיל ברחבת החניה של אצטדיון הי"א ברחוב ההסתדרות.
אחרי ההתרחבות הבלתי נמנעת הוא עבר לרחבת החניה הגדולה של חוף לידו, מול הים המדהים של אשדוד.
הוא נחשב לאחד מהשווקים הגדולים בישראל ומביא המון קונים לאורך השנה.
הוא קורה בימי רביעי משעות הבוקר המוקדמות ועד הערב.
מגיעים בעלי בסטות מכל הארץ ואיתם סחורה מכל הסוגים – מוצרי מזון, בגדים, כלי בית, חפצי נוי ומזכרות.
פארק אשדוד ים הוא משהו שאסור לפספס.
הוא מכיל שני בתי קפה, מספר מתקנים לילדים, סקייטפארק, אמפי ועוד.
מה עוד?
יש כאן אגם מלאכותי עם סירות פדלים ושלט גדול ומעוצב של "I love Ashdod".
זה בכדי שתוכלו להוציא את העיניים לעוקבים באינסטגרם.
למי שסירות פדלים לא מספיקות לו, המרינה נמצאת ממש ליד ואפשר לשכור הכל, החל מנסיעות על אבובים ובננות וכלה במסיבות בלב ים על יאכטות.
כמובן, מצודת אשדוד ים העתיקה נמצאת דרומית למרינה והרחבתי עליה במאמר קודם.
מצודת אשדוד העתיקה,
צילום: Zion Susi Photography
כמו שכתבתי קודם, קשה לפספס את הנמל של אשדוד שמשפיע על העיר בצורה אבסולוטית, בין היתר על סצנת האוכל.
ספרנו לא פחות משש מסעדות דגים (חלקן מגישות גם פירות ים) מפורסמות ואהובות שמושכות אליהן סועדים מכל רחבי הארץ.
להבדיל מחיפה למשל, באשדוד מסעדות הדגים משגשגות ולא מתביישות לנפנף במה שיש להן.
עכו ויפו הן אולי הערים היחידות בארץ חוץ מאשדוד עם עושר ואיכות כזאת.
בקיצור, אם אתם פודיז' אמיתיים שמחפשים הרפתקאות וחידושים, אני ממליצה לכם בכל פה להגיע לאשדוד ולחוות אותה לעומק דרך הקיבה.
ואם תשתעממו או תהיו מלאים מידי מכדי לאכול,
יש לעיר גם מוזיאונים מעניינים, חוף ים מדהים ופארקים ירוקים להציע לכם.
אז ניפגש שם! אני מקווה שבקרוב 😊
"ענן שחור, מפחיד, שמתוכו פרצו להבות מפוצלות ורוטטות, והגיחו לשונות אש, כמו הבזקי ברק עצומים בגודלם... ואז הענן שקע על הקרקע וכיסה את הים". כך תיאר פליניוס הצעיר, סופר רומאי, את התפרצות הווזוביוס. התפרצות שהרגה את דודו פליניוס...
אחרי שביקרנו בדרום וגילינו מקומות מרתקים ומעט שנויים במחלוקת בערבה, נגיע לגליל אל רמת דלתון ולישוב כדיתה (קדיתא). ישוב יהודי לא מוכר בגליל בו חיים אנשים עם חזון. אמרו את זה קודם לפני - זה לא משנה בשנת 1999...
בפעם הקודמת, התחלנו את הטיול על "שביל ישוע", מנצרת לכנרת. עצרנו לרגע על הפסגות של קרני חיטין, אבל הר נוסף ממתין לנו - הר ארבל! השלך לעומק על הר ארבל, המערות והעתיקות שבו, כתבתי כבר בעבר. לצליינים הוא חשוב כנקודת...