בפעם הקודמת, השארנו את אצ"ל בספטמבר 1939, עומדים מול השאלה
להילחם בבריטים למען חירות ישראל
או לעצור בזמן שאלו נלחמים נגד אויבם הגדול של האנושות והיהודים בפרט – גרמניה הנאצית.
זה הסיפור של אצ"ל, ממלחמת העולם השניה ועד מלחמת העצמאות.
ב-17 במאי 1939, פרסמו שלטונות את "הספר הלבן" – תוכנית למדינה דו-לאומית בא"י.
כדי להבטיח את השקט בארץ אל מול התושבים הערבים, הם הגבילו את העלייה למינימום,
בדיוק כשהמונים מיהודי אירופה ביקשו להינצל מזוועות השלטון הנאצי.
יהודי הישוב ואצ"ל בפרט זעמו על הבריטים.
אצ"ל יצאו לגבות מחיר מהשלטונות, אם כי בהתחלה, הם ניסו להימנע מפגיעות בנפש.
על מנת לייצר הרתעה, ביום 2 באוגוסט 1939 פוצץ מבנה בית השידור של קול ירושלים על ידי מאיר צפניה, פעיל אצ"ל.
אלא שפצצות לא מבדילות בין ידיד לאויב
בפיצוץ נהרגו הקריינית היהודיה מלכה מאי וייסנברג והמהנדס הערבי אדיב מנצור.
הבניין שופץ והמשיך לשמש כתחנת שידור – והיה בשירות של קול ישראל עד 2017.
הבניין הוא ייחודי בנוף הירושלמי
בניין בסגנון סגנון נאו-קלאסי שהוקם בשנת 1903 על ידי קיסרית אתיופיה טאיתו בטול.
הבניין מעוטר בשמש עם כתר, עם כתובת המציינת את שם הקיסרית.
הבניין נקראה בעבר "ארמון המלכה החבשית" והוא נמצא בבעלות הכנסיה האתיופית.
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה, ירושלים.
ייחוס: אסף.צ מוויקיפדיה העברית
ב-29 במאי 1939 ביצעו אנשי אצ"ל שתי פעולות בו זמנית – פיצוץ בקולנוע רקס,
בו נהרגו 5 אנשים ונפצעו 18 בזמן שהתנקשו בחייו של אריה פולונסקי,
יהודי שנחשד בהלשנה לבריטים ובנוסף הרגו עולה חדש שעבר במקום.
הפעולה בוצעה ליד "בית המעלות" בירושלים, בניין רב-רושם בסגנון בינלאומי, עם מרפסות שנראות כמו לסת של מתאגרף.
פעם, זה היה בית הדירות הגדול בירושלים וסנונית ראשונה של בנייה מודרנית בעיר.
בית המעלות בתכנון האדריכלים אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין בירושלים.
מקור: מיכאל יעקובסון
הבריטים הגיבו במעצרים ועינויים.
ב-26 באוגוסט 1939 חיסל האצ"ל את קצין הבולשת ראלף קרנס, אחד מהאחראים לעינויים, על ידי פיצוץ מוקש כשעבר בשכונת מרחביה.
קרנס, אגב, קבור בירושלים, בבית הקברות הפרוטסטנטי על הר ציון.
כאן קבורים עוד מספר אנשים שעל קברם מצוינות האותיות Palestine Police – PP.
אוהבי ארכיאולוגיה יוכלו לבקר אנשים חיוביים יותר שקבורים ליד, כמו ד"ר קונרד שיק, ארכיאולוג ואיש ה P.E.F.
ופלינדרס פיטרי, חוקר מצרים שגילה את האזכור העתיק ביותר של השם "ישראל" מחוץ לתנ"ך.
ב-29 לאוגוסט, שנייה לפני המלחמה, עצרו את ראשי הארגון ביחד, בפגישתם בתל אביב, רחוב אהרונוביץ' 6.
ואז, החלה מלחמה וז'בוטינסקי הכריז שיש לעזור לבריטים להילחם "באויבו הגדול ביותר של העם העברי בעולם – הנאציזם הגרמני".
חלק ניכר מראשי הארגון שוחררו וחלק – בחרו בדרך קיצונית יותר והתפלגו לארגון לח"י.
בית הקברות הנוצרי פרוטסטנטי
מקור: DiggerDina
תחילת שנות הארבעים היו מאתגרים לארגון – ז'בוטינסקי נפטר ודוד רזיאל, מפקד הארגון נהרג בעיראק בשירות הבריטים.
רק כשבגין, מראשי בית"ר, שהגיע לארץ עם צבא פולין החופשית,
התמנה לראשות הארגון, חל מפנה – ב-1 בפברואר 1944 פרסם האצ"ל את כרוז "הכרזת המרד",
בו הם מכריזים ששיתוף הפעולה עם הבריטים כשל ויש לשוב ולהילחם בהם.
ב-23 במרץ הותקף המטה הארצי של הבולשת במגרש הרוסים וחלק ממנו פוצץ.
המקום שימש בעבר כאכסניית גברים של הצליינים הרוסים והיום – בניין משטרה ובית מעצר.
היו גם תקיפות של מטות משטרה ומצודות טגארט ברחבי הארץ, תוך כדי ניסיון לסלק כל נשק אפשרי.
ברחוב העצמאות בחיפה יש תבליט אומנותי שמציין את פיצוץ בניין הבולשת הבריטית בעיר,
כשלוחמי אצ"ל הטילו חומר נפץ ממשאית.
מטה הבולשת הבריטית במגרש הרוסים בירושלים לאחר פיצוצו ב-23 במרץ 1944 על ידי האצ"ל. עקב מיקומו האסטרטגי של מגרש הרוסים על אם הדרך ובקרבת העיר העתיקה, הלאימו הבריטים את הנכסים הרוסיים והפכו את המקום למרכז שלטונם.
מקור: American Colony Photographers
היחס בין הזרם המרכזי של היישוב לאצ"ל השתנה בתקופות השונות.
וותיקי המחתרת זוכרים לרעה את "הסזון" (עונת הצייד,בין דצמבר 1944 לפברואר 1945),
שבהם "ההגנה" והפלמ"ח רדפו, עצרו ומסרו את פעילי האצ"ל לבריטים.
מגדל השמירה של קריית ענבים, שדיברנו עליו החודש, שימש ככלא מאולתר לפעילי אצ"ל.
5למרות החקירות האלימות, לא הצליחו "ההגנה" והפלמ"ח לגלות את מקום המסתור של בגין.
מצד שני, מאוקטובר 1945 ועד יולי 1946 התקבצו ארגוני המחתרת ל"תנועת המרי העברי",
בגלל שנהיה ברור שהבריטים אינם מתכוונים לקדם את האינטרסים של היישוב.
במסגרת התנועה, אצ"ל ולח"י פשטו על תחנת הרכבת בלוד, פוצצו שלושה קטרים ומספר מבנים.
בפשיטה זו נהרגו לוחם אצ"ל, שני בריטים וארבעה ערבים.
תוכלו לראות את התחנה הישנה של לוד, שנבנתה עוד בימי העות'מאנים ברחוב גרטבול בלוד.
תחנת הרכבת הישנה מהתקופה העות'מאנית, ברחוב גרטבול בלוד
מקור: McKaby
שלושת המחתרות מונצחות יחדיו ב"אנדרטת המחתרות" ברמת גן, עם פסלי מתכת מקוריים של קדישמן.
הבריטים נאלצו להביא תגבורת לפלשתינה-א"י ולהתבצר
משפחות של קצינים לחיילים בירושלים עברו לגור ב"בווינגרד"
מתחמים מבוצרים, כיוון שרק אלו נתנו להם הרגשת ביטחון.
כמעט ולא נשאר זכר לבווינרד בעיר, אבל עמדת בטון שהוקמה על ידי הבריטים בשנת 1946
בפינה הצפון-מערבית של חצר סרגיי על (מגרש הרוסים) היא אילוסטרציה טובה להצלחה של המחתרות להלך אימים על הבריטים.
אחד הבניינים שהיה חלק מהמתחם המבוצר הוא "בניין ג'נרלי", עם פסל האריה המכונף של מרקוס הקדוש, הפטרון של ונציה.
בניין גנרלי, רחוב יפו פינת רחוב הנסיכה מרי (היום: רחוב שלומציון המלכה) בירושלים.
מקור
באוגוסט 1946, אחרי הפיצוץ היה שיזם אצ"ל במלון המלך דוד שגבה 91 הרוגים, חלקם יהודים,
ו-"השבת השחורה", בה הבריטים אסרו אלפים ממנהיגי הישוב, הפסיקה תנועת המרי העברי את פעילותה.
הפעולה החשובה ביותר של האצ"ל וללא ספק הידועה ביותר עד 48' היא הפריצה לכלא עכו.
לוחמי האצ"ל התחזו ליחידת הנדסה בריטית, פוצצו את חומות המצודה העות'מאנית ששימשה את הבריטים ככלא וגרדום.
בעוד מועד, הם הבריחו לתוך בית הכלא חומרי נפץ ורימוני הלם.
אחרי שארע הפיצוץ, מספר אסירים נמלטו, אבל חלק מהם נהרגו מאש הבריטים, כמו גם חלק מהכוח הפורץ.
"כלא עכו" הוא היום "מוזיאון אסירי המחתרות בעכו".
בנוסף למיצגים שמדברים על עולי הגרדום והאסירים שהיו כלואים כאן, שווה לטפס על גג המקום כדי לתצפת על עכו העתיקה.
בטיילת החדשה של עכו, לא רחוק מהמצודה, יש אנדרטה ללוחמי האצ"ל שפרצו לכלא עכו.
הדמות שפורצת מזכירה יותר יצור מיתי מאשר אדם
ג'יני שפורץ מתוך לפיד ושובר באגרוף אימתני את הקיר.
מתחת, הציטוט של בגין "חייהם-מלחמה, מותם-גבורה, קורבנם-קדושה, זכרם-נצח".
כמובן, האצ"ל לא אמר את מילתו האחרונה.
נראה אותם שוב כשיזכו להגשים חלום – להילחם בשורות המדינה הריבונית היהודית.
האנדרטה בטיילת עכו לזכר אנשי האצ"ל והלח"י שנפלו במהלך הפריצה לכלא עכו ובעקבותיה.
מקור: Tomer chelouche
דרוזים בגליל – מכירים? דרוזים בגליל חיים לצדנו, לומדים במערכות החינוך, משרתים במערכות הצבא, מכינים אוכל טעים וזה היסטרי! הדרוזים מצטיינים בהישגיהם במערכת החינוך, הראשונים לצאת לקרב והאמיצים מכולם, יעיד על כך אחוז החללים מקרב המגויסים –...
העיר גמלא – העיר שלא תיפול שנית רמת הגולן ישנה סיפורה של עיר שעמדה חודשים במצור במרד הגדול של היהודים ברומאים, עיר צפופה שמגניה חרבו תחת גגותיה ובתיה היו חומתה. העיר בה אספסיאנוס נפצע ושלח את בנו...
הרודיון - ההר שהפך למצבה תמצית מהמלך הורדוס, פאר היצירה וגאונות אדריכלית מלכותית וכל זאת במרחק של 15 דקות בלבד מירושלים בירת ישראל! מדובר במסלול טבעתי שאורכו כחצי ק”מ בלבד. נחשון דביר צילם תודות המלך הבנאי אתר “ההרודיון” או...
