מחתרת אצ”ל עד ראש פינה

פתגם יהודי עתיק אומר – “במקום שיש שני יהודים, יש שלוש דעות”.

בשנת 1931, חילוקי דעות ביישוב היהודי התפתחו לידי פילוג והביאו להקמתו של אצ”ל (ארגון צבאי לאומי) בירושלים.

למרות התנגדותו של המיינסטרים הציוני, המחתרת הימנית השפיעה רבות על עיצוב המדינה ואנשיה הגיעו להנהיג את המדינה ב-1977.

בואו נצא בעקבות הלוחמים!

אצ”ל וההגנה

אחרי פגיעה קשה באנשי היישוב בזמן מאורעות תרפ”ט, הסדקים הקיימים בציונות בארץ ובעולם הגיעו לידי שיא חדש.

מפקדי הגנה שהשתייכו לארגונו של זאב ז’בוטינסקי, בית”ר, דרשו תגובה יותר חריפה נגד פגיעה באנשי היישוב.

המדיניות של היישוב נקראה אז, באופן רשמי, “הבלגה” – כלומר, מגינים על הישובים, אבל לא יוזמים שפיכות דמים, גם על מנת שלא להיקלע למעגל הדמים וגם כדי לא לגרור את תגובת הבריטים.

הראשונים לפרוש היו מסניף ירושלים, בה נפגעו יהודים במהלך הפרעות.

הארגון גם דגל בהקמת צבא יהודי סדיר, עם משמעת ודרגות, בניגוד ל”הגנה”, שהיה מיליציה אזרחית באותן השנים.

אנשי הארגון גייסו חברים ממפלגות שלא היו מזוהות עם תנועות הפועלים.

ראש הארגון, ז’בוטינסקי, קיבל את התואר “מצביא האצ”ל”.

על זאב ז’בוטינסקי ופועלו תוכלו ללמוד במכון ז’בוטינסקי במצודת זאב, ירושלים.

המקום לקח את הרעיון המיושן-משהו של “הסבר אורקולי” ששיעמם תלמידים רבים בסיורים מבית הספר והביא אותו למאה ה-21,

עם אבני דרך בחייו של זאב ז’בוטינסקי ועליית אף-על-פי-כן, אותה עלייה בלתי לגאלית בשנות השלושים.

על העלייה נדבר בהמשך ועל ז’בוטינסקי – אולי במאמר עתידי, לפי בקשת הקהל!

בשנים הראשונות, הוקמו סניפים ברחבי הארץ.

ההגנה והאצ”ל פעלו בשנים האלו בתיאום ובמתכונת דומה והיה שקט יחסי בארץ.

אבל הארץ שקטה לשנים בודדות בלבד – בשנת 1936 פרץ המרד הערבי הגדול.

בשלב זה, ז’בוטינסקי יישר קו עם הזרם המרכזי ביישוב והצטרף להבלגה, אבל מספר לוחמי האצ”ל ביצעו פעולות נקם על דעת עצמם.

בשנת 1936, נרשמו כ-10 פעולות תגמול.

אצ”ל והבריטים

האצ”ל לא ישתקו לנוח הגעת לארץ ועדת פיל הבריטית בניסיון לפתור את המשבר, אחרי המרד הערבי הגדול, היישוב היהודי הרגיש שהוא עומד בפני מאורע היסטורי – חלוקת הארץ.

רבים מאנשי האצ”ל ביקשו לחזור לשורות ההגנה והארגון התפצל שוב – רוב המפקדים והנשק שאיתם חזרו אל ההגנה ואצ”ל נשאר בידי התנועה הרוויזוניסטית והיה מורכב מצעירים בעיקר.

במפקדת הארגון ישבו משה רוזנברג כראש המפקדה ואברהם שטרן (יאיר) כמזכיר.

אחרי שההנהגה הערבית דחתה על הסף את חלוקת הארץ, האצ”ל הגיב בשבירת ההבלגה – פעולות נקם בוצעו באופן רשמי ואצ”ל לקח עליהן אחריות.

אחד ממחנות האימונים החשובים היה צמוד למבצר שוני, בין זכרון יעקב לבנימינה.

לצד החאן העות’מאני הישן, הקים ארגון בית”ר התיישבות ובסיס.

מספר פעולות חשובות יצאו מהבסיס זה, כולל הפריצה המפורסמת לכלא עכו, עליה נדבר בהמשך.

המיקום של המחנה מקסים – פעם, זאת היתה עיירת נופש רומית והיום – פארק ז’בוטינסקי, שכולל גם את מוזיאון תולדות האצ”ל, למי שרוצה ללמוד יותר.

תמונתו של החאן הופיעה, יחד עם דמותו של ז’בוטינסקי, על שטר של מאה שקלים בעבר.

אף על פי כן – אצ”ל

הבריטים לא עברו בשקט על פעילות האצ”ל – רבים מהאנשים שנחשדו בחברות או סיוע לאצ”ל נעצרו, לפי חוקי שעת חירום של המנדט.

זה לא עצר את המחתרת – בשנות ה-30 המאוחרות, אצ”ל המרה את פי השלטונות והביא עולים לארץ, בזמן שהזרם המרכזי ניסה לפעול בדרכים דיפלומטיות.

בספינות רעועות באישון לילה, אלו הגיעו מאירופה, לפי המלחמה הרצחנית שבדרך.

חלקם הוחבאו בבית הקולנוע “אסתר”.

מבנה הקולנוע כרגע נמצא בשיפוץ וישמש כמוזיאון ההעפלה בעתיד.

בסך הכל, עלו כך כ – 20,000 איש.

שלב זה בעלייה הבלתי לגאלית נקרא “עליית אף על פי כן”.

שם-היוצר, cc-by-sa-2.5

אחד מתוך אותם 20,000 עולים היה שלמה בן יוסף, שהפך לפעיל אצ”ל.

בתגובה לרצח מספר חברי ההגנה ליד צפת, הוא זרק רימון על אוטובוס ערבי, רימון שלא התפוצץ.

הוא וחבריו הסתתרו במערה סמוכה לראש פינה אך הם נתפסו על ידי המשטרה הבריטית והוא הוצא להורג בכלא עכו, למרות המחאות של היהודים ברחבי הארץ וניסיונות של הנהגת הישוב להשפיע על הממשל הבריטי.

הוא היה הראשון ל”הרוגי המלכות”, אנשי מחתרות שהוצאו להורג על ידי שלטונות המנדט.

המקום בו הסתתר נקראת היום “מערת שלמה בן יוסף”, ובה יש כיום מוזיאון קטן.

מכאן, ההיסטוריה הישראלית עושה פניה חדה, בעקבות ההיסטוריה העולמית.

ב-1 בספטמבר, 1939 אנשי היטלר מייצרים תקרית גבול עם פולין וגייסות של הנאצים פולשים למדינה וטורפים את כל הקלפים.

היישוב בארץ, ובכללו אצ”ל, נאלצים לשנות את המדיניות על מנת להתייצב לצד האימפריה הבריטית ולהילחם עם האויב המשותף.

סיפורים על אצ”ל בתקופה זו ועל חלקה במאבק על המדינה – בחודש הבא!