ראשון לציון נוסדה בשנת 1882, ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה.
ועד זה הוקם כדי לקנות קרקעות ולהקים מושבות חקלאיות. חיים אמזלג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמות עיון-קרא, שטח של 3340 דונם, הנמצא כ-12.5 ק”מ דרומית ליפו. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון.
מקור שמה בא מהפסוק: “ראשון לציון, הנה הנם, ולירושלים מבשר איתן” (ישעיהו, מ”א, כ”ז)
פסוק זה מבטא את שאיפת מקימי המושבה לשיבת ציון.
ראשון לציון נוסדה בט”ו באב תרמ”ב (31 יולי 1882).
הייתה זו המושבה הראשונה של אנשי העלייה הראשונה (פ”ת וראש פינה הוקמו קודם לכן ע”י אנשי היישוב הישן בארץ אך ננטשו, עד שיושבו מחדש ע”י אנשי עלייה ראשונה).
המתיישבים היו אנשי ‘חיבת ציון’, שאליהם הצטרפה כעבור מספר חודשים קבוצה של ביל”ויים.
בראש 17 המייסדים, שהשתייכו לאגודת ועד חלוצי יסוד המעלה, עמד זלמן דוד לבונטין.
המושבה נתמכה בידי הברון רוטשילד במשך 18 שנים. ב-1889, הוקם במושבה יקב, ולידו בית חרושת לתמציות בושם וכהל, טחנות קמח ועוד מפעלים- התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ, שהייתה גורם חשוב בהתפתחות המושבה.
ראשון לציון זכתה להיות הראשונה בארץ בנושאים רבים- למשל הדגל הראשון כחול לבן שנשא מגן דוד, הבית ספר העברי הראשון, מחרשת הברזל הראשונה בארץ, וכנראה כאן גם חובר המנון “התקווה”.
ראשון לציון הלכה וגדלה עם השנים ולאחר הקמת המדינה התפתחה ממושבה לעיר (1950) וכיום היא העיר הרביעית בגודלה במדינה, עם אוכלוסייה של כרבע מיליון תושבים.
בראש הגבעה, במרכז המושבה, החלה הקמתו של בית הכנסת הגדול של ראשון לציון בשנת 1884, והיה המבנה הראשון במושבה.
רשיון הבנייה למבנה הושג מהממשל העות’מאני בעורמה.
בונה בית הכנסת היה ברוך פפירמייסטר, אדריכל ואיכר במושבה שיתכנן לימים את מגדל השעון ביפו.
המימון הראשוני היה מכספו של צבי הכהן לבונטין, אחיו של ז.ד לבונטין.
בסיועו של הברון רוטשילד, הסתיימה בניית בית הכנסת בשנת 1889.
מלבד שימושו כבית תפילה, המבנה הפך למרכז החיים החברתיים והציבוריים.
כאן נערכו קבלות פנים לאישים חשובים.
בחזיתו, נערכו טקסי הנישואין, ההלוויות, חגיגות ל”ג בעומר ועוד.
בשנת 1898, הוקם במרתפו של בית הכנסת הוקם הילדים העברי הראשון.
בחזית בית הכנסת – 12 פתחים, כמניין שבטי ישראל.
בשנת 1882 (תרמ”ב), עלו תושבי ראשון לציון אל הקרקע לראשונה, ומיד צצה בעיה חריפה של מצוקת מים במושבה.
בתחילה, ניסו למצוא מים בראש הגבעה, ליד בית הכנסת. לאחר כישלון חפירת הבאר בראש הגבעה, שנוסף לכל גם התמוטטה, נחפרה באר שניה במאמץ רב במורד הגבעה.
מחוסר אמצעים כספיים לסיים את החפירה, נשלח יוסף פיינברג מהמושבה לאירופה. הברון רוטשילד הואיל להעניק למתיישבים, בעילום שם, את הסכום החסר.
ב28.2.1883, הסתיימה חפירת הבאר המייגעת בהצלחה, ובשעה טובה נמצאו מי תהום בעומק 48 מטרים וכך ניצלה המושבה.
קריאת השמחה של החופרים “מצאנו מים” הפכה לסיסמת המושבה ושולבה בסמל העיר ראשון לציון.
גם הברון רוטשילד נחלץ לעזרה ומימן רכישה של משאבה וכן של מנוע קיטור.
בסמוך לבית הבאר, הוקם בשנת 1898 מגדל מים ובראשו מיכל אגירה.
המגדל איפשר להזרים את המים באמצעותו של כוח הכבידה אל בתי המושבה.
את המים היו מעלים במשאבה מן הבאר ומובילים לשלוש בריכות גדולות בסמוך אליה.
הבריכה הפתוחה והגדולה ביותר, שימשה לשחייה ואף כשוקת לבהמות. השנייה, הגבוהה ביותר- נועדה לאגירת מי שתייה. השלישית הכי קטנה, שימשה לאספקת מים לבתי התושבים עצמם.
המגדל סבל מהזנחה רבה לאורך השנים ושופץ בשנת 1987.
המבנה בנוי מאבני כורכר המסותתות בצורה מדויקת ביותר.
זהו בית העם העברי הראשון בארץ ישראל.
המבנה הוקם בשנת 1898, והיה המרכז התרבותי-חברתי של בני המושבה, ושל מושבות יהודה השכנות: רחובות, נס ציונה וגדרה. בבית העם נערכו הצגות, חתונות ושלל אירועים.
מעל בימת בית העם, נשאו דברים: בנימין זאב הרצל (1898), הברון אדמונד דה רוטשילד (1899), ג’מאל פאשה, המושל העות’מאני (1915), פרופסור אלברט איינשטיין (1925) ועוד אישיות רבות מעלה.
כמו כן, התקיימו בבית העם התקיימו אספות הייסוד של “איחוד מושבות יהודה והגליל” (1901) ושל “אגודת הכורמים” (1906).
מעל לכניסה, כתובת המוקדשת לברון אדמונד דה רוטשילד ולאשתו.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
במיתולוגיה היוונית, בין החיים למתים חוצץ נהר הסטיקס. פה בירושלים, המתים קרובים יותר. בין העיר העתיקה להר הזיתים חוצץ רק נחל קדרון, והוא אפילו לא תמיד מלא. זה סיפור על בית הקברות היהודי החשוב ביותר הר המשחה, הוא גם...
כל מי שביקר בארץ אפילו פעם אחת יכול לראות בעין בלתי מזוינת את השכבות שנוצרו עם הזמן. אחרי הכל, האזור היה מיושב מתקופות פרה-היסטוריות והמון דתות, עמים ואימפריות כבשו, התיישבו ובנו את הארץ – בדמותם. ההרגשה שנוצרת...
רכס הכרמל הוא רחב ידיים, ירוק ומזמין. יש מקום לכולם - יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. על האחרונים אני רוצה לדבר היום. על השכנים שלי בדַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל, הישוב הדרוזי הגדול בארץ, לא רחוק מאוניברסיטת חיפה, בלב פארק הכרמל היפה. בואו...
