אני אוהבת סיפורי אוצרות. אותם סיפורים שבהם נחישות ומזל הופכת אנשים רגילים לגיבורים. זהו לאו דווקא סיפורים על התעשרות מהירה, אלא סיפורים בהם סוד עתיק מתגלה פתאום ומחבר בין עבר להווה. משהו בפעם אבד ונשכח מקבל משמעות חדשה. בואו...
לקוראים ותיקים של האתר כבר יצא לבקר בגוש משגב, דרומית לעיר כרמיאל וראו כי טוב.
ביקרנו בישובים שהוקמו ב"תוכנית המצפים" וישובים ערבים, פארקים שלווים וגני פסלים מרשימים לכל הדעות.
עכשיו אנחנו חוזרים לאזור.
היום נדבר על אחד הישובים המרתקים והייחודיים ביותר, לצד יין משובח וטבע גלילי מרהיב.
נתחיל, כמו שהבטחתי, בישוב מעלה צביה ובאנשים שמאכלסים אותו.
הישוב שהחל את דרכו כקיבוץ בשנת 1979, נקרא על שם צִבְיָה לוּבֶּטְקִין-צוּקֶרְמַן, שלחמה במרד גטו ורשה ושרדה כנגד כל הסיכויים, הייתה מנהיגה בתנועות נוער וממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות.
הישוב ממוקם באיזור יפה, על גבעה ירוקה וקסומה, לא רחוק מיער לוטם ונחל קצח.
הקיבוץ, כמו קיבוצים רבים שהוקמו בתקופה כה מאוחרת, לא צלח ונסגר בשנת 1986.
כך, מעלה צביה פתח פרק חדש בחייו – פרק האימנים.
האימן (Emin) מוגדרת כתנועה רוחנית שמבוססת בעיקר על רעיונותיו של ריימון ארמין (מוכר לחברי התנועה כ"ליאו").
התנועה החלה את דרכה בלונדון בשנת 1973 והגיעה לארץ כבר בסוף שנות ה-70.
בארץ יש כמה מאות חברים בתנועה ואת פעילותם מרכזת העמותה "נתיבים לעתיד".
הבסיס הרעיוני של התנועה גורס שכל פרט הוא יחיד ומיוחד.
אבל יש מטרה ומשמעות לחיים של כל אדם כחלק מהתמונה הגדולה יותר.
לפי תפיסה זו, אדם שמבשיל בהתפתחותו העצמית יכול לעזור ולתרום לסביבתו וחבריו.
חברי התנועה לעיתים בוחרים לעצמם כינוי, לפי התכונה שהם רוצים לפתח בעצמם, כגון אהבה או תעוזה או לחלופין משהו סמלי שמייצג תכונה זו (ים מייצג עומק, וכו').
כבר כשמגיעים למקום, אי אפשר לטעות – זה לא מקום רגיל!
בכניסה לישוב יש פסיפס עם שמו של הישוב, תחת עץ ירוק.
כשנכנסים, כל בית צבעוני ולכל צבע – משמעות ייחודית משלו.
למשל, צהוב הוא צבעם של האקולוגיה, דו-קיום של האדם והטבע.
על חלק מהבתים – סמלים מיסטיים, חלקם ברורים, כמו מגן דוד וחלקם איזוטריים יותר.
איתן רוזנברג הוא זה שעיצב את הגנים האקולוגיים והיה מתכנן היישוב.
הוא אומר ש"כל פינה בעיצוב הסביבה ביישוב נולדה מתוך מחשבה מה חשוב ומה פחות, איך ניתן לפעול על פי חוקי הטבע הבסיסיים בהרמוניה, ומהי ההשפעה האנרגטית של הצמחים השונים על בני אדם."
אחרי שתתרשמו הצבעוניות של הבתים, מה שילכוד את תשומת לבכם יהיה בוודאי הגנים האקולוגיים עצמם.
מסביב לאגמון הקטן והיפה, מסודרים חלוקי נחל וצומחים צמחים מטופחים.
במרכז האגמון – בית מעץ, שעליו מוביל גשרון קטן.
בעונת הנדידה, תוכלו לראות ציפורי מים שנוחתות כדי לחפש תקרובת במים הצלולים.
יש עוד מספר מקומות שאסור לפספס בישוב.
קחו לדוגמה, את היכל המוסיקה, שמולו שוכנת גינה, מסביב לגזע עץ זית עתיק וגיטרה מפוסלת מחלוקי נחל.
באולם המרכזי של היכל המוזיקה נמצא קיר אבן שממנו נשפך מפל על בריכה מלאה בחלוקים.
הקירות צבועים בתכלת, צבע המסמל גדילה ואת הקירות מעטרים סמלים שונים.
לא רחוק מהיכל המוסיקה נמצא וִיגְוָם (אוהל אינדיאני).
לכאן באים על מנת להקשיב למספרי סיפורים, על פופים באווירה נינוחה.
וכמובן, אי אפשר לפסוח על הפינה על צביה לובטקין.
תחת עץ אגוז, הוקמה מצבה שעשויה ענפי עץ משורגים.
בקופסת עץ מיוחדת שמורה ביוגרפיה של האישה המרשימה הזו, לצד מחברת שבה כל אחד יכול לרשום הגיגים אחרי "הפגישה" עם צביה, תחת עץ האגוז.
תוכלו לבקר במקום במסגרת ימי עיון, סיורים מודרכים וסדנאות סופשבוע.
מי שנהנה מהחוויה הרוחנית שהיא מעלה צביה ואוהב יין, בוודאי לא ירצה לוותר על ביקור ביקב לוטם, בקיבוץ לוטם הסמוך.
כמעט ואין יקבים אורגניים בארץ ואפילו ביניהם היקב יוצא דופן.
זהו היקב האורגני הגדול בארץ.
הוא הוקם בשנת 2000 על ידי יניב קמחי ועבר ללטם ב 2009 ועכשיו יושב על מקום יפהפה.
מעל בקעת סכנין וצופה על הכנרת ועל כל הגליל התחתון.
הענבים ה'אורגניים שמהם יוצרים כאן יין איכותי מגיעים גם מכרם קיבוץ צבעון שליד המירון וגם מכרם השיפון בגולן.
איזה סוגי יינות תמצאו כאן?
יש כאן כמה סוגי שרדונה, שמהם הכי מעניין לדעתי הוא שנורקל 2020.
אותו יין תוסס עם הקליפה ולכן צבעו כתום, בטעמים ש"מזכירים שילוב בין וויסקי ליין עם ניחוחות פרי הדר."
היין נקרא על שמו של שנורקל, כלבו האהוב (והכתום) של בעל היקב.
יהיה זכרו ברוך. בנוסף ליינות זניים, כמו מרלו ושירז, יש גם בלנדים מעניינים שמשלבים קברנה סוביניון, קברנה פרנק ופטיט ורדו, עם טעם פירותי מובהק.
תוכלו להגיע לטעימות יין במקום ובסופי שבוע – גם לארוחת טאפסים שווה ביקב.
נסיים, כרגיל, בנקודת טבע – שלולית חורף, לא רחוק מהישוב מנוף, למרגלות הר כבול.
פעם, שלוליות חורף כאלו היו בכל רחבי הגליל, אבל ההתיישבות והחקלאות שינו את פני האזור, יחד עם שתילת יערות.
תוכלו להגיע לכאן בתקופה הגשומה ולפגוש דו-חיים כגון קרפדות, צפרדעים וסלמנדרות שחייבות מקומות כאלו למחזור החיים שלהן.
לא מן הנמנע שתראו גם מספר חסידות רעבות שינחתו כאן, לארוחה זריזה.
כאן אפרד מכן, לגדות שלולית החורף, בזמן שאני נזכרת בישוב המדהים של תנועת האימן וגם ביין לוטם המצוין.
אני בטוחה שאראה אתכם בגליל, חווים חוויות ויוצרים זיכרונות לעתיד.
אני אוהבת סיפורי אוצרות. אותם סיפורים שבהם נחישות ומזל הופכת אנשים רגילים לגיבורים. זהו לאו דווקא סיפורים על התעשרות מהירה, אלא סיפורים בהם סוד עתיק מתגלה פתאום ומחבר בין עבר להווה. משהו בפעם אבד ונשכח מקבל משמעות חדשה. בואו...
בימים כתיקונם, מגיעים לארץ מאות אלפים צליינים - חלק ניכר מהתיירות הנכנסת לארץ. בשנת 2019, השנה הנורמלית האחרונה, הגיעו לארץ ארבע וחצי מיליון תיירים. חלקם הגיעו להתחרדן בחופי תל אביב או ליהנות מהבוץ והמלח בים המלח. אבל חלק...
מפתיעה בטירוף! נהריה היא העיר הצפונית ביותר במישור החוף. כ – 30 ק”מ מצפון לחיפה וכ – 7 ק”מ דרומית למעבר ראש הנקרה והגבול עם לבנון, נוסדה כמושבת הייקים בשנות השלושים של המאה ה-20′. נהריה הוקמה על אדמותיה...