מחוץ לחומות העיר של ירושלים התפתחו מגוון שכונות במקביל. שכונת באב א-זהרה התפתחה מול שער הפרחים כהמשך ישיר של הרובע המוסלמי שבתוך החומות. אבל מה עם אלה שרוצים קצת להתנתק מהמולת העיר - וגם יכולים להרשות לעצמם? היום...
מי שביקר בוושינגטון די.סי. מכיר את גבעת הקפיטול.
זה המקום שעליו יושבים הקונגרס האמריקאי, בית משפט העליון ומספר מבני ציבור חשובים.
זה המקום ממנו מנהלים את העולם.
האם יש גבעה כזאת בארץ?
התשובה היא כן והיא נמצאת בגבעת רם , אותה נבקר היום.
נתחיל במקור השם – בסוף 1947 – תחילת 1948 כבש ארגון ההגנה את הכפר שייח באדר ופינה אותו מתושביו.
ההגנה לא יכלה להשאיר חיילים סדירים כחיל מצב בכפר ובמקומם נכנס כוח מפקדי גדנ”ע.
לפי הגרסה הזו, השם המקורי היה גבעת ריכוז מפקדים (ר”מ, בקיצור).
גרסה אחרת אומרת שזה היה בסיס טירונים (רמת מגויסים).
אזור בנייניי האומה ושייח’ באדר בשנות ה-60, זמן קצר לאחר השלמת המבנה ולפני הקמת מלון הילטון הסמוך. בתי שייח’ באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו במהירות בשנות ה-50 מבנים חד קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה). בנייניי האומה הורחבו בשנות ה-90 על שטח מגרש החנייה. כל אזור שייח’ באדר ו”מתחם משרד החוץ” נהרס בשנות ה-2000 לטובת הקמת פרויקט “משכנות האומה”.
במהלך המלחמה, נוצרה מציאות חדשה בירושלים – בית הקברות בהר הזיתים, בו קברו יהודים מאות בשנים, נשאר מחוץ לשליטה ישראלית.
המחצבה הישנה של הכפר שייח באדר הוקצתה לקבורה.
הקרקע הסלעית וסידורי הקבורה באותם השנים היו רחוקים מלהיות הולמים – אך לא היתה ברירה.
במקום, נטמנו חללי מלחמת העצמאות, גולי אפריקה של האצ”ל והלח”י ועוד.
בהמשך, חלק מהקברים פונו לקבורת קבע וחלק נשארו במקומם הזמני באופן קבוע.
כאן נמצא גן חטיבת פלמ”ח הראל ובו אנדרטה ל-438 חיילי החטיבה שנפלו במלחמה, רובם בקרבות על ירושלים והדרך עד הבירה.
קברים בבית העלמין שייח באדר
בבית העלמין לפני כמה שנים, ממש במקרה גילו שטמון רבי גדליה משה גולדמן, האדמו”ר החמישי של חסידות זוועהיל ואף בני משפחתו.
לאחר נדר ותפילה שנענו והפכו להיות מתוקשרים – האתר זכה לחידוש כאתר ‘קבר צדיק’ אליו מגיעים למנהג ההשתטחות והתפילה – מתפללים רבים מגיעים לקברו במשך כל השנה ובפרט ביום פטירתו.
לפי האמונה והמסורת, אם עולים אל קברו בימי שני, חמישי ושוב שני ברציפות לקריאת פרקי תהלים,
מניחים את יד שמאל על המצבה ומבקשים בקשה – היא מתממשת,
מנהג זה גורם לתנועה מאסיבית של אנשי דת לקבר – מה שיוצר קונפליקט עם אתר הצפרות הסמוך,
מאחר וההתקהלויות הדתיות גוררות השארת פסולת רבה ואף ההנגשה ושפיכת האספלט לאתר קבר האדמור, פגעו בטבע העירוני.
משנות ה-50, הוחלט להקים על הגבעה בנייני ממשל.
בשנת 1966, עוד לפני ששוחררה מזרח ירושלים, נבנה על גבעת רם משכן הכנסת.
אחרי מספר משכנים זמניים בתל אביב, הוחלט על בניה של משכן קבוע שמשמש את הכנסת עד היום.
חלק מהכספים שהושקעו בהקמת הכנסת נתרמו בצוואת הברון ג’יימס דה רוטשילד, בנו של “הנדיב הידוע” מתקופת היישוב.
האדריכלים יוסף קלרווין ודב כרמי בנו בניין בסגנון ניאו-קלאסי, עם עמודים וגג שטוח שרחב יותר מהמבנה עצמו ומדגיש את גודלו.
הכניסה לבניין היתה אמורה לפנות דרומה, אך זה לא התאפשר – בירושלים של שנות ה-60, צלפים משטח ירדן היו בעיה שצריך להתחשב בה.
ברחבת הכנסת, נמצאים שני פסלים סימבוליים.
הראשון הוא שערי הכנסת, הידועים גם בשם שערי פָּלוֹמְבּוֹ, על שם האמן.
אלו פסלים אבסטרקטיים קשוחים מברזל שחור, מעוקל וחד.
כאן, מול כנסת ישראל הם עומדים לזכר השואה ולזכר מאבק ההישרדות העיקש של העם היהודי.
Deror avi
הפסל השני מוכר עוד יותר – זוהי מנורת הכנסת.
‘בֶּנוֹ אֶלְקָן עיצב מנורה בדמות זו שאבדה בנפילת בית שני.
המנורה המודרנית עמוסה בפרטים – יש כאן דמויות מההיסטוריה היהודית – החל מקבלת התורה בהר סיני וכלה במלחמת העצמאות.
את המנורה תרמו למדינה הצעירה ב-1956 חברי הפרלמנט הבריטי ביוזמת אדווין סמואל בנו של הנציב העליון הראשון הרברט סמואל.
בתוך הכנסת תוכלו לראות את טרקלין שאגאל, בו נמצאים מספר גובלנים עתיקים של האמן ופסיפס שעיצב.
כל פריטי האמנות והחדר עצמו עוצבו על ידי האמן.
כמו שכבר הזכרנו בעבר, הקיר במליאת הכנסת הוא, למעשה, יצירה של דני קרוון – “שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך”. (עוד על יצירותיו של דני פה)
לאורך השנים, הוקמו על גבעת רם מוסדות שלטון רבים.
אחד החשובים הוא בית המשפט העליון של מדינת ישראל, שנחנך בשנת 1992.
זהו בניין עם קווים נקיים שבנוי מאבן ירושלמית.
המבואה הארוכה מסמלת יושר (הקו הישר) והקשתות המעוגלות – את ההקפדה על החוק (לא לעגל פינות).
בבניין – מספר פסיפסים עתיקים, כולל פסיפס מבית כנסת עתיק עם זוג אריות, שמסמלים את מלכות יהודה.
כמובן, גבעת רם אינה רק בניינים עתירי משמעות וכוח.
אוהבי הטבע יכולים למצוא כאן את מרכז הצפרות, או בשמו המלא “התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע”ש נילי ודוד”.
כאן, באמצע העיר, הוקם מקום נוח לציפורים נודדות וגם כאלו שלא.
מאות מטיילים באים לכאן לראות את אלפי הציפורים המיוחדות של ארץ ישראל, במיוחד בעונת הנדידה.
מכאן יוצאים גם סיורי צפרות לילית וגם סיורים מודרכים בעמק הצבאים, גן הוורדים ואתרי טבע עירוני אחרים.
גן וואהל לוורדים, אגב, נמצא ממש סמוך למרכז הצפרות.
זהו גן מרשים וייחודי בארץ, שכולל, כמובן, שיחי ורדים לרוב, בכמות ורמת טיפוח מרשימה שנדיר לראות בארץ.
בלב הפארק, מצוי גם אגם מלאכותי קטן בעל שני מפלסים, אליו מוזרמים המים בתעלה פתוחה ממפל.
בשביל המוליך אל הכנסת, תוכלו לראות פסיפס עתיק שנחפר בקיבוץ בית השיטה.
בגלל הסמיכות לכנסת, יש בגן מחאות לעתים קרובות – עדות לחיים הפוליטיים הסוערים של המדינה.
עוד גן שנשתל ב גבעת רם הוא גן סאקר – הפארק הגדול בירושלים.
על רחבת הדשא הגדולה משחקים בכדורגל, בייסבול או פוטבול אמריקאי.
לאורך שבילי האופניים – מדוושים במרץ אנשים עם קסדות וטייץ צבעוני.
בסקייטפארק, צעירים מנסים ללמוד לקפוץ מהרמפה בחצי סיבוב ולנחות על המעקה בלי לשבור את הראש.
איפה אתם רואים את עצמכם?
Adiel lo, רישיון-השימוש
אם תחפשו טוב בגן, תוכלו למצוא את פעמון השלום.
זהו פעמון שנתרם על ידי יפן והוצב בבירה בשנת 1996.
עליו כתוב בפשטות – “שלום” בעברית, בערבית, באנגלית וביפנית.
אז גם אנחנו כאן נקווה לשלום.
נקווה גם שלא ייקח שנה וניפגש בירושלים, במהרה בימינו!
לעוד סיורים בירושלים לחץ כאן
מחוץ לחומות העיר של ירושלים התפתחו מגוון שכונות במקביל. שכונת באב א-זהרה התפתחה מול שער הפרחים כהמשך ישיר של הרובע המוסלמי שבתוך החומות. אבל מה עם אלה שרוצים קצת להתנתק מהמולת העיר - וגם יכולים להרשות לעצמם? היום...
בסיורים הקודמים בסדרת ה"סובב" שלנו יצאנו מחוץ למרכזי הערים. ונסענו להכיר מקומות בצפון הישן שמעבר לירקון ומחוץ לירושלים, ליד מוצא. היום ניסע יותר רחוק ונגלה מקומות מעניינים מסביב לגוש עציון. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים לגוש עציון יש היסטוריה...
גבול הצפון הגבול מראש הנקרה במערב ועד הר דב במזרח. באוגוסט 1936, הגיע לארץ ישראל פאוזי אל קאוקג’י, יליד לבנון, ששימש כמפקד הצבאי של המרידה, ועמו מאות חמושים שחצו את הגבול מסוריה ומירדן. המורדים ניסו להשתלט על אזורים...