הרשמה לניוזלטר

    ראשון לציון חזרה לימי המושבה

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:

      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      ראשון לציון חזרה לימי המושבה

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        מחיר: 0₪

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה
        לינה
        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        ראשון לציון חזרה לימי המושבה

        ימיה הראשונים של ראשון לציון 

        ראשון לציון נוסדה בשנת 1882, ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה.

        ועד זה הוקם כדי לקנות קרקעות ולהקים מושבות חקלאיות. חיים אמזלג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמות עיון-קרא, שטח של 3340 דונם, הנמצא כ-12.5 ק”מ דרומית ליפו. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון.

        מקור שמה בא מהפסוק: “ראשון לציון, הנה הנם, ולירושלים מבשר איתן” (ישעיהו, מ”א, כ”ז)

        פסוק זה מבטא את שאיפת מקימי המושבה לשיבת ציון.

        ראשון לציון נוסדה בט”ו באב תרמ”ב (31 יולי 1882).

        הייתה זו המושבה הראשונה של אנשי העלייה הראשונה (פ”ת וראש פינה הוקמו קודם לכן ע”י אנשי היישוב הישן בארץ אך ננטשו, עד שיושבו מחדש ע”י אנשי עלייה ראשונה).

        המתיישבים היו אנשי ‘חיבת ציון’, שאליהם הצטרפה כעבור מספר חודשים קבוצה של ביל”ויים.

        בראש 17 המייסדים, שהשתייכו לאגודת ועד חלוצי יסוד המעלה, עמד זלמן דוד לבונטין.

        המושבה נתמכה בידי הברון רוטשילד במשך 18 שנים. ב-1889, הוקם במושבה יקב, ולידו בית חרושת לתמציות בושם וכהל, טחנות קמח ועוד מפעלים- התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ, שהייתה גורם חשוב בהתפתחות המושבה.

        ראשון לציון זכתה להיות הראשונה בארץ בנושאים רבים- למשל הדגל הראשון כחול לבן שנשא מגן דוד, הבית ספר העברי הראשון, מחרשת הברזל הראשונה בארץ, וכנראה כאן גם חובר המנון “התקווה”.

        ראשון לציון הלכה וגדלה עם השנים ולאחר הקמת המדינה התפתחה ממושבה לעיר (1950) וכיום היא העיר הרביעית בגודלה במדינה, עם אוכלוסייה של כרבע מיליון תושבים.

        בית הכנסת הגדול

        בראש הגבעה, במרכז המושבה, החלה הקמתו של בית הכנסת הגדול של ראשון לציון בשנת 1884, והיה המבנה הראשון במושבה.

        רשיון הבנייה למבנה הושג מהממשל העות’מאני בעורמה.

        בונה בית הכנסת היה ברוך פפירמייסטר, אדריכל ואיכר במושבה שיתכנן לימים את מגדל השעון ביפו.

        המימון הראשוני היה מכספו של צבי הכהן לבונטין, אחיו של ז.ד לבונטין.

        בסיועו של הברון רוטשילד, הסתיימה בניית בית הכנסת בשנת 1889.

        מלבד שימושו כבית תפילה, המבנה הפך למרכז החיים החברתיים והציבוריים.

        כאן נערכו קבלות פנים לאישים חשובים.

        בחזיתו, נערכו טקסי הנישואין, ההלוויות, חגיגות ל”ג בעומר ועוד.

        בשנת 1898, הוקם במרתפו של בית הכנסת הוקם הילדים העברי הראשון.

        בחזית בית הכנסת – 12 פתחים, כמניין שבטי ישראל.

        באר המושבה

        בשנת 1882 (תרמ”ב), עלו תושבי ראשון לציון אל הקרקע לראשונה, ומיד צצה בעיה חריפה של מצוקת מים במושבה.

        בתחילה, ניסו למצוא מים בראש הגבעה, ליד בית הכנסת. לאחר כישלון חפירת הבאר בראש הגבעה, שנוסף לכל גם התמוטטה, נחפרה באר שניה במאמץ רב במורד הגבעה.

        מחוסר אמצעים כספיים לסיים את החפירה, נשלח יוסף פיינברג מהמושבה לאירופה. הברון רוטשילד הואיל להעניק למתיישבים, בעילום שם, את הסכום החסר.

        ב28.2.1883, הסתיימה חפירת הבאר המייגעת בהצלחה, ובשעה טובה נמצאו מי תהום בעומק 48 מטרים וכך ניצלה המושבה.

        קריאת השמחה של החופרים “מצאנו מים” הפכה לסיסמת המושבה ושולבה בסמל העיר ראשון לציון.

        גם הברון רוטשילד נחלץ לעזרה ומימן רכישה של משאבה וכן של מנוע קיטור.

        מגדל המים

        בסמוך לבית הבאר, הוקם בשנת 1898 מגדל מים ובראשו מיכל אגירה.

        המגדל איפשר להזרים את המים באמצעותו של כוח הכבידה אל בתי המושבה.

        את המים היו מעלים במשאבה מן הבאר ומובילים לשלוש בריכות גדולות בסמוך אליה.

        הבריכה הפתוחה והגדולה ביותר, שימשה לשחייה  ואף כשוקת לבהמות. השנייה, הגבוהה ביותר- נועדה לאגירת מי שתייה. השלישית הכי קטנה, שימשה לאספקת מים לבתי התושבים עצמם.

        המגדל סבל מהזנחה רבה לאורך השנים ושופץ בשנת 1987.

        המבנה בנוי מאבני כורכר המסותתות בצורה מדויקת ביותר.

        בית העם

        זהו בית העם העברי הראשון בארץ ישראל.

        המבנה הוקם בשנת 1898, והיה המרכז התרבותי-חברתי של בני המושבה, ושל מושבות יהודה השכנות: רחובות, נס ציונה וגדרה. בבית העם נערכו הצגות, חתונות ושלל אירועים.

        מעל בימת בית העם, נשאו דברים: בנימין זאב הרצל (1898), הברון אדמונד דה רוטשילד (1899), ג’מאל פאשה, המושל העות’מאני (1915), פרופסור אלברט איינשטיין (1925) ועוד אישיות רבות מעלה.

        כמו כן, התקיימו בבית העם התקיימו אספות הייסוד של “איחוד מושבות יהודה והגליל” (1901) ושל “אגודת הכורמים” (1906).

        מעל לכניסה, כתובת המוקדשת לברון אדמונד דה רוטשילד ולאשתו.

        לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          צועדים על שביל העצמאות בתל אביב

          כל מי שראה סרט ישראלי על התקופה ההיא זוכר את הסצינה – משפחה ישראלית מתגודדת מסביב לרדיו. הקריין מקריא – Australia – Yes, France – Yes, Belgium – Yes… אחרי שנגמרת הספירה, המשפחה (וכל הרחוב, וכל העיר...

          המשיכו לקרוא >
          היווצרות נחל תלכיד ונחל פיראן

          נחל תלכיד מאתגר את החושים הטיול שלפנינו הוא טיול מעגלי ולא ארוך כלל אך אתגרי. מדובר במסלול מדהים ביופיו, מרתק ביותר ומומלץ אשר נמצא לצערנו באזור מוזנח ולא בצדק. בין נקיקים ומפלים המסלול כולל קניונים מרהיבים, הנמצאים ממש בסמוך...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים