פארק תמנע נוסד בשנת 1982, והוא פארק ייחודי ומרתק במיוחד.
הפארק ממוקם כ-25 ק”מ צפונית לעיר אילת ומשלב שרידים ארכיאולוגיים, גיאולוגיה מרתקת ואתרי נוף ייחודים, ביניהם אתר עמודי שלמה, והפטרייה.
הפארק נמצא במרכזו של העמק האדום בשולי הערבה ובשטח המועצה האזורית חבל אילות.
הוא נוצר כתוצאה מפעילות טקטונית לפני עשרות מיליוני שנים כחלק מהשבר הסורי-אפריקני העובר באזורנו.
המבקרים בפארק תמנע ייחשפו לנוכחות רבה של מצרים העתיקה בהיסטוריה והממצאים במקום.
פארק תמנע הוא המקום הראשון בעולם שבו כרו נחושת, עוד לפני כ-6,000 שנים,
והשתמרו בו אלפי פירים של כריית נחושת ושרידים של תנורי התכה מתקופת האימפריה המצרית הקדומה.
הנחושת הייתה המתכת הראשונה שנעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן.
בתמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות הכרייה וההפקה בשלבים שונים לאורך ההיסטוריה.
באתר, נחשף המכרה הקדום בעולם והוא מתוארך לתקופה שבה האדם רכש לראשונה את הידע בהפקת נחושת.
כאן החלה המהפכה הטכנולוגית שהובילה לשימוש במתכת לצרכים יומיומיים.
נלסון גליק, שהיה הארכאולוג הראשון שקיים חפירות מסודרות ושיטתיות בתמנע בשנות השלושים, ייחס את המכרות בתמנע, בשלבם המפותח ביותר, למאה העשירית לפנה”ס, עקב חרסים שנמצאו.
הוא קשר את האתר עם שלמה המלך וממלכתו, בגלל התאריך המתאים, ומכאן גם הכינוי שהשתרש למקום – “מכרות המלך שלמה”.
כ-30 שנים אחריו, בחפירות שהחלו ב-1959 מצא בנו רוטנברג במקום, מקדש מצרי ושרידים נוספים מתקופת הברונזה המאוחרת,
ולכן ייחס את שיא הכרייה לימי הפרעונים הרעמססיים של השושלות 19–20 של הממלכה החדשה של מצרים.
מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, מנוהל הפארק במשותף על ידי קק”ל והחברה הכלכלית ושותפים לו בחזון ובמדיניות גם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.
פיתוח הפרויקטים השונים בפארק נעשה בסיוע ידידי קק”ל בארצות הברית.
הטיול בפארק מתחיל במרכז המבקרים שנמצא בכניסה.
באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מומחש למבקרים הרקע התרבותי וההיסטורי של האנשים הראשונים שהגיעו לפארק תמנע לפני אלפי שנים כדי לחצוב את הנחושת,
המתכת הראשונה שהשתמש בה האדם.
המבוא מתמקד במשלחות המצריות הקדמוניות, שהחלו להפיק נחושת בתמנע במאות ה-14–12 לפני הספירה.
אל המצרים הצטרפו כורי נחושת שהגיעו ממדיין.
במיצג האור קולי “מכרות הזמן”, צופים המבקרים במולטימדיה ממוחשבת,
הכוללת סרט פנורמי המוקרן סביב-סביב (360 מעלות) וכ-50 מוצגים נעים, ש”עולים” אל פני האדמה ויורדים מהבמה באמצעים טכניים.
בפארק, ישנם מספר מוקדי עניין ייחודיים:
פטריית הסלע היא דוגמא לצורת נוף אופיינית שמקורה בבליה באבני חול.
החלק התחתון התבלה יותר מהעליון, וכך נראה שהסלע עומד על רגל כמו בפטרייה.
בתקופת הפעילות המצרית בתמנע, פעל בבקעת הפטריה, מחנה להפקת נחושת, שבו הותכה הנחושת שהופקה בתמנע,
זה האזור שאליו הביאו את העפרות שנכרו במכרות שלרגלי מצוקי תמנע וכן את חומרי הבערה – עצי שיטה.
כאן הטבע של פארק תמנע מתגלה במלוא היצירה.
כאשר הוא יוצר צורות נוף בסלע וכמובן את קשתות האבן.
בנוסף, ניתן לראות פה, שרידים של מכרות הנחושת העתיקים ביותר בעולם. הנחושת הינה המתכת הראשונה שהופקה, נכרתה ושמשה את האדם.
עמודי שלמה מתנשאים מעל רחבת חניה נוחה. אלה אינם עמודים במלוא מובן המילה, אלא צורת בליה של מצוק אבן החול האדומה,
שזכתה לצבעה המהמם בזכות תחמוצות ברזל המגוונות את גרגרי הקוורץ, הבונים את הסלע.
כוחות הבליה השפיעו בעיקר על סדקי אורך בסלע והבליטו מעין “עמודים”.
הם נקראים על שם שלמה המלך משום שבעבר סברו שהפקת הנחושת הקדמונית התנהלה בימי שלמה המלך.
בהמשך הצוקים, נמצאו שרידי מקדש הכורים, המוקדש לאלה המצרית חתחור- אלת האהבה, מלחמה, היופי והמוזיקה במיתולוגיה המצרית, המקושרת גם לנשיות ולפריון.
המקדש בנוי קיר אבן נמוך, הסוגר על חצר קטנה שנשענת על הסלע הטבעי.
צמוד לסלע נבנה תא מאבנים מסותתות. שני עמודים, שנושאים תבליט של פני האלה חתחור, נשאו קורות אבן, שנשענו בצדן האחר בגומחות שבקיר. בקיר הסלע נחצבה גומחה גדולה.
במקדש, נמצאו כלים מצריים כגון חרפושיות וחותמות,
צלמיות של האלה חתחור וכלים אחרים. לאחר עזיבת המצרים השתמשו מדיינים במקדש, ובין הממצאים מתקופה זו נמצא נחש נחושת בעל ראש מוזהב.
נחש נחושת מתקופה זו נזכר עוד במקרא וכנראה יש לו קשר עם נחושתן, שבני ישראל סגדו לו.
תחריטי סלע מרשימים מהמאות ה-14-12 לפנה”ס.
ניתן לראות תחריט המרכבות בנקיק הסלע ובו מרכבות, אנשים וסצנת צייד, ובו תחריט של דמויות של אנשים הצדים בעלי חיים שונים.
גבעה מחודדת אשר שמה – גבעת בורג, ניתן לה בשל מדרגת הסלע המטפסת סביבה באלכסון ומשווה לה צורה המזכירה בורג.
זו דוגמה למגוון הצורות ולאופי הפיסול הטבעי, הנוצר כתוצאה מפעילות כוחות הבליה בעוצמה ובאופן שונים על שכבות הסלע השונות המונחות זו על גבי זו,
לעיתים, בזוויות ובתנוחות שונות אחת על גבי קודמתה.
תצורת סלע זה קיבל את שמו, בשל צורתו המזכירה את הדמות המפורסמת הניצבת בסמוך לפירמידות במצרים. בניגוד לספינקס המצרי,
כאן מדובר ביצירה של הטבע, כוחות בלייה טבעיים על הסלע העשוי מאבן חול ולא סלע הפוסל על ידי האדם.
ציורי הסלע שהותירו בני התקופות השונות על פני אבני החול של בקעת תמנע הן עדות חיה לאורח החיים ולמחשבות שהעסיקו את יושבי האזור.
מהציורים המתארים, סצנות ציד אפשר ללמוד על עולם החי שאפיין את האזור לפני אלפי שנים,
ניתן לזהות כלי עבודה קדומים ולדעת על אופיים ולאומיותם של האנשים שבילו כאן את חייהם.
הציורים העתיקים הם שהעניקו את השראתם לתצוגה המכונה “עמק ציורי הסלע”.
פתוח, שמביא לידי ביטוי את המגוון העשיר של אוכלוסיות האדם לדורותיהן,
מהאלף השלישי לפני הספירה ועד כניסתו של הנשק החם לאזור, במאה ה-18 לספירה.
המטיילים יוכלו לפגוש כאן, לדוגמה, ציורים משוחזרים עשויים מזכוכית והדפסי משי, של ציד יעלים ויענים (האלף השני לפני הספירה);
ציור מרכבות מהתקופה המצרית; מנורה בת שבעה קנים מבית כנסת מאולתר שהתקיים סמוך למכרה נחושת בתקופה הרומית;
אישה בדווית כורעת ללדת, או שיירת מסחר נבטית מתקרבת לנווה מדבר.
אגם תמנע הוא אגם מלאכותי שנוצר כתוצאה מהנחת סוללה סביב שיטחו, אשר מטרתה המקורית הייתה להגן על המכרות בפני השיטפונות הפוקדים עונתית את ערוץ נחל נחושתן.
קק”ל יצרה אגם בן כ-15 דונם ליד הסוללה המפרידה את מכרות תמנע המודרניים מפארק תמנע.
האגם משמש מוקד בילוי וקיט למבקרים וגם נקודת מים קבועה לבעלי החיים המדבריים. ליד האגם פועלים חנות מזכרות, חאן המלך שלמה ומסעדה.
סמוך לאגם, נמצא שחזור של אוהל מועד, שנעשה בהתאם לתיאור במקרא.
מעבר לכך, באזור האגם ישנו מתחם קמפינג למטיילים עצמאיים המביאים איתם אוהלים פרטיים מהבית.
במקום, ישנה תאורה, שירותים ומקלחות.
המקום מספק גם מענה נהדר לחובבי הספורט האתגרי, בתיאום מראש בלבד.
ניתן לעשות גלישת חבלים ואומגה.
בנוסף, ברחבי פארק תמנע הוכשרו מספר מסלולי אופניים לרכיבת שטח, מהם שני מסלולים מיועדים לכל המשפחה וארבעה מסלולים לרוכבים מנוסים.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
לטבע אין סימוני שבילים שיועדו לבני אדם, אין תמרורים או רמזורים. אבל לפעמים, הטבע נותן סימן ברור - עד כאן ולא עוד! יצאנו לנחל שרף - לטייל, לטבול ולמצוא את התמרור של הטבע. לא מלאך ולא שרף לפני זמן...
אנחנו בורכנו במדינה צעירה ודינמית. נראה שהמדינה הזאת מצמיחה אמנים – אולי בגלל הצורך להגדיר את התרבות של העם החדש-ישן שלנו, ואולי בגלל הצורך להסביר במילים את חבלי הגדילה הקשים ואת החיבור של העם לארץ. נעמי שמר...
ארץ ישראל לא נחשבת מדינה גדולה. אפשר להגיע ממטולה לאילת בנסיעה מאומצת של פחות משש שעות. אבל כמה קטנה – ככה מגוונת. מהלבן-צח של פסגות החרמון, לירוק של גבעות הגליל ולמדבריות הצהובות הבוהקות והשקיעות האדומות. היום, אנחנו נבקר בחלק...
