נחל דָרַגֵ’ה הנחל האכזב נקרא כך מתרגום השם הערבי – “נחל המדרגה”. מפלים רבים לאורך הנחל יוצרים מבנה מדורג יפה. הבדואי שמסתכל על המבנה הטופוגרפי של הנחל מחלק אותו לשלושה חלקים: הקטע העליון נקרא בפיהם ואדי תאעמרה, על שם...
טיולים ברמת הגולן הם ברמה אחרת (: במאמר אציג כמה רעיונות לחובבי פיקניקים שלא אוהבים ללכת הרבה.
נתמקד בסיפורי מקומות, אנדרטאות, קרבות, נופים והיסטוריה מקומית מרתקת – הכל מהכל.
שושנת הירדן היא משמר הירדן הישנה שחרבה ולא קמה עוד במקומה. 2400 דונם קרקע שיועדו בשנת 1884 להקמת חווה טקסנית ומלונית דרכים.
מעולם לא קמו בשל קשיים כלכליים שלמשפחת לובובסקי שרכשה את השטח ממשפחת אבו.
בתיווכו של דוד שוב הקרקע נמכרה לעשר משפחות רומניות ממוינשט וגלץ, ללא תמיכת הברון המושבה קרועה חברתית וכלכלית.
מאבקים פנימיים בין מייסדים לנקלטים, יק”א בשנת 1900 תציל את המצב.
בימיה יתרחב היישוב ויקבל צביון פוליטי – וודגווד, ביתר, ציונות רויזיוניסטית, דבר שיגזור את דינה מאוחר יותר.
כהכנה למלחמת הקוממיות יחפרו תעלות ויפוצצו את גשר בנות יעקב, יפנו מהיישוב ילדים ונשים.
חמישה ימים יהיו תחת אש בקרב קשה ולא הוגן, רבים מול מעטים, בעוד אנשי היישוב פונים לעזרה בקשר ומבקשים סיוע, נענים שוב ושוב בשלילה.
תגיע פלוגת האצ”ל מראש פינה לעזור, אך ההגנה בחצי הדרך תתפוס אותה ותפרוק אותה מנשקה.
בתאריך 5.6.48 ניסיון שלישי להיכנע מתקבל והתוצאות 29 שבויים 15 הרוגים. אחרי שנה כאשר הוחזרו השבויים, לא הורשו לשקם את שטחיהם.
בינתיים קיבוץ גדות מתרחב על שטח משמר הירדן הישנה, כל מה שנשאר לנו ממנה הוא אנדרטה וכמה שרידי מבנים הרוסים.
עד שנת 79 לא קיבלה את נס הקוממיות – סיפור על יישוב שהופקר על ידי ההנהגה היהודית, משמר הירדן החדשה משמרת רק את שמה של המושבה הישנה.
סר לורנס אוליפנט המדינאי הבריטי חובב הציונות וידידו גוטליב שומאכר המהנדס והאדריכל.
שומכר נשכר על ידי האימפריה העותמנית לתכנן את קו הרכבת המתהווה, היו נפגשים ועורכים טיולים בגולן ומזהים בתי כנסת.
ביניהם אום אל קנאטיר / עין הקשתות אתר מרשים בעל מרכז מבקרים יפייפה ומונגש שמחבר אותנו לתקופה.
אם אנו רוצים אתר דומה ללא תשלום כניסה להכיר את בית כנסת דיר עזיז ממש ליד היישוב כנף.
ניתן לזהות בו קשת עם אבן ראשה, ספסלים, היכלית לארון הקודש, למבנה הייתה קומה 2, תוארך לפי מטבעות ברונזה וזהב לימי הקיסר יוסטיניאנוס (מאה 6).
30 בתי כנסת אותרו עד כה ברמת הגולן מתוך 110 בארץ, אלו מעידים על קשר היסטורי חזק.
יישובים יהודים רבים מימי התלמוד ברמת הגולן וכולם סביב מקור מים חיים והפעם עין כנף.
מצודה צלבנית שתוך כדי בנייתה בשנת 1179 התחיל מאבק בין סלאח א דין מנהיג המוסלמים למלך בלדווין הרביעי.
התוצאה – 1500 צלבנים נהרגו, נזרקו גופותיהם לבורות מים, אחד המקומות בהם ניתן לראות ולמשש את נגזרת השבר הסורי אפריקני.
לשבר הסורי-אפריקני יש קווי שבר משניים, ברעידת אדמה בשנת 1700 נפערו 1.6 מ’ ועוד 50 ס”מ.
1759, חפירות ארכיאולוגיות מספרות על כמה שכבות יישוב ובכל אחת יש תזוזה, קיום פעילות טקטונית.
רעידות אדמה לפחות מתקופת הברזל, מימי היישוב הראשון.
חברות הביטוח מימנו מחקר שהוכיח שבמשך 15 שנה אין תזוזה בשבר אבל ברעידת אדמה שהייתה באילת לפני כמה שנים – פתאום הפך לפעיל.
השבר הזה בכלל לא סורי, הוא מתחיל בטורקיה, שם גבול חם מאוד, מתחיל לרגלי הרי הזגרוס, הבלוק המזרחי נע צפונה בלוק ערבי גם ומהיר מלוח אפריקאי.
עד מלחמת ששת הימים במצפה גדות עמד מוצב סורי מורתפע או בעברית רם ונישא, אחד משלושה עיקריים על רכס הג’ילבינה.
הרכס ששלט על אזור עמק החולה, ראש פינה יסוד המעלה, והטריד את תושבי הקיבוצים וגרם להם לנזקים כבדים ואף לאבידות בנפש.
אחד מן המוצבים המבוצרים ביותר בגולן, בשטחו שרדו תעלות קשר ושדות מוקשים.
המוצב שולט על הדרך הראשית העולה לגולן דרך גשר בנות יעקב.
במצפה אתר ההנצחה ללוחמיה של חטיבת הגולן, שלוחמיה כבשו את המקום במלחמת ששת הימים.
באתר מוצבת אנדרטה שיצר עזרא אוריון שהיה מפקד הסיירת של חטיבת הגולן במלחמת ששת הימים.
כיוונה של האנדרטה מסמל את צאתה של החטיבה להבקעה בגולן בעת מלחמת ששת הימים, שימוש ברלסים ששימשו עצירת כוח סורי.
מבחינת גובה זוהי נקודה אסטרטגית המשקיפה על גדות, מכאן ניתן ללמוד כמה קשה היה לגדות לעמוד באש.
עמנואל שקד, שידר מהמוצב אל החברים במקלט בגדות את המילים: “מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים”.
אמירה זו נחקקה באבן בזלת באתר ההנצחה, יש מחלוקת הרבה טוענים שבכלל דדו אמר זאת.
תושבי קיבוץ גדות, שנמצא למרגלות המוצב, היו נתונים להפגזות מתמשכות. פעמיים נהרס הקיבוץ לחלוטין והוקם מחדש.
עינות סלוקיה/קצביה/עדן – מעיינות נובעים באזור קצרין במרכז רמת הגולן אשר חברת מי עדן היא בעלת הזיכיון לשימוש ומשווקת מאז 83 כמותג מים מינרלים.
היא שואבת את המים ומבקבקת אותם במפעל שלה הנמצא בקצרין. בתמורה, דאגה החברה לפתח את המעיינות כאתר תיירות.
כיום פינת החמד הזו פתוחה לכולם ויכולה להיות תחנת עצירה מצוינת בטיול ברמת הגולן.
דרומית למעיינות נמצא פארק המכיל בריכות מים ותעלות המנקזות את מי המעיינות, ביניהם שבילים ופינות ישיבה.
מעיינות סלוקיה נקראים כך על שם התיישבות קדומה באזור, בתקופת בית שני.
לפי יוספוס פלביוס התקיים במקום יישוב יהודי שהקביל ליישוב גמלא ואף הוא נערך להגנה בתקופת המרד בשלטון הרומאי.
השם סלוקיה נקרא ככל הנראה על שם האימפריה הסלאוקית (בדומה למקומות נוספים ברחבי המזרח התיכון).
היא נוסדה בשם זה כנראה בתקופתו של המלך ההלניסטי סלאוקוס הרביעי.
שרידים נוספים שנמצאו באתר מתארכים את ההתיישבות במקום לפחות לסביבות האלף ה-2 לפנה”ס.
היישוב סלוקיה מוזכר בכתביו של יוסף בן מתתיהו. סביב עינות סלוקיה נבנה הכפר קצביה, שככל הנראה שמו נובע משם המעיין.
בצמת קצביה – אתר בו אנדרטת עוצבת סער המוקדשת לחטיבה 7 / הגולן על דורותיה.
ניתן להמשיך את הטיול לכפר חרוב וחמת גדר תוך עצירות בשביל אלי כהן, לשלב מסלול הליכה קצר לעין שוקו או למפל השחור באלעל.
במידה ואתם עם כל המשפחה ומעדיפים יום של טבע, אוכל להציע לכם מגוון מסלולים ברמת הגולן ואחריהם לעשות כמה עצירות באתרים הנ”ל.
רוצים להכיר את מהלך חייו ולהתחקות אחר תחנות חשובות של המרגל אלי כהן?
סוף סוף להבין גם את ההיסטוריה של המרחב דרך הסיפור האישי של אלי כהן המרגל ?
סיור נהדר מצפה לכם איתי ברמת הגולן, ניתן גם לשלב בין סיפורי מורשת לבין סיפור חייו של המרגל
נחל דָרַגֵ’ה הנחל האכזב נקרא כך מתרגום השם הערבי – “נחל המדרגה”. מפלים רבים לאורך הנחל יוצרים מבנה מדורג יפה. הבדואי שמסתכל על המבנה הטופוגרפי של הנחל מחלק אותו לשלושה חלקים: הקטע העליון נקרא בפיהם ואדי תאעמרה, על שם...
הקשר בין מים להתיישבות הוא בלתי ניתן להתרה בלי מים אין חיים, אין חקלאות ואין עתיד. בואו ונטייל לאורך נחל ראש פינה, שהביא חיים לשתי מושבות, אחת וותיקה ואחת - ותיקה עוד יותר! בין הר להר, בין מושבה...
העיר העברית הראשונה, תל אביב, החלה כשכונה של יפו, עם 140 בתים בשנת 1909 והפכה לעיר הגדולה בארץ בשנת 1936. אולי האיש החשוב ביותר בתכנון העיר לקראת שנות השלושים הוא סר פטריק גדס (Sir Patrick Geddes). הארכיטקטים...