המלצה ליום מרתק באזור שפלת יהודה שכולו עניין בו נבקר את מנזר השתקנים לטרון, אמאוס ניקופוליס, תל צרעה ומנזר בית ג’מאל מנזר השתקנים – לטרון הביקור במנזר השתקנים בלטרון הוא מרתק וכולל עומק אמוני, אומנות, יין טוב...
היסטוריה צלבנית, מוסלמית, ציונית – סיפור קרב וגבורה באתר פסטורלי של עתיקות עם תצפית נהדרת על הגליל המערבי התחתון ובריזה שמעיפה את הפוני!
בסוף המאה ה-11, יצאו מאירופה מאות אלפי בני אדם – איכרים פשוטים ואבירים בני אצולה ויצאו בדרכם הארוכה לעבר ארץ ישראל.
מטרתם הייתה לשחרר את הקבר הקדוש של ישוע מפני המוסלמים ששלטו בארץ.
תנועה זו שינתה את פני הארץ הקטנה שלנו.
הצלבנים הצליחו לכבוש את הארץ כולה ולשלוט כאן לסירוגין למשך כמעט 200 שנה.
בגדול במאה השנים הראשונות, הצלבנים היו בשיא כוחם –הם שלטו בממלכה שחלשה על כל הארץ, בירתם הייתה ירושלים ועוד ועוד אירופאים הגיעו לארץ והתיישבו לאורכה ולרוחבה.
המצביא צלאח א דין אל איובי יגרש את הצלבנים מהארץ בקרב קרני חיטים בשנת 1187, אבל הם יחזרו ויקימו ממלכה שנייה שלא תכלול את ירושלים, בין המבצרים הבולטים שבנו – המבצר שבו אנחנו מטיילים!
לאחר ההרס של בייברס הממלוכי, שיעיף את הצלבנים מהארץ אחד ולתמיד – נותר המבצר בשיממונו.
במאה ה-18, קם אדם בשם ד’אהר אל עומאר זידאני, מכפר קטן בגליל התחתון בשם חירבת מסלחית והצליח להתמנות לתפקיד התקיף – גובה המיסים של הפחה בגליל.
אל-עומר חושב לעצמו ,איך יוכל להגדיל את נפח המיסים שלו וכך להשאיר בכיסו סכום יפה…
חושב חושב ומחליט להקים ערים חדשות בגליל בכדי למשוך אוכלוסייה עמידה למחוז שלו.
זה היה דבר מהפכני במציאות של הארץ במאה ה-18!
הוא משקם את עכו , הופך את חיפה מכפר קטן לעיר, מרחיב את טבריה שהפכה לבירתו ומזמין את היהודים לשוב אליה, הופך את חיפה מכפר קטנטן לעיר
וגם כאן במבצר – הוא לוקח את חורבות המבצר הצלבני ובונה אותם מחדש בתור – “קלעת ג’ידין” – מוצב צבאי שעומד מוכן לפקדותו, עד היום ניתן להבחין בין הבנייה המוסלמית לצלבנית ואף לזהות את המסגד.
עם סיומה של המלחמה בין האימפריה העות’מאנית לרוסיה, נשלח אחמד אל ג’זאר- “התליין” – כינויו של אהמט פאשה-
קצין בוסני שכונה לימים אחמד התליין.
מטרתו הראשונה של אל ג’זאר היא חיסולו של ד’אהר על עומר ובבני משפחתו שעדיין אחזו בחלקים מהגליל וכך חלפה לה תהילתו של אל עומר
עם מותו, גם המצודה חזרה להיות מקום נטוש, מקלט לרועי צאן ותו לא.
לאחר יותר מ-100 שנים בהם המקום היה שומם ונטוש, 3,400 דונם של אדמות ג’ידין נקנו ע”י הקק”ל ב-1946 במטרה להקים את קיבוץ יחיעם
הדבר התקבל בעוינות מצד ערבי הסביבה.
הקיבוץ עלה לקרקע ב-27.11.1946 במטרה ליישב את אדמות הקק”ל, במרחב בו היו רק 8 יישובים יהודים – גוש אחד ליד הגבול – חניתה, אילון ומצובה, גוש שני באיזור נהריה- עברון, שבי ציון ורגבה. יחיעם היה יישוב מבודד בלב יישוב ערבי .
חברי השומר הצעיר, שהקימו את הקיבוץ בחרו לקרוא לו על שם יחיעם וייץ
מפקד הפלמ”ח שנהרג בליל הגשרים בפיצוץ גשר כזיב ( 16-17.6.1946).
בשלב הראשון, עסקו בשיפוץ המבצר שהיה בימי המרד הערבי (1936-9 )
מרכז אימונים לחוליות וכבית משפט שדה לחוליות באיזור הגליל המערבי.
בתכנית החלוקה של האו”ם , היה אמור הגליל המערבי להכלל בשטח המדינה הערבית וחברי הקיבוץ התכוננו למלחמה.
יחיעם כאמור בלב איזור ערבי עוין. 26.3.1948 – שיירת אספקה גדולה מתארגנת בקרית חיים.
קבוץ יחיעם פוצל לשתי פלוגות –אחת ליד המבצר ואחת בקרית חיים – שם התארגנה שיירה של משוריינים עם נשק רב והתכוננו לנסיעה קשה.
עוד באותו היום, יצאו שיירות קטנות לנהריה, לאילון, לחניתה ולמצובה והגיעו ליעדן ללא אירועים מיוחדים.
שליח מהכפר ג’ת הגיע לבן עמי פכטר בשבי ציון ואמר להם שיש 1,000 חמושים ערוכים בסביבות כברי
מפוזרים מכל הכיוונים באיזור בית הקברות של הכפר, אבל בן-עמי עשה את החישוב שלו –ואמר שהרעב והמחסור ביחיעם לא סובל דיחוי והחליט לצאת.
השיירה יצאה בשעה 14:00 בכיוון עברון.. ומאז הכל התדרדר.
שיירת_יחיעם
מתוך 37 הלוחמים שהיו באוטובוס, רק 5 נותרו חיים בעת ההצתה, חמישתם קפצו החוצה.
עמיקם הגיע ליחיעם, אחר הצליח להגיע לנהריה, שניים הגיעו למצובה ואחד נהרג בדרך, בסופו של דבר נהרגו 46 לוחמים מתוך 89 איש בשיירה
הגופות היו במצב קשה עד כי הצטרכו לערוך טקס מיוחד לזיהוי החללים.
45 נקברו בנהריה ואחד – מפקד השיירה – איתן זית- נקבר כאן ביחיעם וכך למעשה התחיל בית העלמין הצבאי הקטן מתחת לגבעה.
אשתו פנינה, שבנתה איתו בית בקיבוץ רשפים לא יכלה לשאת את הכאב והתאבדה ביום השנה הראשון לאסון. היא נקברה לצידו.
שיירת יחיעם עד היום זכורה כאסון שהביא לשינוי טקטי ומעבר מהגנה להתקפה במלחמת השחרור.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
מומלץ לשלב במהלך היום גם ביקור במעלות תרשיחא.
המלצה ליום מרתק באזור שפלת יהודה שכולו עניין בו נבקר את מנזר השתקנים לטרון, אמאוס ניקופוליס, תל צרעה ומנזר בית ג’מאל מנזר השתקנים – לטרון הביקור במנזר השתקנים בלטרון הוא מרתק וכולל עומק אמוני, אומנות, יין טוב...
זכרון יעקב עלייתה המטרה: זכרון יעקב לעתיד 1882 היא השנה שבה כמאה משפחות מרומניה מקבוצת “חובבי ציון” לוקחות את גורלם בידם ויוצאות לפלסטינה – ארץ הקודש. מטרתם, לעבוד את אדמתה בזיעת אפם ולבנות לעצמם בית ונחלה בארץ אבותיהם....
מטיילים ונהנים ממרחב יישובי חוף הכרמל. מטפסים למערת אצבע בעלת מבנה אנטומי של אצבע, לאחר מכן נסיעה לנחל מערות – אתר מורשת עולמי בו נמצאו שרידים משמעותיים מימי האדם הקדמון שהיה חי באותן מערות והשאיר...