הדת היהודית קיימת אלפי שנים, מהעתיקות בעולם.
ככזו, יצאו ממנה הרבה פלגים לאורך השנים, חלק מהם שינו את העולם ללא הכר.
אבל גם הפלגים הקטנים יותר הם, לעתים, מעניינים ובעלי היסטוריה מרתקת.
בואו לבקר בחולון ולפגוש איתי דת שכמעט ונעלמה מהעולם – השומרונים.
שומרונים (בעברית שומרונית: שָׁמֶרִים, “שומרי התורה”) הם עם וקבוצה אתנית-דתית שרואה בעצמה המשך ישיר לעם ישראל – ליתר דיוק,
לשבטים שהיו תחת שליטת מלכות ישראל אחרי פילוג הממלכות בתנ”ך.
הם סירבו לקבל את ירושלים כמקום הזבח והתפילה הנבחר ודבקו בהר גריזים שליד שכם, מקום שעדיין מזוהה עם הקהילה השומרונית.
שומרונים בתפילה על הר גריזים, 1944
פורסם בחוברת “הגלגל” בתאריך 30.3.1944.
לאורך השנים, התפתחו לשומרונים מנהגים ייחודיים, בין השאר בגלל שהם מבצעים את מה שכתוב בתורה כפשוטה ולא מקבלים ספרים אחרים כספרי קודש.
למשל, כתוב בתורה שאסור להדליק אש בשבת – ואכן, הם אינם מדליקים אש.
הם מקיימים את מצוות קורבן הפסח ובאמת מקריבים קורבן, מנהג שהיהודים חדלו לקיים לאחר חורבן בית שני.
בשלושת הרגלים, הם עולים להר גריזים.
כמו היהודים, השומרונים צמים בכיפור, עושים ברית מילה ועוד.
התורה השומרונית, אגב, שונה מהתורה שאנו מכירים.
היא כתובה בעברית שומרונית, השונה מעט מהעברית התנ”כית שאנחנו רגילים אליה והכתב בו כתובה התורה דומה לעברית העתיקה.
הסיפורים בה מעט שונים מתורת ישראל ולפי השומרונים, הנוסח שלהם הוא בן 3650 שנה (13 שנה לבואם של בני ישראל לארץ כנען).
ספר התורה השומרוני (צילום: טל יהושע)
לאורך ההיסטוריה, השומרונים נרדפו בגלל דתם על ידי אדוני הארץ השונים – ביניהם הביזנטים, המוסלמים והצלבנים.
קהילתם, שבימי בית שני מנתה כמיליון איש, ירדה לפחות ממאתיים איש בתחילת המאה ה-20.
לשומרונים אין פזורה בעולם.
זה אומר שלמרות פרעות ותלאות רבות, הם סירבו לעזוב את הארץ.
עם זאת, לאחר שהתייצב המצב בארץ, בשנת 1948, חיו בארץ כ 60 שומרונים, המפוזרים ברחבי הארץ.
יצחק בן-צבי, ידידם של השומרונים ויותר מאוחר – נשיא ישראל, הציע להקים מקום מיוחד לשומרונים, על מנת שיוכלו לקיים חיי קהילה.
בשיתוף עיריית חולון, הוקמה השכונה השומרונית – נווה פנחס.
השכונה נקראת על שם הכהן השומרוני פנחס בן אברהם, שחי ופעל לאורך המאה ה 20.
רוב תושבי חולון מתייחסים למקום כ-“השכונה השומרונית” והשומרונים קוראים לה בפשטות “השכונה”.
במרכז השכונה עובר רחוב “בן עמרם” – התייחסות למשה רבנו, הנביא היחיד שמקובל על השומרונים וכולל מספר בתים צמודי קרקע, שקיימים משנות ה 50, אז נוסדה השכונה.
בשנת 1984 נוספו לשכונה שני בתים תלת-קומתיים – מעין “שיכון צעירים” של הקהילה.
כשאתם מטיילים בין הבתים, שימו לב למזוזות האבן הגדולות המעוטרות לצד דלתות – סמל ברור לבית שומרוני.
סה”כ, השכונה כוללת עשרים וארבעה בתים, כולם ברחוב בן עמרם.
שלט המציין את שמו של רחוב בן עמרם בחולון, כתוב בעברית, באנגלית ובכתב שומרוני. זהו הרחוב המרכזי בשכונת השומרונים, שכונת נוה פנחס, בחולון.
כמובן, אי אפשר שלא להזכיר את בתי הכנסת השומרונים.
הראשון בהם הוקם בשכונה בתחילת שנות ה-60.
אתם לא תוכלו לפספס את השער המרשים, מעוטר במנורה בעלת שבעה קנים גדולה ובכתב עברי-שומרוני, שהזכרנו קודם.
בתי התפילה השומרונים אינם כוללים ריהוט רב, חוץ מארון הקודש, כמובן.
הם מתפללים בכותנות לבנות, אותם לובשים מעל הבגדים, על מנת לטשטש הבדלים בביגוד בין חברי הקהילה.
על ראשם הם שמים את התרבוש או כובעים דומים אחרים.
את הנעליים הם מורידים לפי דוגמת משה רבנו – “של נעלך מעל רגליך!”
בית הכנסת השומרוני בחולון
לאחר מלחמת ששת הימים, ניתן היה לקיים קשר ישיר עם קהילת השומרונים בהר גריזים ומספר כהנים שומרונים עברו לחולון.
היום, הקהילה מונה מעל 800 איש – מחציתם בשומרון ומחציתם בחולון.
בשנות ה 90 נפתח בית כנסת נוסף, קטן יותר.
גם לו יש מנורה בעלת שבעה קנים, מעוטרת אף יותר, מעל השער, אך אין על השער פסוקים בולטים מהתורה.
שער כניסה חדש לבית הכנסת הקטן בנווה פנחס
בשלב הזה, אתם בודאי אורזים תיקים ושמים ילדים במושב באחורי, כדי לנסוע לחולון.
לפני שתתחילו לנסוע, כדאי אולי לתאם את הביקור עם השומרונים עצמם.
אפשר לתאם מראש הרצאה על העדה השומרונית במרכז הקהילתי של העדה.
תוכלו לשמוע את ההרצאה מלווה במצגת עם תמונות וקטעי וידאו מאורח החיים של השומרונים.
ההרצאה כוללת בתוכה מידע על הפילוג בין השומרונים ליהודים, עיקרי האמונה השומרונית, הלבוש, הכתב, המטבח, השבת, חגי השומרונים, ברית מילה, נישואין ועוד.
מי שמעדיף את החוויה שלו יותר Hands on, יכול להגיע להוסיף להרצאה גם ארוחה אותנטית שומרונית, המורכבת כולה מכשישה עד שמונה סוגי סלטים מיוחדים,
אותם נוהגים השומרונים לאכול בשבת בבוקר.
הארוחה מורכבת ממגוון סלטי ירקות בתוספת של טחינה, שום, שמן זית ותבלינים מיוחדים.
כמו חציל עם רימון או דלעת עם טחינה.
סוכה בתוך בית בשכונה השומרונית בחולון הסכך
כמו שקוראים חדי העין מבינים, יש עוד הרבה מה לספר על הקהילה המיוחדת והשכונה הייחודית.
אבל למה רק לדבר אם אפשר לבקר?
אנחנו בדרך – ואני נוהגת!
כמדריכה מוסמכת של משרד התיירות תמיד שיעשע אותי הסמל של המשרד. אתם יודעים, זה שבו שני אנשים נושאים ביחד אשכול ענבים, מסיפור המרגלים בספר יהושע שבאו "לתור את הארץ". כך, בתמונה אחת הם קשרו בין ריגול לבין...
התחנה בתל אביב סיור בעקבות קו ותחנת הרכבת הראשונים שנוסדו בארץ ישראל, ושינו את פני התחבורה בארצנו לעד, כל זאת ועוד בשילוב שיטוט מהנה בין החנויות האלגנטיות ובתי הקפה של מתחם התחנה. תחנת הרכבת יפו (קרויה גם...
תל גזר היא אחת מהערים הכנעניות והישראליות הקדומות והמרכזיות בארץ ישראל וסביבה נוף ירוק ומרהיב של גבעות השפלה. השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים. תל גזר – עיר קדומה בשפלה ונופים מרהיבים סביב...
