בזמן הקיץ, המזגן הוא חברו הטוב של האדם.
אל תבינו לא נכון – גם בקיץ,
אני נוסעת עם קבוצות מטיילים ונהנית איתם מנופי הארץ.
אבל הרבה יותר נעים בסתיו ולא בשרב.
בגלל זה אני מתחילה את נובמבר עם ציפיה דרוכה שהטמפרטורות יירדו וכולנו נוכל לבקר באחד המקומות הקסומים בארץ – עין חרוד וסביבתו.
כמו שלפי ספר בראשית, חווה יצאה מצלעו של אדם,
כך מעין חרוד יוצא מצלע הגלבוע.
למערה, ממנה נובע המעין, יש הקשר תנכי אחר – זוהי מערת גדעון,
על שמו של שופט מבני ישראל שאסף כאן את אנשיו כדי לצאת להילחם במדיינים.
תוכלו גם אתם לבקר במערה, כמו אותם 300 אמיצים שנבחרו להילחם באויב שחנה בעמק יזרעאל.
המעיין יורד לכיוון בריכה – פינת חמד שפשוט מזמינה להתחכך וגם לפלגים אחרים שמתפזרים לכל עבר ומשקים את עצי הפארק.
בעבר, חלק ממי המעיינות שימשו לשתייה והשקייה.
תוכלו לראות את שרידי אמת המים שהובילה מי שתייה ושתי טחנות קמח שהונעו בכוח הזרימה.
להיסטוריה העולמית נכנס המעיין דווקא בשמו הערבי – עין ג'אלות (מעיין גולית).
כאן, בקרב ענקים, הממלוכים ממצרים עצרו את מכונת המלחמה המונגולית.
מי יודע איך היתה נראית ההיסטוריה של הארץ, אילו היו כובשים אותה הפולשים ממרכז אסיה?
עוד מקום היסטורי חשוב בפארק עין חרוד הוא בית חנקין, ביתם של יהושע ואולגה חנקין.
הוא היה גואל אדמות חשוב שהתמצא בחוקי מקרקעין,
דיבר ערבית והיה בעל קשרים ענפים בחברה הערבית.
אשתו, מיילדת בכירה בתקופתה, עזרה לו בעבודתו.
הבית נבנה על קרקע שקנה על-מנת ליצור רצף טריטוריאלי יהודי באזור ונבנה לפי מיטב מסורת הסגנון הבינלאומי.
לגג מובילות מדרגות לולייניות – על מנת שיוכל לתצפת בעבודה החלוצית בקיבוצי הסביבה.
היום, הבית משמש כמוזיאון לתולדות הקרקע וההתיישבות בעמק יזרעאל.
אחוזת הקבר של הזוג חנקין
מקור: עופר קמחי
בשנות ה-40 בנה יהושע לאשתו אחוזת קבר במערה הסמוכה – ממש כמו בימי המשנה והתלמוד.
שני העמודים בחזית הקבר ודלת הנחושת,
הנושאת דגמים של מסמרים ומנורת שבעה קנים מזכירים אחוזות קבר שהתגלו בבית שערים.
דלת הנחושת שהזכרתי עוצבה על ידי הפסל דוד פלומבו,
זה שיבנה בשנת 1966 את שער הברזל הקודר והמרשים של כנסת ישראל.
חנקין הצטרף לאשתו לאחר שלוש שנים, בשנת 1945.
עוד עבודה של פלומבו שמוצבת בגן היא "יד לבני עמק יזרעאל",
אנדרטה לבני האזור שנפלו במערכות ישראל.
אי אפשר לטעות – זהו פסל מאתגר וקשוח.
כמו עבודותיו האחרות, הפסל יכול היה להיות ניאוליתי,
אילולא נבנה במאה ה-20.
יד לבני העמק שנפלו פיסל דוד פלומבו, מצוי בשטח הגן הלאומי מעיין חרוד.
יוצר: Almog
הזכרנו את קיבוצי הסביבה,
אבל מגיע להם יותר מאזכור אגבי – כמו הרבה מעיינות בארץ,
גם כאן הם זרמו לתוך בריכות מים עומדים ויצרו ביצות,
אבל בשנת 1921 אנשי קיבוץ עין חרוד ייבשו את הביצות והשתמשו בחלק מהמים לחקלאות דגה.
בהמשך, אנשי עין חרוד עברו למיקום אחר ובמקומם באו אנשי בית השיטה.
בשנת 1949 עלה על הקרקע מושב גדעונה,
שהיה מורכב מעולי תימן.
העולים עבדו ביִעוּר ואחראים על הרבה מהנופים שתראו בדרך.
בשנות ה-60 הפכה גדעונה לישוב קהילתי.
סמוך לישוב שוכן בית קברות היסטורי,
בו קבורים על טרסות אבן המתיישבים הראשונים של האיזור – מעין חרוד, תל יוסף ובית השיטה.
זוהי עדות לקשיים שחוו החלוצים בארץ – בין אם אלו ביצות וקדחת,
המצב הביטחוני הקשה ביישובי הספר או "רק" קשיי הסתגלות.
על חלק מהמצבות שרדו כתובות שכוללות גם את סיבת המוות ואת גילם הצעיר של חלק מהניספים.
בית הקברות נחנך ב-1922 ופעל עד 1936.
בשנת 1935 נקבר כאן הסמל משה רוזנפלד, שנפל במהלך שירותו במשטרה הבריטית (נוטר).
הוא היה שוטר ותיק ופעלתני, הוא רדף אחרי פורעים מכנופיית עז א-דין אל קאסם ונפל במארב.
זהו אחד הגיצים שהתלקחו יותר מאוחר ל"מרד הערבי הגדול".
מאחרוני האנשים שנקברו כאן היו שלמה לביא ואשתו רחל – מהוגי הרעיון הקיבוצי וחבר כנסת מטעם מפא"י בכנסת הראשונה.
הוא נקבר כאן הרבה אחרי כולם – בשנת 1963, לצד אשתו שנפטרה כ-30 שנה לפניו.
קבר משה רוזנפלד
כמובן, אי אפשר לדבר על קיבוצים בסביבה בלי להזכיר את הקיבוץ שהיה בחדשות – קיבוץ ניר דוד,
דרכו זורמים מימיו הכחולים של נחל האסי.
הקיבוצניקים השקיעו וציפו מקטעים של דפנות הנחל בבטון, מה שמעניק את הצבע הייחודי לנחל.
בקיבוץ אפשר לרכב על סוסים, לדוג בחלקים מהנחל או סתם לצפות בברווזים שלווים מדוושים בהנאה לאורכו ולרוחבו.
נחל האסי בעמק בית שאן
ייחוס: שלומי מישלי Pikiwiki Israel
לא אכנס לפרטים על המאבק המתמשך,
אבל אגיד שכרגע, יש גישה לציבור לנחל האסי,
בעקבות דרישת המוחים מבית שאן.
אולי גם אנחנו ננצל את ההזדמנות וניסע לנחל המוכר ביותר בארץ או לעין חרוד – המעיין שראה הכל?
בעונה המתאימה, נתחיל את המסלול הירקון בשלולית החורף שמהווה בית גידול לדו חיים ביניהם צפרדעים וקרפדות המקרקרות בעונת החיזור. תל אפק שולט ובולט תל אפק הינו נקודה אסטרטגית על “דרך הים” הקדומה – שנדחקה במעבר צר בין...
לפעמים, אני נוסעת מחיפה לתל אביב ברכבת. אחרי שאני עוברת את תחנות חיפה, בדרך לבנימינה והמרכז, יש תחנה אחת שחולפת בחלונות של הרכבת, בלי שהרכבת עוצרת בה. זאת תחנת עתלית. במידה זו או אחרת, כך גם העיירה הזו...
ראש הנקרה “רכס הסולם” הוא קמר גאולוגי, שצירו מתמשך לתוך לבנון. במרומי הרכס, בצפונו של המצוק, מצויים סלעי גיר וקירטון, אשר נראים לבנים ובוהקים ומחשופי צור. הנקרות הינן סדקים שהתפתחו בעקבות אירועים טקטוניים ולאורך הזמן הוכו על...
