תל חצור הוא התל המקראי הגדול ביותר בארץ ישראל. שטחו כ-800 דונם והוא נמצא בגליל העליון בסמוך לקיבוץ איילת השחר, ממערב לקיבוץ. שמו בערבית של התל הוא “תל אל קדח”.
בסמוך לתל חצור, ישנו קבר צדיק שהעלה את חצור הגלילית על מפת התיירות.
חוני המעגל היה צדיק וחכם מתקופת הזוגות, נחשב לבעל נסים וגדול בתורה במדרשים רבים מהמשנה.
בשנת בצורת קשה, התפלל לגשמים ונענה, האגדה מספרת שצייר סביבו עיגול ולא היה מוכן לצאת ממנו עד שהגשם ירד.
מדרש השם מספר לנו שמעגל הוא מי שמזפת את הגגות ואוטם מגשם, מה שנותן לו סיבה כפולה לתפילה.
כיום, מזוהה בחצור הגלילית קברו של חוני, נכדיו, אבא חלקיה וחנן הנחבא.
האתר פתוח למבקרים הרוצים להתפלל בקברו ולהדליק נרות במערה.
יום ההילולה המסורתית לפטירתו של חוני המעגל מתקיימת מדי שנה ביום העצמאות בתאריך ה’ באייר.
העיר חצור הייתה מיושבת מסוף האלף ה-3 לפנה”ס ועד המאה ה-2 לפנה”ס.
חצור נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים מהמאה ה-19 לפנה”ס, ובהמשך גם בכתבי מארי ובמכתבי אל עמארנה מהמאה ה-14 לפנה”ס.
בתנ”ך, מוזכרת העיר חצור בשלושה הקשרים:
תפקידה בעת יישוב הארץ בידי בני ישראל באלף השני לפנה”ס,
בנייתה מחדש על ידי ממלכת ישראל החל במאה ה-10 לפנה”ס,
והכיבוש והחורבן של העיר בשנת 732 לפנה”ס בידי מלך אשור תגלת פלאסר השלישי.
חצור העתיקה שכנה על דרך מסחר ראשית קדומה בין מצרים למסופוטמיה, דבר שהביא לשגשוגה וחשיבותה של העיר.
האזכור הראשון חצור בתנ”ך הוא בספר יהושע, שם מדובר על כיבושה של העיר וחורבנה של העיר הכנענית מידי יהושע בן נון.
על פי הממצאים, חצור נהרסה בשריפה בתקופת הברונזה המאוחרת ותושביה נטשו אותה.
בשרידי שכבת ההרס והשריפה, נמצאו גם כדים ובהם תבואה שרופה, נמצאה כריתת ראשי אבן של פסלים כנעניים ומצריים, דבר התואם את הסיפור המקראי על כיבוש חצור בידי בני ישראל.
בנוסף, אזכור של המלחמה של ברק בן אבינעם ביבין מלך חצור.
מאוחר יותר, בימי שלמה המלך, שבה ונבנתה העיר מחדש ובוצרה. בספר מלכים א’ מוזכרת העיר כאחת מערי הביצורים של שלמה, בדומה לגזר ומגידו.
בתקופת המלך אחאב, במאה ה-9 לפנה”ס קיבלה חצור מעמד של עיר בירה בעלת חשיבות גבוהה ונבנתה בה מצודה חדשה.
בשנת 732 לפנה”ס, נכבשה העיר ונחרבה כליל על ידי תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור יחד עם ממלכת ישראל כולה וכך בא קיצה.
העיר מעולם לא שבה לגדולתה וחשיבותה ירדה משמעותית.
חצור נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים מהמאה ה-19 לפנה”ס, ובהמשך גם בכתבי מארי ובמכתבי אל עמארנה מהמאה ה-14 לפנה”ס.
הממצאים בתל משתייכים ל-2 תקופות עיקריות:
התקופה הכנענית – הידועה גם כתקופת הברונזה
התקופה הישראלית – הידועה גם כתקופה הברזל.
על פי ההערכות, התגוררו בתל חצור בתקופת הברונזה (הכנענית) כ-15 אלף תושבים.
הסיור בתל חצור מתמקד בעיקר בעיר העליונה, שם נמצאו מירב הממצאים בעיר.
שער ובו שישה תאים ושני מגדלים, המתוארך למאה ה-10 לפנה”ס. השער נבנה בדומה לשערים בתילים המקראיים בגזר ובמגידו.
מדרום לשער, ניתן לראות שרידי חומת סוגרים מתקופת הברזל (חומה משני קירות מקבילים זה לזה וביניהם.
חלל המחולקים לסוגרים- חדרים). מתחת לתא האמצעי באגף הדרומי של השער נמצא שרידים של מפתן בזלת של מקדש כנעני.
מדובר באחת מגולות הכותרת של האתר.
מפעל המים הוא מבנה מרשים במיוחד, שבנוי בדומה למפעלי המים בערים ראשיות אחרות מהתקופה הישראלית כגון גזר ומגידו , והוא בנוי מ-3 חלקים.
מטרתו של המפעל הייתה לספק לתושבי העיר אספקת מים גם בימים קשים של מצור ממושך, מבלי הצורך לצאת לשאוב את המים מהנביעות שנמצאו מחוץ לחומות העיר.
החלק הראשון הוא מבנה גישה הבנוי מאבני גזית (אבני בנייה גדולות ומסותתות) ולידו נחצב פיר אנכי, שחודר דרך שכבות התל הקדומות עד לסלע האם.
לאורך הקירות, נחצבו מדרגות ברוחב של כ-3 מטרים ובעומק של 45 מטרים.
לאחר מכן, מתחילה מנהרה ארוכה באורך 25 מ’ אשר יורדת בשיפוע אלכסוני אל מי התהום.
בניית מפעל המים מיוחסת לאחאב מלך ישראל.
הארמון הכנעני – הארמון מתוארך למאות ה-13-14 לפנה”ס ושימש את מלכי חצור בתקופת הברונזה הכנענית.
בראש המדרגות המובילות אל הכניסה לארמון, התגלו שני בסיסי עמודים עשויי בזלת. ובנוסף נמצאו בו גם במת פולחן לאלילים הכנעניים.
במרכז הארמון, התגלה חדר הכס, בו ישב המלך באותה התקופה.
מבני המגורים מתוארכים למאה ה-8 לפנה”ס ושכנו במקור מעל לארמון הכנעני , אך כדי לשמרם הם הועתקו לחלק הצפוני של העיר העליונה.
בתי המגורים בתקופה היו מהסוג האופייני לתקופה של בית ארבעת המרחבים. במקום נמצא גם מבנה ששימש כמחסן ולו 2 טורי עמודים.
במקום נמצאו שרידי מצודה גדולה ומרשימה שבנייתה מיוחסת לאחאב מלך ישראל, ונמצאה במערבה של העיר העליונה ומתוארכת למאה ה-10 לפנה”ס.
במקום ניתן לראות שהבנייה הייתה ברמה גבוהה.
מאוחר יותר, בהכנות לפלישת מלך אשור תגלת פילאסר השלישי נעשו בחומה שינויים גדולים, אך ללא הועיל.
ליד המצודה שוחזרה במה מראשית התקופה הישראלית.
במקום זה, פורק חלק מהחומה כדי לחשוף את מדרגות הבזלת שבתקופה הכנענית הובילו מהעיר העליונה לתחתונה וההפך.
ממקום זה, ניתן לתצפת אל שרידי מבנה מרשים וגדול ובמרכזו במת פולחן מאבני בזלת מתקופת הברונזה המאוחרת.
פני הבמה עשויים לוח בזלת גדול במשקל של כ-2 טון.
ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים
המוזיאון שוכן ליד שער הכניסה לקיבוץ איילת השחר והביקור בו מומלץ במיוחד לכל מי שמסייר בתל חצור.
המוזיאון מציג לראווה מוצגים ארכיאולוגיים מרתקים ומעניינים שהתגלו בתל חצור, ממצאים מהמקדשים והקברים הכנעניים של חצור, וכן דברים שיובאו מארצות האגן הים התיכון להן היו קשרי מסחר עם העיר חצור.
הכניסה למוזיאון בתיאום מראש ולקבוצות בלבד.
לעוד טיולים באזור הצפון לחצו כאן.
אם אתם אוהבים ארכאולוגיה ותלים בטח תאהבו גם את תל מגידו – לכניסה לכתבה לחצו כאן.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
הצעידה לאורך שביל יודפת בהליכה בחורש בין עצי ליבנה, ניתן לראות במרחק את בתי המושב יודפת, שהוקם על רכס הרי יוטבת. המושב הוקם בשנת 1960, וסבל עם הקמתו מבידוד בלב האוכלוסייה הערבית בגליל התחתון מתנאי הקרקע הלא...
בקעת בית נטופה המרהיבה הר עצמון מתנשא לגובה של 547 מטרים מעל פני הים, והוא המערבי ביותר מבין רכס הרי יודפת. בקרב הערבים, היה ההר מוכר כג’בל דידבה שמשמעותו בפרסית הוא “שומר” או “צופה”. חוקרים זיהו את ההר...
דרוזים בגליל – מכירים? דרוזים בגליל חיים לצדנו, לומדים במערכות החינוך, משרתים במערכות הצבא, מכינים אוכל טעים וזה היסטרי! הדרוזים מצטיינים בהישגיהם במערכת החינוך, הראשונים לצאת לקרב והאמיצים מכולם, יעיד על כך אחוז החללים מקרב המגויסים –...
