ירושלים היא עיר קדושה לנוצרים.
עד כאן, ידוע ומקובל.
אבל חלק מסיפורי הברית החדשה לא התרחשו בתוך חומות ירושלים של תקופת בית שני, אלא בסמוך לה, בהר הזיתים.
בנוסף, יש כמות מוגבלת של מקום בתוך העיר העתיקה לבנייה, אבל נראה שלנוצרי העולם אין מגבלות של כסף, אמונה ורצון פוליטי לפאר את הפלג שלהם בארץ הקודש.
בואו איתי לתור את הכנסיות בהר הזיתים ולגלות בנייה מגוונת וסיפורים מרתקים.
כנסיות בהר הזיתים
צילום: רן רותם
נתחיל בכנסייה שהיא כנראה העתיקה ביותר בירושלים – כנסיית אלאונה הביזנטית.
הכנסייה הוקמה על ידי פלוויה יוליה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, בשנת 334.
הלנה בנתה גם את כנסיית המולד שבבית לחם וכנסיית הקבר בירושלים.
כמו שרבים יודעים, קונסטנטינוס היה הקיסר הרומי הראשון שהתנצר והוביל את האימפריה כולה לחיק הנצרות, מאורע חשוב מאין כמותו בהיסטוריה העולמית.
הקיסר ואמו הם קדושים נוצריים.
כנסיית פאטר נוסטר – האלאונה, הר הזיתים
צילום: Zion Susi Photography
מקור שם הכנסייה, אלאונה, נגזר מהמונח היווני Elaia שפירושו עץ זית.
היא בנויה לזכר עלייתו של ישוע השמיימה, לאחר ארבעים יום בקבר.
הכנסייה נהרסה וכנסיית "אבינו שבשמיים" נבנתה במקום על ידי הצלבנים.
היא נהרסה, בתורה, על ידי צלאח א-דין.
לפי האמונה, כאן לימד ישוע את תלמידיו את תפילת "אבינו שבשמיים", אולי התפילה החשובה ביותר לנוצרים.
המקום הקדוש ביותר לנוצרים כאן הוא "המערה שם האדון היה נוהג ללמד את תלמידיו", כך על פי הצליינית אגריה, שהגיעה לארץ הקודש מגליציה, במאה הרביעית.
הארכיאולוג שארל קלרמון-גנו גילה שרידים אלו ואחרים כשנקרא לחקור את המקום, לקראת בנייתה של כנסיית "אבינו שבשמיים" המודרנית.
פטרונית הבנייה, הנסיכה אורליה דה בוסי, גרה בבקתה לצד אתר הבנייה וביקשה להקבר במקום.
מצבתה מזכירה קבורה אירופאית מימי הביניים, עם פסל גדול בדמותה ששוכב על המצבה.
בכנסייה מצויים 143 לוחות של התפילה, כל אחד בשפה שונה.
כתבתי מעט על הכנסייה בעבר, אבל לא בפירוט הראוי למקום כל כך מרתק.
כנסיית פאטר נוסטר
צילום: Zion Susi Photography
עוד מאורע חשוב מהברית החדשה היה החזרתו לחיים של אלעזר (לזרוס) על ידי ישוע.
לזרוס חי ונקבר בבית עניה, כפר במורדות הר הזיתים.
הקבר, שכנראה נבנה על ידי הצלבנים במקום.
חשוב וקדוש לנוצרים, אבל לאו דווקא מעניין באופן ויזואלי.
לידו הוקמו שתי כנסיות – כנסיית לזרוס הקתולית וכנסיית לזרוס היוונית-אורתודוקסית.
הכנסייה הקתולית משמרת מספר פסיפסים עתיקים שנמצאו במקום, מכנסיות של התקופה הביזנטית והצלבנית שעמדו שם.
בנוסף, יש מספר פסיפסים חדשים של מרים מבית עניה, של לזרוס ואימו מרתה.
כשתיכנסו לכנסיה, שימו לב לכיפה מפנים.
היא מוארת מהחלון העליון שבקצה הכיפה ומתחתיה משובצות, בתוך הכיפה, תמונות פסיפס קטנות, כמו אבני חן בתוך כתר.
הכנסייה תוכננה על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי.
הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מרשימה אף היא, במיוחד במגדל הפעמונים המרשים שלה –
הוא בנוי מכמה קומות, כשכל קומה מעל קטנה במעט מהקומה שמתחת.
כנסיות בהר הזיתים
כנסיית לזרוס הקדוש
מקור: See The Holy Land
כנסייה נוספת עם מגדל פעמונים מרשים היא כנסיית העלייה הרוסית, הידוע גם בתור "אל-מוסקוביה".
הכנסייה והמנזר נבנו לקראת סוף המאה ה-19, בשנים 1870–1887.
במלה"ע ה-1, התורכים גירשו מכאן את המאמינים הרוסים וחיללו את המקום.
אבל המקום חזר לתפקד תחת המנדט.
לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, המקום השתייך ל"כנסייה הלבנה", כלומר אותם כוחות שהיו נגד המהפכה הבולשביקית וגלו מרוסיה לחו"ל.
בכנסייה יש מספר רב של עיטורים ואיקונות, שחלקם צויירו על ידי הנזירות שגרו וגרות עדיין במתחם.
כאן נמצא גם פסיפס ארמני שמור להפליא, שמתאר ציפורים, דגים וצמחים שונים. לבסוף, אי אפשר להתעלם ממגדל הפעמונים המחודד.
אחד הפעמונים, במשקל 8 טון, הוכנס לתוך גליל ענקי וגולגל מיפו לירושלים על ידי 150 צלייניות רוסיות, בשנת 1864.
בגן הכנסייה ביקר קיסר וילהלם השני בשנת 1898 והבטיח לרעייתו שיבנה בשמה בית חולים במקום, מתחם אוגוסטה ויקטוריה.
כנסיית העלייה הנוספת הפכה ל"מסגד העלייה", לאחר כיבושו של צלאח א-דין.
מעניין שגם המוסלמים מאמינים שישוע חשוב כנביא.
בכנסייה-מסגד עומד סלע שעליו טביעת רגלו של ישוע בדרכו לשמיים.
ממש כמו שיש אבן עם טביעת רגלו של מוחמד על הר הבית.
הבניין המרכזי הוא בצורת משושה ומעוטר בקשתות דקורטיביות שנתמכות בפילסטרים (דמויי עמודים).
ליד המבנה עומד מינרט, כמובן. המוסלמים נותנים לנוצרים להתפלל במקום, בכפוף לסטטוס קוו.
מסגד העלייה השמיימה
צילום: רן רותם
הנס האחרון שנזכיר יהיה, אולי, הפחות מרשים מבין הניסים של ישוע.
בדרכו לירושלים הוא עבר בכפר בית פגי וביקש לקטוף תאנה מן העץ.
ישוע קילל את הצמח האומלל "מעתה איש לא יאכל ממך פרי לעולם!".
הכנסייה מוקדשת יותר למאורע אחר – כניסתו של ישוע לירושלים, על חמור ומלווה בעדת מעריצים עם ענפים של דקלים.
דקל הפך לסמל הצליינות ומקובל לחזור למולדת עם ענף מארץ ישראל.
הכניסה למקום מזכירה כניסה לטירה, עם "מגדל שמירה" משונן מרשים בכניסה.
במגדל קבוע הצלב של מסדר הנזירים הפרנציסקני שמחזיק את המקום.
שווה להיכנס ולראות את אותה "תהלוכת ניצחון" של ישוע שתיארתי קודם, שמונצחת על הקיר.
יש במקום ממצאים ארכיאולוגיים מכנסיות קדומות.
הממצא המרתק מכל הוא כנראה "מצבת האבן של בית פגי" שנשארה מכנסייה צלבנית שעמדה כאן.
על כל צד של האבן מתואר סיפור שונה מהברית החדשה: תחייתו של לזרוס,
השליחות של שני התלמידים למצוא לישוע חמור, כניסתו של ישוע לירושלים וישוע עם מרתה ומריה.
מי שכבר ביקר בהר הזיתים, בוודאי שם לב שלא כתבתי במאמר על כנסיות חשובות כמו כנסיית מריה מגדלנה הרוסית-אורתודוקסית עם הבצלים המהממים,
כנסיית כל העמים Chiesa di tutte le Nazioni המוזהבת וכנסיית דומינוס פלוויט הקתולית-פרנציסקנית.
על כל אלו נכתב במאמר "הר הזיתים – מסורות, קדושה ואישים" ואני ממליצה בחום להשלים את החסר שם.
זה כמובן לפני שנצא ביחד למקום המהמם הזה.
כנסיית מריה מגדלנה
הר הזיתים
מקור: Idobi
תחפשו גם תמונות נוספות באינטרנט ותגידו לי – לאיזו כנסייה יש את העיצוב המרשים ביותר כלפי בחוץ?
לאיזו יש את העיצוב הפנים היפה מבין כולן?
התחלנו את החודש כשכתבנו על נחל פארן האימתני. אותו נחל שזורם מסיני לאורך של 150 קילומטרים, ונחשב לנחל האכזב הגדול בישראל שהזכרנו את יובליו. היום נתמקד באחד מהיובלים האלו. בואו איתי אל נחל אוביל בדרום הנגב. הפונדק אבוד בחולות...
כנסיות יפות, תצפיות מרתקות – נצרת וסביבתה נצרת וסביבתה – בדרך לנצרת בירת הגליל וערש הנצרות נמצאים מספר מוקדי עניין היסטוריים שלא תמיד נמצאים על מפת התייר הישראלי הממוצע. נצרת וסביבתה שופעת בנופים מרהיבים, וסיפורים מרתקים שעוזרים...
"כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא" כך אומר לנו ספר קהלת. לאיזה ים הלך פעם נחל קינה? ולאן הוא הולך כשהדרך לים איננה עוד? ומה עוד מסתתר לאורך ערוץ הנחל? נחל זוכר את השבט ששכחנו במערב מדבר יהודה זורם...
