הרשמה לניוזלטר

    פארק איילון – קנדה

    בין יערות, בוסתנים, מעיינות ושרידים עתיקים

    פארק זה משתרע על פני כ-12 אלף דונם, ממזרח לעמק איילון, בקטע שבין מחלף לטרון לשער הגיא.

    הפארק נקרא על שם עמק איילון הנח למרגלותיו ו”קנדה” על שם תרומת יהדות קנדה להקמתו.

    הפארק עשיר בנופי יער נטוע על ידי אדם וחורש טבעי ובמיוחד בעצי בוסתן, וקיימים בו אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים מרתקים וכן שרידי חקלאות עתיקה ובנוסף מערות קבורה, אמות מים, מחילות מסתור, מבצר צלבני ושרידי כנסיות.

    קק”ל טיפחה את עצי הפארק והכשירה בו דרכי נוף, מצפורים וחניונים רבים.

    המסלול בפארק הינו מעגלי וניתן לבקר בו כל השנה, והוא קל מאוד ומתאים לכל המשפחה.

    בסוף נובמבר – תחילת דצמבר – ניתן לראות פריחה מרשימה של נרקיסים באזורים הטרשיים בפארק.

    בין חודשי האביב- פברואר לאפריל, ניתן לראות בו פריחה צבעונית ומגוונת.

    אסטרטגיה, ביטחון ומים

    הנתונים הטבעיים של עמק איילון הפכו אותו כבר בימי קדם לאזור מבוקש מאד.

    זאת משום שהקרקעות הפוריות, שניצלו את שפע המים שהתנקזו אל העמק, עובדו כבר משחר ההיסטוריה, וכן היות שבתחום העמק קיים גם צומת דרכים אסטרטגי, החולש על דרכים שעולות מהשפלה וממישור החוף לירושלים ולבית חורון.

    קרבות רבים ניטשו על השליטה בעמק.

    אחד המפורסמים שבהם הוא מלחמת יהושע במלכי הכנענים, שהסתיימה בקריאה המפורסמת: “שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון” (יהושע י’ 12).

    בעמק איילון, התנהלו גם קרבות קשים בין החשמונאים והסלבקים במאה השנייה לפנה”ס.

    בשלב הראשון של כיבוש הארץ בידי הערבים, במאה ה-7 לספירה, שימש העמק כמקום ריכוז לצבאם.

    גם הצלבנים העריכו את עמק איילון כנכס אסטרטגי והקימו בלטרון מבצר חשוב – לה טורון דה שבלייה, מכאן בא השם “לטרון”.

    במלחמת העצמאות, ניטשו כאן קרבות עקובים מדם בין כוחות צה”ל וצבא הלגיון הירדני.

    הפארק נמצא על שטח של שלושה כפרים ערביים, שניים מהם התקיימו במקום עד 1967.

    הראשון דיר איוב (בחלקו המזרחי של הפארק בסמוך לשער הגיא) נהרס במלחמת העצמאות ובהסכם שביתת הנשק עם ירדן נותר בשטח הפקר ולא יושב מחדש, שני הכפרים הנוספים הם יאלו ועמואס.

    במלחמת ששת הימים, גירש צה”ל את תושביהם והרס את הבתים.

    שיקום פארק איילון

    עוזי נרקיס אמר שהכפרים נהרסו בשל השתתפותם במצור על ירושלים ובקרבות הקשים באזור במלחמת העצמאות.

    הסבר אחר שניתן לפינוי הוא הרצון לבטל את מובלעת לטרון כדי לאפשר את יישור הכביש לירושלים ולמנוע דרישה עתידית במסגרת הסכם שלום, להשיב את השטח לממלכת ירדן.

    תושבי הכפרים קבלו פיצויים אך לא ניתנה להם רשות לחזור לבתיהם.

    הקרן קיימת לישראל ייסדה את פארק קנדה ב-1973 כאתר לנופש ולפיקניקים.

    שמו הראשון היה ‘פארק קנדה’, כאות הוקרה לקהילה היהודית בקנדה, שתרמה את הכסף הרב למען הקמתו ופיתוח הפארק.

    במשך שנים, המשיכה הקהילה לתרום בקביעות לאחזקת הפארק, אך בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 הוצג סרט תחקיר שהראה את עברו הערבי של הפארק, והעובדה כי הוא שוכן מעבר לקו הירוק וטען שאסור להעביר כספי תרומות פטורים ממס מקנדה לצורך פיתוח הפארק.

    קק”ל התנצלה על שימוש בכספים מקנדה להקמת הפארק ושם הפארק הוסב ל-‘פארק איילון’, אך כדי למנוע בלבול בינו ובין פארק איילון הסמוך לתל אביב, הוא נקרא “פארק איילון-קנדה”.

    גיא עמק המעיינות

    עמק המעיינות הוא גיא קטן המתחיל את דרכו למרגלות חורבת עקד – גבעה גבוהה שבה נחשפו שרידי יישוב מוקף חומה מימי הבית השני. ייתכן שכאן שכנה גם מצודת אמאוס, שבנה המצביא הסלווקי בכחידס.

    בכחידס נשלח על ידי המלך דימיטריוס ה-I  על מנת לדכא את המרד החשמונאי ולכבוש את ירושלים.

    אורכו של הגיא הוא כ-2 ק”מ.

    נטועים בו עצי בוסתן ויער, עצי זית, תאנה ושקד, חרוב, רימון וגפן, ועצי חורש ים תיכוני.

    בגיא, נחשפו שרידי שתי אמות מים עתיקות מהתקופה הרומית.

    ניתן לראות עוד שרידים קדומים כמו מתקני עיבוד חקלאיים כגון גתות, טרסות ובנוסף עוד מספר קברים קדומים.

    במיוחד בולט הקבר הרומי – אחוזת קבר משפחתית חצובה בסלע.

    חלק העליון של עמק המעיינות ב”מעלה הנחל” הסדירה קרן קימת לישראל מערכת של מספר סכרונים לאורך הערוץ, שמטרתם לווסת ולהשהות את המים הזורמים בנחל, כדי למלא את האקוויפר המקומי ובכדי למנוע התמוטטות גדות.

    המסלול מסתיים במעיין התמרים, שם הכשירה קק”ל בריכה לאגירת מי המעיינות.

    מערכת סחרור המים –

    בחלק התחתון של עמק המעיינות בסמוך לבריכת התמרים, הותקנה מערכת סחרור המזרימה את מי הבריכה כ-300 מטרים במעלה העמק. המים זורמים מטה חזרה לבריכה דרך מפלונים ובריכות.

    מעיין התמרים –

    המעיין נובע במשך רוב ימות השנה, מתוך ניקבה שדפנותיה מדופנות באבן. הניקבה היא חלק ממפעל השקיה עתיק יומין, כנראה מן התקופה הביזנטית.

    מי המעיין זורמים כיום באמת מים קצרה שמוליכה את המים לבריכת אגירה.

    למרגלות המעיין, הוכשר על ידי קרן קיימת לישראל, מדשאה רחבת-ידיים שנועדה למנוע את סחף הקרקע לבריכת האגירה.

    מעיין בית הקשתות (עיינות איילון) –

    הבית הוא מבנה עשוי אבן גזית, בעל קשתות, כפי שמעיד עליו שמו, בגודל של 46 מטרים. תקרתו עשויה לוחות אבן המונחים על שלוש קשתות.

    הבניין ממוקם בערוץ הנחל מעל נביעת מי תהום ונבנה בתקופה הרומית (שלהי המאה ה-3 לספירה). הוא שימש, כפי הנראה, למקום מרפא.

    בצדו המערבי של הבניין, אמת מים מהתקופה הביזנטית. הניקבה, באורך של 12 מטרים, מובילה את המים מן הנביעה אל הבריכה. בתקופה העות’מאנית נבנה מסגד על גג הבית.

    הכניסה למבנה אסורה עקב סכנת התמוטטות.

    באר איוב ועינות איילון 

    באר איוב שוכנת בין חורבות הכפר הערבי הקטן דיר איוב, שחלש על הדרך העולה לירושלים.

    במלחמת העצמאות, עבר הכפר מיד ליד פעמים אחדות, אך לבסוף נותר בידי כוחות הלגיון הירדני.

    לאחר מלחמת העצמאות, ננטש הכפר ונותר בשטח ההפקר בין ישראל לירדן.

    במקום, מעיין נובע ליד עצי תות ותאנה הנאספים לבריכה קטנה.

    הדרך מדיר איוב לעיינות איילון עוברת ברכס א-זהר, הידוע בשם “רכס התותחים”. מראש הרכס תצפית מרהיבה לכל הכיוונים.

    כאן היה במלחמת העצמאות מתחם ירדני שצה”ל ניסה להשתלט עליו אך ללא הצלחה

    מ”רכס התותחים”, גולשת הדרך למזלג דרכים. ימינה – לעיינות איילון ושמאלה – לעמק המעיינות על אמות המים.

    תל איילון –

    כאן שכן המקום המזוהה כעיר איילון, עיר שנכללה בתחום שבט דן (יהושע י”ט, מ”ב) שעל שמה נקרא העמק כולו.

    מממצאים שנמצאו בסקר שנערך בתל ב-1968 עלה כי היה נושב בתקופת הברונזה, וייתכן שזוהי “ילונ” הנזכרת במכתבי אל-עמארנה במאה ה-14 לפנה”ס.

    איילון נזכרה ברשימת הערים שהחריב פרעה שישק הראשון במסעו לארץ ישראל בשנת 925 לפנה”ס לערך.

    העיר בוצרה על ידי רחבעם מלך יהודה, אך ההתיישבות בה לא הייתה רציפה, והיא חודשה בימי שיבת ציון.

    בתקופה הרומית והביזנטית, כונה היישוב במקום בשם “אלוס” או “יאלו”.

    ליד התל, נובעים מעיינות אחדים – עיינות איילון.

    המעיין הגדול הוא ביר אל-ג’אבר, הנובע בתוך מבנה אבן קדום מדרום למבצר.

    בתל איילון, נראים שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי.

    המבצר נבנה בראשית המאה ה-12 לספירה על ידי המלך הצלבני פולק מאנז’ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים.

    המבצר חולש על צפון עמק איילון.

    השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה הדרומית והמערבית.

    משלט י”ד

    עולים במעלה שביל ירוק לגבעה שבה נמצא משלט י”ד. השביל המעגלי, שאורכו כ-500 מ’, עובר בין שוחות שבהן התנהל קרב עז במלחמת העצמאות.

    במסגרת מבצע “יורם”, ניסה צה”ל בפעם השלישית לכבוש את לטרון ולפתוח את הדרך לירושלים הנצורה.

    המשימה הוטלה על הגדודים- 3 מחטיבת “יפתח” ו-5 מחטיבת “הראל”. הרעיון היה לכבוש קודם את שני המשלטים שחלשו על הרכס של אבן ג’בל – משלט י”ג ומשלט י”ד.

    המבצע נערך בלילה שבין 8 ל-9 ביוני 1948. גדוד 5 הסתער על משלט י”ד וכבש אותו לאחר קרב עקוב מדם. אך בגלל טעות בזיהוי דיווח הגדוד שכבש דווקא את משלט י”ג.

    בעקבות הדיווח, עלה גדוד 3 למשלט י”ג והופתע כשנתקל באש כוח הלגיון הירדני. הגדוד נאלץ לסגת, ולאחר שהתבררה הטעות הרת הגורל, נסוג גם גדוד 5 לאחר שספג 14 הרוגים ופצועים רבים.

    חורבת עקד –

    בראש הגבעה התלולה, נמצאו שרידי יישוב מוקפים חומה מימי הבית השני.

    ייתכן שכאן שכנה גם מצודת אמאוס, שבנה המצביא הסלווקי בכחידס, שנשלח על ידי השליט הסלווקי דימיטריוס הראשון כדי לדכא את המרד החשמונאי ולכבוש את ירושלים.

    בחפירות שנערכו בשנות ה-70′ וה-80′, התגלו מעט משרידי היישוב המבוצר, מערת מגורים עם שרידי בנייה וממצאים רבים ממגוון תקופות עתיקות- החל מתק’ הברזל עד לתקופה הרומית .

    כמו כן, התגלתה מערכת מסתור שכנראה נחצבה בימי מרד בר כוכבא ברומאים (המערכת מלאה עפר).

    בשנת 2011, חידשה את החפירות יחידת קמ”ט ארכיאולוגיה באזור יהודה ושומרון, בשיתוף עם הקרן הקיימת.

    החפירות חשפו שרידי יישוב שהשתרע על פני 60 דונם, מוקף מגדלים וחומות. בקו החומה הדרומי נחשף שער בנוי אבני גזית ומוגן בידי שני מגדלים עגולים למחצה.

    גבעת המצפור ושייח’ אבן ג’בל

    בראש הגבעה, מצוי קבר שייח’ (מקאם).

    זהו מבנה כיפתי נאה שנבנה סביב שנת 1288 על ידי מנכורש, שהיה מושלה הממלוכי של ירושלים.

    במשקוף הכניסה, ניתן לראות עד היום מגוון עיטורים עתיקים ואת סמלו של מנכורש (עיגול עם משולשים בתוכו וגביעים משני צדדיו).

    כיום, המבנה קרוי על שם אבן ג’בל, שהיה אחד ממפקדי הצבא המוסלמי שכבש את ארץ ישראל ואשר חלה ומת באמאוס בשנת 639 לאחר שפרצה מגפת דבר במחנה צבאו.

    החוקר אריה יצחקי מציין כי זהו שם חדש, והשם הקודם שמתועד עדיין במפות היסטוריות הוא שייח’ אל-מעלא.

    מגבעת המצפור, ישנה תצפית על מרחבי עמק איילון, וחלקים גדולים מפארק קנדה.

    מהגבעה, נוכל לראות גם מבנים באזור לטרון וביניהם את “מנזר השתקנים” שהנזירים המתגוררים בו לא באמת שותקים אך משתדלים לשוחח רק בענייני קודש.

    מכאן נראה גם את מבנה הטיגארט (מצודת שמירה) ששימש את המשטרה הבריטית בלטרון שכיום משמש כיד לשריון.

    לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

    מעוניינים בטיול הזה?

    הגעתם למקום הנכון!
    השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

      עוד בנושא

      ירדנית ובית המוטור – טיול נוסטלגי

      סכרי הכינרת סכר דגניה שוכן בדרום-מערב הכנרת והוא מהווה מעין “פקק” בין הכנרת לבין הירדן הדרומי. הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג שכונה גם “הזקן מנהריים” בתחילת שנות ה-30 של המאה...

      המשיכו לקרוא >
      סיור עוקף עוספיא ודליית אל כרמל

      עוספיא ודליית אל כרמל - חוויה דרוזית במרומי הר הכרמל בין עצי אורנים, בנקודה הגבוהה ביותר בכרמל, ונוף מרהיב מסביב על גבולו של פארק הכרמל, משתרעים להם היישובי עוספיא ודליית אל כרמל. לפי שרידים ארכיאולוגיים, עוספיא מיושב...

      המשיכו לקרוא >
      קירות חיפה מדברים

      יש אנשים ברי מזל שמביטים בדף לבן ומקבלים רעיונות. הם יכולים לברוא עולם בכמה משיכות מכחול ולהעשיר את הקיום האנושי בצורה וצבע. ואם הם מקבלים רעיונות כשהם רואים קיר לבן, האם זה הופך להיות “לא חוקי” או...

      המשיכו לקרוא >
      לכל הבלוג תיירות
      בניית אתר אינטרנט