שרונה עיירה פסטורלית גרמנית

סיור היסטורי בסטייל בשרונה

שרונה בעבר זרונה, מתחם בילוי, קודם שטח צבאי סגור חלק מהקריה, לפני כן מחנה יהושוע שמאז כ״ט בנובמבר שימש לייסוד צה”ל הצעיר והחטיבות ושיכון משרדי ממשלה, לפניו מחנה צבאי בריטי ולפני כן – עיירה פסטורלית גרמנית.

וכמו בתיאור גם במבנים שכבות צבע שדוהות טמפלרי בריטי הגנה וניתן עוד להציץ לפיסות היסטוריה חיות.

בן גוריון התעקש שלמתחם מ-48 יקראו הקריה.

“קריה למלך רב” – תהילים, הייתה פה לשכת נשיא ראשון וייצמן, אבל לא היה מעון לבן גוריון בתוך קריית הממשלה, כי לפולה נקרעה הגרב (: הסיפור המלא בסיור

הטמפלרים מביאים גן עדן לכל ישוב שבנו וכמו הגורדוניסטים והציוניסטים הם חוזרים לאדמה.

שרונה נודעה ביופייה והדרה. תוכנן ע”י תיאודור זנדל (תכנן גם את מלבאס), דמיינו שאין פה בניינים שמסתירים את הנוף לים, הכל פסטורלי.

ממש ממול שער ויקטור הרס”ר האגדי שנלמד להכיר את דמותו בהמשך, מסתתרת עיירה גרמנית של הכת הטמפלרית שנוסדה בוירטמברג (בירתה שטוטגרד)

בראשות כהן הדת כריסטוף הופמן, שמטיף למקדש (טמפל) בלב – כת ההיכל פרוטסטנטים שפרשו מהכנסייה הלותרנית והגיעו לא”י

כי רק אם יהיו גורדוניסטים ציוניסטים עובדי אדמה, יביאו לזירוז הופעתו של המשיח.

לאן הם הגיעו קודם בארץ?

מגיעים לעמק יזרעאל (תל שימרון), לא מצליחים.

יקימו בתוך 10 שנים 4 מושבות ראשונות. חיפה 1868, יפו, שרונה 1871 וירושלים מצ’ לד’.

בגל שני, מוקמות 3 מושבות במאה ה-20 – וילהלמה (בני עטרות), בית לחם (הגלילית), ולדהיים (אלוני אבא).

שרונה מוקמת ב-1871 ויופייה נודע למרחקים.

כשהטמפלרים הגיעו לפה, לא היה פה כלום..

תמחקו את כל הבניינים ותחליפו בחול, מיקום נבחר לפי קרבה לכביש אספלט שהיה בין יפו לשכם דרך פ”ת, ישבו בין נחל איילון לנחל הירקון, גובה 55 מ’ ורואים מפה את הים, שרונה – השרון.

אזור ירוק, מיוער באכדית יער אלונים.

בית העם

מתוך אמונה שאין צורך בכנסייה, בנו בית עם וכאשר הקהילה גדלה בנו בית עם חדש ששימש להלוויות חתונות, טקסים, ישיבות.

בית עם ישן – שהיה גם ביה”ס, מעוטר בעמודי שיש ממצרים שיובאו מהים, שימוש בשפה ערבית כי למדו בביהס וגם שפת יום עם שכניהם או שבאו להתחנף, שעון פעמון נמצא לימים בחצר אשת משה דיין, ישוע דריי משחזר אותו 1887 וכעת השעון מושלם.

בית העם החדש – מבנה ראשון מבטון – הנכד של דוד בן גוריון התחתן פה!

בית למלה

בית למלה גנן ואדריכל נוף, ממייסדים..אשתו גננת, פעם לא היה כביש, לא היה מסוכן לילדים לשחק פה.

העולים נבחרו לפי מקצוע, למשל הנפח קרוצינגר חלונות מתכת.

עם אורוות / רפת תרומה לחקלאות, פרסות סוסים, שבשבת סוס, ייצור דבש, לולים, מדגרות – זה בכל בית – משק קטן חקלאי.

קליניקה של איזידור ממלוכ יהודי יחיד, רוקח נטורופט היה בא עם חמור הלוך חזור, כשהיה שיטפון היה ישן פה, עבד גם בביהח ביפו, ידידו של הרצל וציר לקונגרס הציוני ה1, הוא פה רק כי לא היה להם רוקח, לא גר פה.

למרות שהבטיחו לא להרוס את הבית, בא טרקטור והרס – 2 עצים נותרו וגן ירק.

פרויקט ההזזה

במסגרת הרחבת רחוב קפלן ב-2005, הוזזו 5 בתים 20 מטרים דרומה בעלות 26M$, הזיזו כמה אחרים, הבתים נחתכו,

הזזה בעזרת מסילות פולין והולנד.

פלמוליב שמו על הפסים שייסע, מזגנים שיקעו תחת רצפה.

כדי לשמר את העיירה המופלאה הזו נערך פרויקט יחידי מסוגו בארץ, נשתמרו 37 מבנים מתוך 90 ובהם בית בד.

משנת 30-34 בנו בסגנון בינלאומי, רשות השידור וקול ישראל, סגירת הרשות נותנת תקווה לתת למתחם את החלק ציוני ואולי גם יצירתי בכיוון היסטוריה של רשות השידור, פתיחת מוזיאון והעצמת נושא תרבות היסטורית.

אך, המתחם עובר לעיריית תל אביב וכבר מתוכננת חדירת כרישי נדל"ן.

ובחזרה לטמפלרים – אילו גידולים חקלאיים גידלו?

מאיפה המים הגיעו?

האם שיחקו כדורת או באולינג או גם וגם בשעות הפנאי?

מה גרם להם לעזוב את העיירות המופלאות שלהם? כל זה ועוד – בסיור.

מומלץ לשלב עם סיור קולינרי וסיום מתוק במקס ברנר, ביקור ביקב מקומי ועוד.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)