ישראל המודרנית בנויה שבטים-שבטים.
לכל שבט מנהגים ואוכל ייחודי משלו, תרבות פנאי ייחודית וישובים שונים בארץ אשר עוצבו בדמותם של השבטים השונים.
היישוב שהכי מזוהה בארץ עם הקהילות החרדיות הוא בוודאי בני ברק ולא מספיק אנשים מחוץ לקהילה מכירים את המקום המרתק הזה.
בואו איתי לגלות את בירת החרדים במרכז הארץ!
יישוב ושמו בני ברק (או בני ברקא) הוזכר עוד לפני תקופת בית ראשון כיישוב פלישתי.
יותר מאוחר הוא היה חלק מנחלת שבט דן והתקיים כעיר יהודית בתקופת בית שני, משנה ותלמוד.
אולי האיש החשוב ביותר שהשתקע בעיר היה רבי עקיבא, שעל שמו קרוי הרחוב המרכזי של בני ברק המודרנית.
הישוב העתיק שכן דרום מזרחית לעיר בני ברק המודרנית.
הערבים קראו ליישוב איבן אברק והצלבנים – בומברק ואף הקימו את מצודת בומברק בסמוך.
בשנת 1924, הוקמה במקום מושבה חקלאית דתית ע”י עולים מפולין.
כבר בשנים הראשונות לקיומה של המושבה, הוקמה בה תעשייה קלה.
עד שנות הארבעים של המאה ה-20, נבנו למעלה מ-40 מפעלים בעיר, כולל מפעל הסיגריות הותיק “דובק”.
כמו אז, גם היום, רח’ רבי עקיבא הוא הרחוב המרכזי שברחובות העיר.
הרחוב רצוף בחנויות שמוכרות כל מה שמשפחה חרדית צריכה בימינו – מוצרי מזון, פאות נוכריות לנשים, ביגוד והמון, המון גמילות חסדים.
על כל עמוד כמעט יש קופסה קטנה לתרומה וזה מצווה לתרום, אז תורמים.
אפשר ורצוי לתרום כסף, אבל לאלו שרוצים לתרום דברים – יש גמ”חים (גמילות חסדים).
מי שצריך, יכול להשאיל רדיאטורים לחורף, שמלות כלה או שקי שינה.
שום דבר שניתן להשתמש בו לא נזרק – הוא חוזר לקהילה ואף אחד לא נשאר בחוץ.
כמובן, אי אפשר לבוא למקום עם תרבות כל כך מרתקת, לראות – ולא לטעום.
כאן נמצאים מיטב המטעמים של המטבח היהודי –
הקיגל (פשטידת אטריות או תפוחי אדמה), הטשולנט (חמין), ההרינג (דג מלוח), רגל קרושה (בשר בצורת ג’לטין), צימעס (גזר עם צימוקים), מרק עוף וקניידלך (כדורי בצק), גפילטע פיש (דג ממולא) ועוד ועוד.
עכשיו – חרדים אינם חסידים גדולים של מסעדות, כמו שאנחנו מכירים אותם, אבל הם בהחלט ישמחו לקנות אוכל מוכן, חם וטעים.
אולי המקום עם הכי הרבה מבחר הוא “קיוסק שלוימל’ה”.
הוא, כמו המוטו הרשמי שלו – הרבה יותר מקיוסק.
בנוסף לדברים שהייתם מצפים למצוא בקיוסקים בתל אביב או חיפה, כאן תוכלו למצוא מבחר מסחרר של אוכל קר וחם, חמוצים ומתוקים, מכל הבא ליד.
המלצה שלנו – קנו טשולנט על המשקל מהסיר הגדול המוצב בכניסה לחנות. אף פעם אין מספיק טשולנט!
חוץ מאיכות האוכל, יש עוד גורם להצלחה של שלוימל’ה – בית הכנסת איצקוביץ.
בניגוד להרבה בתי כנסת ששייכים לקהילות והישיבות השונות – המקום שייך לבני ברק כולה.
מזרחים ואשכנזים, חסידים וליטאים, דתיים לאומיים וחרד”לים – כולם יכולים למצוא את עצמם מתפללים במקום.
בית הכנסת מכיל 14 אולמות תפילה, מהם 7 מרשימים יותר והאחרים קטנים ופשוטים יותר.
ברגע שמניין אחד מסיים להתפלל – מניין נוסף מתחיל.
בצורה כזאת, כבר ב 2010 התפללו במקום יותר מ 17,000 איש ביממה, מה שהופך אותו לאחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם.
למקום כל כך מרתק חייבת להיות היסטוריה מרתקת – ו”איצקוביץ” לא מאכזב גם כאן.
הוא הוקם ע”י צבי איצקוביץ, גוי שהתגייר.
ע”פ עצתו של חזון איש, מחשובי הרבנים בדורו, הפך את ביתו לבית כנסת, על-מנת שהרחוב יחסם לתנועה, על-פי החוק המנדטורי.
איצקוביץ עצמו עבר לגור ברפת הסמוכה.
לאורך זמן, גברה הדרישה, ועוד אולמות תפילה נוספו.
למעשה, בניית חזית בית הכנסת מעולם לא הושלמה ובחלק מהחדרים אין חיפוי או צבע על הקירות.
בנוסף, לא ניתן לדבר על בני ברק בלי להזכיר ישיבות.
החשובה בהם היא אולי ישיבת פוניבז’, על שם קהילת פוניבז’ שנחרבה בשואה.
זוהי ישיבה גבוהה מהיוקרתיות בארץ.
בבית הכנסת של הישיבה עומד ארון קודש מוזהב מפואר שהובא מהעיר מנטובה מאיטליה, ונבנה במקור במאה ה-17.
זהו פריט ייחודי שדורש ביקור מיוחד.
אני מקווה שעשיתי לכם תיאבון לבקר בעיר הייחודית הזאת.
רק אל תשכחו להתלבש בהתאם לאורחות המקום ולהתחשב ברגשותיהם של התושבים.
מפתיעה בטירוף! נהריה היא העיר הצפונית ביותר במישור החוף. כ – 30 ק”מ מצפון לחיפה וכ – 7 ק”מ דרומית למעבר ראש הנקרה והגבול עם לבנון, נוסדה כמושבת הייקים בשנות השלושים של המאה ה-20′. נהריה הוקמה על אדמותיה...
בסוף שנות ה-90, יצאה לאוויר העולם סדרה שתפקידה היה, ככל הנראה, לגרום לדור חדש של צעירים לעבור (או לרצות לעבור) לתל אביב, לבד-לבד, בלי הורים ומסורת על הראש. הסדרה הייתה כמובן “פלורנטין” – סדרה ישראלית שהראתה...
אנחנו נוטים לנסוע לגולן ולגליל כדי למצוא טבע ירוק ולא בכדי. יש אינספור נחלים, פארקים ושטחים ירוקים בצפון, ואני מגלה את האזורים בכל פעם מחדש. יער שוהם, לעומת זאת, נמצא במרכז. אבל הוא בהחלט מהווה תחרות קשה ליערות...
