היציאה מחומות העיר העתיקה, מסמלת פריצת גבולות, עידן חדש, יהודי ירושלמי חדש ולא רק יהודי, יש עוד שני סיורים מקבילים על היציאה של הנוצרים ושל המוסלמים מהעיר העתיקה.
איך היו החיים בתוך עיר מוקפת חומות ? כיצד הם השתנו ? מה גרם לשינוי הזה אחרי המתנה ממושכת וסירוב של המקומיים לצאת ?
אנחנו נענה על כל השאלות האלה ואפילו נכיר את האנשים.
הדמויות שגרמו לתהליך הזה לקרום עור וגידים, אלה שדחפו בכל הכוח והתגייסו למטרה זו, המרכזיים שבהם – משה מונטיפיורי ויוסף ריבלין.
את הסיור נתחיל בשכונה הראשונה בה התיישבו יהודים – משכנות שאננים, המפורסמת עם טחנת הרוח, נכיר את המתיישבים ואת הסיפורים שלהם.
ימין משה הסמוכה תזרוק אותנו לשלב יותר מתקדם כרונולוגית שיביא אותנו לשוחח על אופיין וחשיבותן של השכונות האלה והערך העולה שלהן בין שנת 48, 67 ועד היום.
השכונות משכנות שאננים וימין משה, הליכה דרך גן בלומפילד, ביקור בבניין ימק”א, שכונת מחנה ישראל, מדרחוב ממילא, נחלת שבעה וכיכר ציון.
גן בלומפילד על שם התורמים ברנרד ולואיס בלומפילד ממונטריאול, נגלה ביחד מדוע מכונה גם גן הפעמון.
הגן אינו רק נקודת תצפית מרהיבה על הר ציון והעיר העתיקה, מדובר באתר עם ממצאים ארכאולוגים מעניינים מאוד, בשטח הגן נמצא מתחם של מערות קבורה אשר מיוחסות למשפחתו של המלך הורדוס.
האדומי המגויר שהכחיד את השושלת החשמונאית, הבנאי שאהב להתגרות באיתני הטבע והשאיר לנו מונומנטים של ממש לכל אורכה של הארץ.
בתמונות מערת הקבורה ואבן הגולל, סמל טאפוס מעיד על כך שהמערה בחזקת הכנסייה היוונית אורתודוכסית.
זאת למרות שבשל חובות מכרה למדינה את השטח סביב.
מדובר בבית מלון היסטורי בירושלים, מהבולטים והמפורסמים במדינה, משמש בתור בית הארחה הרשמי של מדינת ישראל עבור אישים חשובים ומפורסמים.
ראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא נס ליחו.
ממוקם ברחוב המלך דוד במרכז העיר, וצופה אל העיר העתיקה והר ציון.
1938 הפך למושב המנהל הבריטי בפלשטינה אי בתקופה טעונה, כבר פורסם כמה שנים קודם הספר הלבן של פאספילד שמגביל באופן קיצוני את הסרטיפיקטים שהם אשרות כניסת המעפילים לארץ.
ובעוד כמה חודשים יצא הספר השחור שיחמיר עוד יותר וזו סיבה טובה למרוד.
1946 במסגרת המרי העברי המלון פוצץ בידי אנשי האצ”ל מחופשים לעובדי מטבח שהכניסו כדי חלב מלאי חומר נפץ, האירוניה שנמסרה אזהרה בדבר הפיצוץ, אך בשל שאננות, מלבד עשרות פצועים, נגזר דין מוות על 91 נפשות, מתוכן – 28 בריטים, 41 ערבים, 17 יהודים ו-5 מאורחי המלון.
עם סיום הקרבות, חזר המלון לתפקד בניהולה של חברת מלונות ארץ-ישראל, שופץ ושוקם בשנות ה90 המאוחרות.
ימק”א הוא איגוד צעירי הנוצרים – שהוקם במטרה לאחד בין צעירים נוצרים ברחבי העולם, ולהציע להם פעילויות שונות.
הארגון נשען על הקהילה המקומית בלבד, ונתמך בידי תורמים ומתנדבים מהקהילה.תנועת ימק”א נוסדה בלונדון ב-6 ביוני 1844 על ידי סר ג’ורג’ ויליאמס וקבוצה של כמרים אוונגליסטיים.
ויליאמס היה אחד מהצעירים הרבים שנמשכו לערים הגדולות כמו לונדון בעקבות המהפכה התעשייתית.
שותפיו היו צעירים כמוהו אשר היו מודאגים בשל חוסר מודעות לבריאות הגופנית בקרב הציבור הרחב.
בהיעדר מוסדות תרבות ובריאות, הוחלט להקים את ימק”א, אשר פועלת בעיקר בארבעה תחומים:1. רוחניות – לימודי תנ”ך ותוכניות דתיות. 2. הורה-ילד – תוכניות חיזוק קשרי הורים-ילדים 3. כושר גופני 4. השכלה.
סניף האגודה בירושלים נוסד ב-8 בינואר 1878, ומבנה הקבע הוקם בין השנים 1928 ו-1933.
ימק”א ירושלים משך אליו צעירים רבים אך גם עורר התנגדות מצד גורמים יהודים שחששו מפעולות מיסיונריות בקרב הנוער.
כיום, סניף זה מונה כ-3,500 חברים מכחמישים מדינות.
המבנה המרשים הוכרז כמבנה לשימור, הבניין תוכנן בידי ארתור לומיס הרמון שהיה בין מתכנני האמפייר סטייט בילדינג.
הבניין מחולק לשלושה חלקים, המסמלים את השילוש הקדוש (ישנם גם הסברים חילופיים – א. סמל לסיסמת הארגון: איחוד השכל, הרוח והגוף; ב. סמל לשלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות – נצרות, יהדות ואסלאם).
בבניין יש בית מלון (בשם: ימק”א שלוש הקשתות), אולמות לכנסים ואמנויות במה ומתקני ספורט כמו בריכת שחייה, חדר כושר ועוד.
כאשר הוקמו בתיה הראשונים של שכונת מחנה ישראל בשנת 1868, השכונה השנייה מחוץ לחומת ירושלים העתיקה, תושבי משכנות שאננים השכונה הראשונה ודאי חשו הקלה, שוב לא יהיו הם היחידים במאבקים מול השודדים ופחדי הלילה האמתיים והמדומים.
השכונה הוקמה ביוזמת בני עדת המערביים – יהודי צפון אפריקה שקופחו על ידי “הכולל” הספרדי וכמובן לא היו מקבלים כספי חלוקה.
גידול העדה המערבית לכדי 25% מהספרדים הביאה להפרדתה וארגונה מחדש על ידי הרב דוד בן שמעון.
לא הייתה להם ברירה אלא לגייס כספים להקמת שכונה וכספים אלו גויסו בעיקר על ידי משכון תכשיטים של נשות העדה.
כיום, בשכונה מוזיאון יהודי צפון אפריקה, מול חצר עם מזרקה יפיפייה (:
בית הקברות המוסלמי ממילא (מקום המבטחים של אללה) המצוי בתוך גן העצמאות ובסמוך לככר מכבי מוצרי, שאנו נכיר בשם החתולות על שם היצאניות שבשנות ה70 נהגו להסתובב באזור ולהציע שירות.
בצפון בית הקברות, ניתן להבחין במבנה בולט שנקרא תורבה אל כובכיה על שם הקצין הממלוכי כובך, בו קבור האמיר הממלוכי אידוגד.
למבנה כיפר עגולה, קשתות וכתובת המפרטת את שנת המוות 1289 ! ההיסטוריון המוסלמי מוג’יר א-דין כתב ב-1495 כי “מי שנקבר בירושלים, במקום הנקרא זייתון אל-מלך (היא ממילא), ייקבר, אם אפשר לומר כך, בשמים התחתונים”.
סביב הבעלות על המתחם התנהלו מאבקים משפטים ואף אירועים אלימים.
שום דבר שקצת בקשיש לא יכול לפתור.. כיום על חלק משטח בית העלמין שנחשב חשוב במיוחד, נבנה מוזיאון הסבלנות..
נחלת שבעה, שדרת המטריות ובמסעדת תמול שלשום ” שבעה בתים ללא הידור קומה או זיו פנים” מתוך הספר של שי ציצקס עגנון, זוהי השכונה השלישית שקמה מחוץ לחומות בשנת 1969 על ידי חברת בוני ירושלים ובכספם של שבעת המייסדים – יוסף ריבלין, מיכל הכהן, יואל משה סולומון, יהושוע ילין, אריה ליב הורוביץ, בייניש סלאנט וחיים לוי קובנר, רובם מצאצאי תלמידי הגר”א הוא הגאון מוילנה, ראו בבניית ירושלים תחילת גאולה.
השבעה קבעו תקנות וחילקו חלקות מאורכות ושוות ביניהם ולאחר מכן הגרילו אותן בין המשפחות.
בשנת 1875, פרצו שודדים לבית משה ליב טפר, דקרוהו ושדדו את כספו, אז אולי אחרי הכל הייתה סיבה לחשוש לצאת מהחומות.
ניתן לשלב עוד אטרקציות רבות בעיר העתיקה לאורך המסלול, ישנם מוזיאונים מרשימים, מסעדות, אתרים היסטוריים, מפגשים אנושיים ועוד..!
דמיינו לכם שאתם איכר עברי פשוט, שמעביר את זמנו עם שורו, מאחורי המחרשה. ונקלעתם לוויכוח עם השכן. ויכוח שהפך לתחרות משיכה - "המעדר שלי! לא, שלי!" השכן ניצח - הוא משך את המעדר מהידיים שלך, ואז נפל גרוע...
הר צין – “הור ההר” המקראי הר צין מתנשא לגובה של 268 מטר מעל פני הים, אך לעומת סביבתו מתנשא לגובה של 200 מטר. נמצא בתחום שמורת הור ההר בנחל צין. ההר בולט מעל פני השטח ונראה למרחוק...
כמה עתיקה ירושלים? זו לא שאלה רטורית, זו שאלה מכשילה. האם אנו מדברים על העיר העתיקה בירושלים, אותם 850 דונם המוקפים בחומה עות'מאנית? חלק ממנה נבנה במאות האחרונות. וחלק ממנה מימי הביניים, כמובן ויש לא מעט שרידים עתיקים אף...
