התחלנו את סיפורי הפרחים והפריחה שלנו עם הרקפת.
אבל היא לא הפרח הפופולרי היחיד בארץ, בהקשר של טיולי פריחה ובכלל.
בואו ונכיר את הפרח הלאומי של מדינת ישראל – הכלנית ונראה אותה צומחת ברחבי ארצנו, אז יאללה – כלניות!
החצי הצפוני של כדור הארץ מכוסה בכלניות.
מפורטוגל שבמערב ועד לכורדיסטן שבמזרח, צומחים להם כ-120 מינים של כלניות, אבל אצלנו יש רק אחד – הכלנית המצויה (Anemone coronaria).
הכלנית מעדיפה אקלים קר או מתון ויוצאת מהפקעת שלה בחודשים דצמבר עד מרץ.
הפרחים נפתחים בבוקר ונסגרים בערב, אבל יכולים גם "ללכת לישון" כשיש יום סגריר או קר במיוחד.
הכלנית מוזכרת בתנ"ך בשם "נעמן" ובגמרא כ"כלוניתא".
את השם המודרני "כלנית" נתן לפרח הרב ד"ר אברהם חיים [עמנואל] לעף (המוכר גם כעמנואל לב).
הרב הבוטנאי הזה, יליד הונגריה, פרסם ספר בארבע כרכים בשם "צמחי היהודים" בשנים 1924-1934.
בספר זה הוא חקר וסיווג באופן מדעי את הצמחים המוזכרים בתנ"ך ובמקורות.
יש רחוב בצפון תל אביב בשם "צמחי היהודים", לכבוד הספר.
הרחוב ירוק ומזמין, כמו שרחוב עם שם כזה צריך להיות.
כלניות ב-3 צבעים
צילום: Aviad2001
מהי צבעה של הכלנית?
לפי השיר "כלניות" של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, בביצוע של שושנה דמארי, צבען אדום כצבע אש, כמו כומתת הצנחנים הבריטים.
כדי לראות את הכלניות בצבען הטיפוסי, ניסע לדרום, ליער שוקדה במערב הנגב, בין המושב שוקדה לקיבוץ בארי.
המקום נחשב ל"יער קהילתי" ופותח על-ידי קק"ל בשיתוף של ישובי הסביבה.
כל מה שצריך כדי לראות כלניות הוא להגיע ל"חניון הכלניות" בפברואר, לצאת מהרכב ולהתלהב מכל האדום המרהיב הזה.
אבל זה לא כל מה שאתם יכולים לעשות ביער שוקדה.
למשל, לרוכבי האופניים יש שני סינגלים שעוברים ביער – סינגל כחול באורך של 7.5 ק”מ וסינגל אדום באורך 11 ק”מ.
אוהבי ההיסטוריה וההנדסה האזרחית ישמחו להכיר את באר מרווה, שנבנתה אי-אז בתקופה הביזנטית.
לחצוב בקרקעת לס בנגב המערבי זה לא בעיה – כלומר, עד שהקרקע הרכה לא מתמוטטת וחוסמת את הבור.
הפתרון המתבקש הוא לבנות את דופן הבאר באבנים.
בהמשך, הסחף הזיז חלק מהקרקע ודפנות האבן נחשפו ואפשר לראות אותם כיום.
ליד הבאר יש חניון נוסף, "חניון מרווה", עם אקליפטוסים, ברזים ושולחנות – מה עוד אפשר לבקש!
אה – יש כאן גם כלניות יפות, חלקן לבנות, מחזה נדיר בדרום.
החניון והבאר נקראו על שמה של מרווה בביאן, בת קיבוץ עלומים שנפטרה מסרטן בגיל 17.
טיול משפחות לבארי בחג הפורים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
עכשיו, יבואו וישאלו – עד כמה מזוהה דרום הארץ עם פריחה אדומה של כלניות?
זה שם דבר של ממש.
משנת 2007, זיהו תושבי המקום את נהירת תושבי המרכז והצפון למרבדי הפריחה האדומים ויזמו פסטיבל "דרום אדום" כדי להכיר להם את האתרים והאטרקציות הנוספים באזור.
תוכלו גם לבקר בקיבוצי הסביבה, להשתתף במגוון פעילויות בחוות מסביב, כמו חוות יענים ומגוון סדנאות יצירה, בהן אקזוטיקה אמיתית כמו עבודה עם זכוכית.
רוב האתרים פועלים כל השנה.
כמובן, הכלנית האדומה היא עדיין במרכז.
תוכלו לצאת למירוץ כלניות בין הפרחים, במקצים שמתחילים מ-2 קילומטרים ומסתיימים ב-15.
תוכלו גם לצעוד בצעדת הכלניות עם המשפחה.
פסטיבל דרום אדום, 2020
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
צבעה האדום של הכלנית נתן לה מקום של כבוד במספר מיתולוגיות.
כך, שמה בערבית של הכלנית הוא "שקאא'ק א-נעמאן – פצעי נעמן".
שם זה מתייחס כנראה לשמו הפיניקי של האל השומרי תמוז.
אל הפריון תמוז נפצע מחתיו של חזיר בר אימתני ונלקח לאהובתו עשתורת, כשדמו מטפטף וצומח לפרחים.
שמו היווני-מדעי נובע מסיפור דומה, רק שכאן הנימפה אנמון או אנמונה נהרגת והופכת לכלנית.
עכשיו, למרות האגדות האלו והקשר בשירים ובתודעה הציבורית, הצבע האדום רחוק מלהיות הצבע היחיד של הפרח.
הכלניות יכולות להיות לבנות, ורודות, סגולות וכחולות.
המקום הקלאסי לצפייה בכלניות מגוונות הוא מנחת מגידו, לא רחוק מעפולה.
משערים שיש קשר ישיר בין הקמת המנחת ע"י הבריטים במלחמת העולם השנייה לכלניות שבמקום, עם קרקע שהובאה מרמת מנשה לצורך הבנייה.
כלנית במנחת המסוקים במגידו
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
לאורך זמן, צמחו לכלניות באזור מתחרים.
תוכלו לראות כאן את הקינְרַס הסורי, קוץ עם פריחה סגולה וקרוב-רחוק של הארטישוק שאותו אנו אוכלים.
תוכלו לראות גם את העיריוני צהוב, צמח רב שנתי שפורח במרץ בצבע צהוב (מפתיע, נכון?)
אם תסתכלו למעלה, תוכלו לראות את המטוסים הקלים ממריאים ונוחתים במנחת ואפילו לצלם אותם.
לצד המטוסים, יש כאן גם פעילות של דאונים, טיסות ללימוד טיס וסתם כדי להנות מהרגשת הטיסה.
כאן יושבת גם "יחידת הכיבוי האווירי של מדינת ישראל" שמפעילה את מטוסי אייר טרקטור AT-802 וכלים נוספים.
עוד במקום שרידים של מבני שדה תעופה בריטיים.
מבנים אלו שימשו כנקודת התיישבות זמנית של אנשי מושב "היוגב" אחרי קום המדינה.
זו הייתה הצצה קצרה לחיי הכלניות היפות שלנו.
יש עוד הרבה אתרים והרבה מרבדים, בכל חלקי הארץ שנוכל לבקר בהם – רק תגידו!
אנחנו, בניגוד לשושנה דמארי בשיר, לא נקטוף אותם לסל, אלא נשאיר אותם לדורות הבאים.
טיול משפחות בטבע
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
עכו הקולינרית סיור קולינרי בשילוב מפגשים קסומים טעימות מגוונות בשוק העממי והצבעוני של עכו הקולינרית, מפגשים עם אנשים, סוחרים, עסקים קטנים ואתרי אירוח בעיר העתיקה.. התייחסות לאקטואליה ולמגמות בתיירות בעיר וכל זה מחכה לנו ארוז בתוך יום חווייתי...
חורבת דנעילה היא אתר ארכאולוגי בגליל העליון. האתר נמצא ליד חניון נחל שרך. תחילתו של היום בגליל המערבי לכיוון הגליל העליון. נצא למסלול מעגלי קצר של 20 דקות לאורך כ-800 מ’ , היוצא ממגרש החניה ושב אליו. בחניון, תוכלו...
תל חצור הוא התל המקראי הגדול ביותר בארץ ישראל. שטחו כ-800 דונם והוא נמצא בגליל העליון בסמוך לקיבוץ איילת השחר, ממערב לקיבוץ. שמו בערבית של התל הוא “תל אל קדח”. בדרך לתל נעצור לברכה בסמוך לתל חצור,...
