שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
דרום אדום הוא פסטיבל נפלא המתקיים מתחילת ינואר עד סוף פברואר ברחבי צפון הנגב ומטרתו לעודד את התיירות בצפון מערב הנגב.
הפסטיבל מתבסס על תיירות כפרית ברחבי האזור, ויוצר חיבורים בין התיירות לחקלאות.
הפסטיבל מציע למבקרים באזור סיורים ברחבי הטבע, בעקבות הפריחה הנהדרת והצבעונית, שווקי איכרים , סיורים חקלאיים, לינה כפרית ועוד.
יער בארי הוא מקום למגוון פעילויות כגון רכיבת אופניים, עשיית פיקניקים בחיק הטבע ועוד.
בחניון נח’אביר שבלב היער, פיתחה קרן קיימת לישראל חניון ומסלול הנגיש לאנשים בעלי מוגבלויות.
אפשר להגיע לחניון ישירות דרך קיבוץ בארי או דרך מתקני המים.
בשנות ה-30, רכשה קרן קיימת לישראל את אדמות נח’אביר שבמערב הנגב.
על אדמות אלה הוקם במוצאי יום כיפור- 6 באוקטובר 1946 קיבוץ בארי, כחלק מ- 11 נקודות ישוב אחרות בנגב.
ראשוני הקיבוץ החלו בנטיעת יער בארי, המשתרע כיום על פני שטח נרחב של 11 אלף דונם, באזור בתרונות אדמת הלס שמצפון לנחל גרר.
קק”ל מטפחת את היער במשך הרבה שנים, ואף הכשירה דרך נופית קצרה ומעניינת בשם “דרך מתקני המים”.
בחניון נחאביר, החניון המרכזי ביער הותקנו שולחנות פיקניק, מתקנים, ושירותים בסמוך.
חניון נח’אביר שוכן במקום בו החל דרכו קיבוץ בארי.
במקום, נותרו עוד מגדל המים ובית הביטחון של הקיבוץ הצעיר.
מסביב, עוד אפשר להבחין בתעלות הקשר שהקיפו את הקיבוץ בעת עלייתו אל הקרקע.
בחניון, סללה הקרן הקיימת שביל מעגלי בארוך 350 מ’.
סמוך לנקודת המוצא ניתן למצוא שירותים ביולוגיים נגישים.
שמורת פורה שוכנת בין הצמתים קמה ופלוגות בצפון הנגב.
העונות האידיאליות לבקר שם הם בחורף, בסתיו ובאביב.
בחורף, השמורה מתמלאת מים והכל נצבע בירוק בריא, ובאביב ישנם מרבדי פריחה צבעוניים מכל עבר.
ניתן לראות גם שרידים ארכיאולוגיים ומגוון מכובד של בעלי חיים וצמחים.
שטחה של שמורת פורה הוא כ-12 דונם באפיקו של נחל פורה, שהוא אחד מיובליו של נחל שקמה בצפון מערב הנגב.
השמורה נקראת על שם חורבת פורה, שנמצאת בגבולה המערבי ומכונה בערבית ח’רבת אל-פורה.
ייחודה של השמורה הוא בהיותה מהמקומות הבודדים במישור חוף הנגב שבו פני השטח מכוסים בסלעים עתיקים מתוקפת האאוקן ולא באדמת לס כשאר הסביבה.
כאשר נלך בין השבילים בשמורה, ניתן לראות שצמחיית החולות מורכבת משיחי מלוח, רותם ולענה ובהם מגוון פרחים.
השמורה נמצאת באזור מעבר אקלימי, בו קיים צומח אופייני, המורכב משילוב של צומח ים תיכוני ומדברי.
אזור צפון הנגב, ושמורת פורה בפרט סבלה במשך שנים רבות מרעיית יתר של רועי הצאן הבדואים.
בשלב מאוחר יותר, השטח גודר, והצמחייה החלה לעבור תהליך של התאוששות איטית.
בהמשך, נראה מרבדים אדומים של כלניות, פרגים ונוריות אסיה.
נטייל בין הפרחים השונים ובגבעה. נוכל לראות גם את פרחי הדבורנית שמתחפשים לדבורה ומדיפים ריח אופייני לנקבת הדבורה.
הדבורים הנמשכים לריח הפרח, מנסים להזדווג עמו וכך מאביקים את הפרח.
ניתן לראות עוד מגוון פרחים כמו לשון הפר הסמורה שאת שמו הוא קיבל מצורת העלים.
בחורף, ניתן לראות שנוצר אגם קטן, אליו מגיעים עם השביל.
אגם זה נוצר למעשה בזכות הסכר במורד הנחל שנוצר כדי לאגור מי שיטפונות ולהחדירם אל הקרקע.
המקום מהווה מוקד משיכה לעופות השונים בזכות צמחי מאכל ובע”ח שונים כגון סרטנים המהווים חטיף בשבילם.
בהמשך הנחל, ניתן לראות גם מפלונים בין סלעי הגיר.
בהמשך המסלול המסומן בירוק, ניתן לראות שרידי גשר רכבת ששימש את העות’מאנים במלחמת העולם הראשונה.
המסילה שהגיעה לבאר שבע ולסיני ונהרסה בשנות ה-70.
תל נג’ילה המרשים הנמצא מולנו מרשים במיוחד.
פירוש השם נג’ילה בערבית זה עשב בר בשם יבלית הצומח בו בשפע.
בסמוך לתל, ניתן למצוא שרידים מהתקופה הכלכוליתית והוא למעשה שריד לעיר גדולה שהתקיימה במקום בתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ-4400 שנים ארוכות.
העיר הייתה מוקמת חומות, חפיר וסוללה ששמרו בתחומן על רובעים של מסחר ומגורים, אך לא נותרו מהם שרידים בכלל.
בצד המזרחי של התל, ישנן מערות קבורה בהן נמצאו שרידים של מנחות שהוענקו למתים הקבורים במקום.
התל שימש בזמן מלחמת העצמאות כמוצב שאבטח את שדה התעופה שהוקם בסמוך לקיבוץ רוחמה במבצע “אבק”.
יער שוקדה שוכן במערב הנגב, בתחום המועצה האזורית שדות נגב. היער ניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל בשנת 1957.
העצים המרכיבים את היער בעיקר הם אקליפטוס, אורן וקזוראינה (כן כן כמו בשיר המוכר), עצים המתאימים למישורי הלס ולתנאי האקלים של צפון מערב הנגב.
בנוסף, ניתן לראות עצי אשל ותיקים שמקורם ככל הנראה בתקופת המנדט הבריטי ואולי אף בתקופת הטורקים העות’מאנים.
בסמוך ליער, שוכנים המושבים בעלי האופי הדתי-מסורתי שוקדה וכפר מימון וכן קיבוץ עלומים.
נציגי הישובים הללו , יחד עם הקרן הקיימת והמועצה האזורית שדות נגב יצרו יער קהילתי ופיתחו את התיירות בו והשמירה על האתרים שבתוכו, וכמובן מסלולים ברגל ובאופניים, חניונים ושולחנות פיקניק.
היער הקהילתי שוקדה נחנך באופן רשמי באוקטובר 2014.
בפברואר, מתכסה היער מרבד מרהיב של כלניות, המושך אליו מטיילים רבים מכל רחבי הארץ הבאים במסגרת פסטיבל “דרום אדום”.
בין האקליפטוסים הענקיים המרכיבים את היער, ניתן לחזות בתופעת טבע מרהיבה במינה:
שדות אינסופיים של כלניות, והרבה אדום בכל מקום.
מדובר במחזה מרהיב לכל הפחות, כאשר הולכים בדרך רואים כלניות מכל עבר! מחזה נפלא ביותר.
הכלניות צומחות בחודשי החורף הגשום בין אוקטובר לדצמבר וגם מינואר עד סוף פברואר.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
ירושלים - מה לא נאמר עליה? עיר שלם שחוברה לה יחדיו, הבירה הנצחית בת ה 4,000 שנה, מקום קדוש לכל כך הרבה דתות וזרמים ומרכז העצבים של המדינה. לאורך ההיסטוריה, ידעה העיר עליות ומורדות, נבנתה במקדשים וארמונות פאר ונחרבה עד...
ארץ ישראל כולה קדושה ליהודים, אבל יש מקומות קדושים יותר וקדושים פחות. חיפה לא נמנית כאחת מארבע ערי הקודש. אבל יש לה סיפורים מיוחדים ומקומות מרתקים עוד מתקופת התנ"ך ולאורך ההיסטוריה, עד היום. היום נבקר בחיפה הקדושה ונדבר...