הצעידה לאורך שביל יודפת בהליכה בחורש בין עצי ליבנה, ניתן לראות במרחק את בתי המושב יודפת, שהוקם על רכס הרי יוטבת. המושב הוקם בשנת 1960, וסבל עם הקמתו מבידוד בלב האוכלוסייה הערבית בגליל התחתון מתנאי הקרקע הלא...
לפעמים, כדי להעריך משהו, אתה צריך לראות אותו בעיניים חדשות.
בגלל זה, התחלתי סדרה של כתבות על אנשים מעניינים ומיוחדים שהגיעו לארץ.
נתחיל עם חוזה המדינה, בנימין זאב תאודור הרצל שביקר בארץ ישראל ב 6 באוקטובר 1898.
המשלחת של הרצל הוזמנה לירושלים ע"י הקיסר הגרמני וילהלם השני. היום נצא למסע בעקבות ביקורו
של הרצל בארץ ישראל.
בשלב זה של חייו, הרצל כבר כתב את ספרו המפורסם "מדינת היהודים" והחל לעבור ממילים למעשים.
הוא פצח בפעילות דיפלומטית אצל שועי עולם.
זה אומר שהוא הפעיל את כל הקשרים האפשריים על מנת להגיע לקיסר גרמניה, וילהלם השני.
בכדי שישכנע את בן בריתו הסולטן העות'מאני לתת ליהודים להקים ישות יהודית פוליטית בארץ.
עכשיו, איך זה שסופר ועיתונאי יהודי פשוט מצליח להגיע ללשכתו של קיסר של מעצמה ממעלה ראשונה?
רעיונותיו של הרצל לא הצליחו לשכנע את היהודים במערב אירופה.
אבל במזרח אירופה המוכה והרעבה ראו היהודים בציונות רעיון שיעזור להם לא רק להימלט מאימת הפוגרומים, אלא לקבל מידה של כבוד.
באסיפה בבולגריה אפילו הכריזו עליו כמשיח!
בגלל הסיבות האלו ונוספות והניסיון שרכש בשתדלנות, יכול היה הרצל להציג את עצמו כנציג היהודים בפני הקיסר.
אותו כאמור פגש באיסטנבול, בדרכו לארץ ישראל.
בשלב זה, הקיסר הביע עניין ברעיון וגם בהרצל, שאותו תיאר כאדם חריף ואידיאליסטי מאין כמותו.
הם יפגשו עוד פעמיים, על אדמת ארץ ישראל.
כשהאונייה התקרבה לחופי הארץ, הרצל וחברו הטוב וולפסון בכו למראה הנמל ביפו מרוב התרגשות.
הוא התכוון שהביקור יהיה סודי, כדי לא להרגיז את הסולטן ואנשיו.
אבל הסוד דלף ולנמל יפו הסתננו יהודים על מנת לראות את ד"ר הרצל המפורסם.
כל הכרכרות כולם נשכרו למען הקיסר הגרמני ופמלייתו.
אך ד"ר הלל יפה סידר לאורח את כרכרת אשתו של מנהל בית הספר "מקווה ישראל", ששמחה לעזור.
כך ביקר הרצל לראשונה בבית הספר, אבל אנחנו נצטרף אליו כשיחזור לשם בפעם השנייה. מבטיחה אקשן!
משם, הגיע הרצל לראשון לציון, מושבה מתפתחת שבנו אנשי העלייה הראשונה, בתמיכה נדיבה של הברון.
עכשיו, הייתה תהום עמוקה בין תפיסתו של רוטשילד, שראה חשיבות בלהציב עובדות התיישבות בשטח, מול זו של הרצל, שרצה לקבל הכרה מדינית לפני העלייה לקרקע.
עם זאת, הרצל התקבל במושבה בהתלהבות וגם התלהב בעצמו ממפעל ההתיישבות ומהיקב הגדול והחדיש שראה במקום.
הוא ביקר בבית הפקידות (היום, יד לבנים).
אז, זה היה הבניין הגדול והמפואר במושבה. שם, פגש את תושבי ראשון לציון ונס ציונה הסמוכה.
תוכלו לבקר כאן גם אתם וגם להגיע ולראות חלק מהמבנים המקוריים שאותם ראה חוזה המדינה.
כתבתי בעבר על גוטליב שומאכר, שמוכר בעיקר כארכיאולוג, אבל גם הקים את אחד ממבני היקב, שהיום נקרא יקב הכרמל.
משם, הגיע הרצל לנס ציונה. אנשי היישוב הקטן קיבלו אותו בלחם ומלח, כנהוג לאורח כבוד במזרח אירופה והשקו אותו ביין מתוצרת מקומית.
תוכלו לקרוא יותר על המושבה המרתקת שהייתה והעיר המרתקת אליה הפכה במאמר על נס ציונה.
אם קודם הוא התקבל בידידות יתרה, ברחובות הוא התקבל בצהלות שמחה נרגשות וכבוד של מלכים.
כל אנשי רחובות יצאו לפגשו, עם לחם ומלח וספרי תורה.
יהודים צעירים וחסונים רכבו לצד הכרכרה של הרצל והוא התרשם מביהודים שנראה שיצאו ממערבון – "את האיכר היהודי הכרנו. הוא מבטיח הרבה בשביל העתיד".
הערבים המקומיים הבינו שכנראה "מַאלּכ אל-יהוד" בא לביקור.
הבתים שראה במקום היו דומים לבית יוספזון – הבית הראשון שנבנה במושבה ושימש כדוגמה לשאר הבתים.
חומר הבנייה היה "דבש" – תערובת של אדמת חמרה וקש, ואבני כורכר.
בית דוֹנְדִיקוֹב, הבניין השלישי שנבנה בעיר, נראה כבית מידות בהשוואה לבית יוספזון.
כיום, בית דוֹנְדִיקוֹב משמש במוזיאון העיר.
לאחר הפגישה, חזר הרצל למקווה ישראל.
הוא הצליח לשכנע את הקיסר ופמלייתו לעבור במקום.
כך הם עמדו, היהודי והקיסר, מול התלמידים המשתאים של בית הספר. הרצל הושיט יד לעבר הקיסר הרכוב וצולם.
הצילום נכנס להיסטוריה, גם אם הוא היה מעט מפוברק – וולפסון שצילם התרגש ו"חתך" את הרצל מהתמונה.
לא נורא! פוטומונטאז' קצר והצילום הפך למציאות – לא נכון עובדתית, אבל נכון היסטורית.
פסל שמשחזר את הפגישה עומד במקום.
מעט על המקום – מִקְווֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל.
הוא הוקם בשנת 1870, על מנת ללמד את אנשי היישוב הישן חקלאות ולשפר את מצבם הכלכלי.
בהמשך, עברו כאן עולים רבים על מנת ללמוד ולעבוד את האדמה. כשהרצל ביקר כאן, בית הכנסת הדו קומתי היפה כבר עמד על תילו.
תוכלו לראות את שם החברה שתרמה להקמת המקום – "חברת כל ישראל חברים" כתוב בעברית, ערבית וצרפתית על מעל מפתן דלת הכניסה.
גם בניין ההנהלה הוא בניין מקורי מהתקופה.
מכאן, הרצל חזר ליפו ונסע ברכבת לירושלים.
הנסיעה הייתה קשה ביותר ובסופה לא מצא הרצל חדר פנוי במלון קמיניץ, עליו כתבתי בעבר והעביר את הלילה על שולחן ביליארד במלון.
את שאר הלילות העביר בבית שטרן, בניין שהיום עבר פירוק והקמה מחדש מאותם חומרים ועומד על תילו ברובע ממילא.
הרצל התקבל באהדה אצל חלק מיהודים וחשדנות אצל חלק מהחוגים הדתיים, מסיבות שונות.
הוא תר את חומות ירושלים ואת מגדל דוד, שבאותו הזמן שימש חיילים עות'מאניים, וגם את העיר העתיקה.
הוא ביקר גם ב"קבר המלכים" – מתחם קבורה מימי בית שני, שלא מזמן נפתח שוב לקהל.
כמובן, הוא הגיע גם לכותל.
מעניין מה רשם בפתק.
כאן הוא פגש בקיסר וילהלם השני במחנה אוהלים בו נמצאה פמלייתו, בשטח שהיום נמצא בית הספר אורט נביאים.
בפגישה הקצרה, הקיסר נסוג מתמיכתו ברעיון הציוני והרצל המובס אפילו התקשה לזכור על מה דיברו בחמש-שש הדקות שנפגשו.
למרות סופו המצער של הביקור, התרשם הרצל עמוקות מהארץ ומהיהודים שעלו והחלו לבנות כאן מדינה.
את חזונו הוא שטח בספרו החדש – "אלטנוילנד".
הוא גם התווה דרך לציונות הפוליטית וחיים ויצמן המשיך את דרכו במאה ה-20.
לנו רק מותר לטייל בעקבות המשיח החילוני של מדינת היהודים ולהתפעל מהמדינה שבנו ממשיכיו.
הצעידה לאורך שביל יודפת בהליכה בחורש בין עצי ליבנה, ניתן לראות במרחק את בתי המושב יודפת, שהוקם על רכס הרי יוטבת. המושב הוקם בשנת 1960, וסבל עם הקמתו מבידוד בלב האוכלוסייה הערבית בגליל התחתון מתנאי הקרקע הלא...
יש מספר דברים ללמוד על הטבע. אפשר לצאת ליערות והמדבריות ולחוות אותם באופן בלתי אמצעי. אפשר לקרוא בספרים (או, במקרה שאתם קוראים את המאמר בכל שנה אחרי המצאת האינטרנט, בכל מקום ברשת שאתם חפצים בו). ואפשר גם לשלב...
אני כותבת את המילים הללו בזמן שירושלים בלבן. פעם-ב... במידֶל אִיסט שלנו יורד שלג ולפחות שניים שלושה קבין ממנו ירדו בירושלים השנה. גם נחל רפאים בורך בלא מעט מהלובן שירד לפתע מהשמים. אכזב, לא מאכזב לאורך כ-20 קילומטר זורם...