הרשמה לניוזלטר

    סר פטריק גדס מתכנן תל אביב

    העיר העברית הראשונה, תל אביב, החלה כשכונה של יפו, עם 140 בתים בשנת 1909 והפכה לעיר הגדולה בארץ בשנת 1936.

    אולי האיש החשוב ביותר בתכנון העיר לקראת שנות השלושים הוא סר פטריק גדס (Sir Patrick Geddes).

    הארכיטקטים הקודמים שדיברנו עליהם היו יהודים יקים טובים שבאו לארץ חדורי מטרה ציונית, רעיונות גדולים ורצון לעצב את המרחב על-פי ראיית עולמם.

    גדס הוא יוצא מן הכלל – הוא היה מהנדס ערים וביולוג סקוטי ששילב רעיונות מתקדמים בתכנון ערים הארץ ישראל.

    גדס – האיש מהמגדל באדינבורו

    את דרכו המקצועים החל גדס דווקא כביולוג – הוא למד במספר אוניברסיטאות בלונדון.

    אחד ממרציו היה צ’ארלס דארווין האגדי, האיש ששינה את מדעי הטבע ללא היכר.

    בשנת 1880, הוא חזר למולדתו, סקוטלנד, לימד ביולוגיה באוניברסיטה של אדינבורו שמונה שנים וכתב ספרים על אבולוציה.

    בהשפעת פילוסופיות הודיות, הוא מאס ברעיון המערבי של התמחות.

    לשיטתו, מומחים בתחומים צרים יכולים לעשות נזק בגלל התעלמות מהתמונה הגדולה.

    הוא מימש את העיקרון על ידי התרחבות לתחומים של סוציולוגיה ותכנון אורבני.

    הוא אימץ את התיאוריה שאפשר ליישם את רעיון האבולוציה הביולוגית כדי להסביר את התפתחותה של החברה.

    הטיעון המרכזי של גדס היה שגיאוגרפיה, כלכלת השוק ואנתרופולוגיה קשורות זו לזו, וזה מה שהנחה אותו בתכנון ערים.

    הוא למד לפני הוא לימד – הוא הפך מצפה כוכבים באדינבורו לנקודת תצפית על העיר ומקום לימוד לתכנון ערים, חיים אורבניים וסוציולוגיה.

    המגדל, אאוטלוק טאוור, עודנו נמצא באדינבורו ומשמש כמוקד משיכה לתיירים – קמרה אובסקורה ועולם האשליות של אדינבורו.

    גדס בארץ הקודש

    בשנות העשרה של המאה העשרים, רכש גדס שם עולמי כמתכנן ערים, כשעבד בהודו הבריטית.

    הוא דגל בשימור והתחדשות עירונית ודחה את הרעיון של תכנון רובע חדש במנותק מבנייה ותיקה.

    זוהי הגישה שאותה הוא הביא לארץ בשנת 1918, כשהוזמן על ידי ד”ר חיים ויצמן כדי לסייע בתכנון האוניברסיטה העברית.

    רוב התכנון לא יצא אל הפועל, חוץ מהספרייה הלאומית שתכנן גדס יחד עם פרנק מירס, חתנו.

    הבניין, בית דוד וולפסון, הוא מבנה מקסים הבנוי מאבן ירושלמית ובראשו כיפה.

    זוהי דוגמה מובהקת לבנייה בסגנון אקלקטי, שמזכירה בנייה ערבית עם קשתות לרוב וחלונות מעניינים מכל הסוגים.

    בניין נוסף מהתקופה בתכנונו של מירס הוא מכון איינשטיין למתמטיקה, במקום מושבה המקורי בהר הצופים.

    זה בניין אקלקטי דו-קומתי חמוד עם כתובת מעל הדלת המציינת את שם המכון.

    מכאן יצאו מספר ישראלים זוכי פרס נובל ומדליות פילדס למתמטיקה.

    נדב ס

    פטריק גדס בירושלים הבנויה

    באותו הזמן, היה מעורב גדס בתוכנית הבריטית לפיתוח ירושלים, יחד עם האדריכל צ’ארלס רוברט אשבי, היועץ האזרחי למושל ירושלים.

    הם ראו את ירושלים העתיקה כפנינה אסתטית חשובה – ותרומתם הגדולה למראה של ירושלים היא להמשיך ולאסור את הבנייה ליד החומות, מה שמאפשר לנו לראות את הבנייה העות’מאנית מנקודות שונות בירושלים עד היום.

    פטריק גדס – עבודת גמר

    שעתו הגדולה של גדס בארץ היתה לאחר מכן – תוכנית גדס לבנייה בתל אביב, שעליה עבד גדס בין השנים 1927-1929.

    לפי התוכנית נבנה כאן מרכז תל אביב ומה שמכונה היום “הצפון הישן”.

    התכנון כלל רחובות ושדרות רוחב בניצב לים, כך שיאפשרו כניסת בריזה מכיוון הים,

    ורחובות אורכיים שיעודדו התפתחות מסחר בעיר, בשילוב עם תכנון כולל של גנים ציבוריים, לפי רעיון דומה ל”עיר גנים” שגם ריכרד קאופמן מזוהה איתו.

    כשאתם הולכים לאורך שדרות רוטשילד ומגיעים לכיכר הבימה באופן טבעי – תזכרו שאתם עושים את המסלול שתכנן בשבילכם גדס.

    אם אתם נוסעים לאורך החוף של תל אביב ומגיעים לגדותיו הירוקות של נחל הירקון – אתם נהנים מתכנון התנועה של גדס.

    אם רק חיפשתם צל ומצאתם עץ פרי במרכז תל אביב – דעו שגדס שתל אותו בשבילכם.

    טיול בכיכרות והשדרות של פטריק גדס

    כיכר הבימה וכיכר דיזנגוף תוכננו כנקודות כינוס רחבות ידיים לתושבי העיר. ה

    מקומות ישמשו את העיר לפסטיבלים והפגנות, לשמחה עממית ולעצב וזעם לאומי.

    בכיכר דיזנגוף, הוא השאיר מקום לאדריכלים “לשחק” – וכאן הוקמה כיכר צינה דיזנגוף בידי ג’ניה אוורבוך, בשנת 1934, מקום תל-אביבי ייחודי בו בלב כיכר עגולה יושבת מזרקה יפיפיה.

    כיכר צינה דיזנגוף החדשה לאחר שנחנכה, מימין רחוב דיזנגוף וממול רחוב בן עמי. תל אביב, 1938. צילום מאוסף של אריק ואדית מאטסון.

    תל אביב הייתה העיר היחידה שגדס תכנן שיצאה אל הפועל באופן מלא.

    אבל הוא לא נשכח – לתכנון של גדס יש תרומה גדולה ל”עיר הלבנה” התל-אביבית, אוסף של מבני באוהאוס שהוכרזו כאתר שימור על-ידי אונסק”ו.

    את התוכניות של גדס תוכלו לראות במגדל שלום מאיר, בתערוכת קבע המציגה את עבודתיו וסיפור חייו.

    תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת “העיר הלבנה” במגדל שלום מאיר בתל אביב.

    נהנינו מבניינים של ברוולד וקאופמן.

    זה כיף לראות את ההשפעות של הארכיטקטים, כיף לשים אצבע ולהגיד – הנה הבניה בסגנון הארץ-ישראלי!

    הנה הגן הציבורי הראשון בארץ!

    גדס הוא יותר נסתר מן העין – אבל כשאתם חווים את תל אביב, אתם חווים אותה, במידה רבה, כמו שתכנן אותה הפרופסור הסקוטי הזקן.

    מעוניינים בטיול הזה?

    הגעתם למקום הנכון!
    השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

      עוד בנושא

      עושים צדק בנווה צדק

      בנווה צדק, נסייר בין סמטאות צרות, בתי אבן ציוריים, מסעדות ובתי קפה ונקבל אווירה של עיירה צרפתית נהדרת. רקע היסטורי על השכונה שכונת נווה צדק נוסדה בשנת 1887. היא קדמה לעיר תל אביב ב-22 שנים והוקמה על ידי...

      המשיכו לקרוא >
      דרום אדום – פריחה בנגב המערבי

      דרום אדום  – פריחה ומרחבים בצפון הנגב דרום אדום הוא פסטיבל נפלא המתקיים מתחילת ינואר עד סוף פברואר ברחבי צפון הנגב ומטרתו לעודד את התיירות בצפון מערב הנגב. הפסטיבל מתבסס על תיירות כפרית ברחבי האזור, ויוצר חיבורים...

      המשיכו לקרוא >
      בין נחל ציפורי להרדוף

      בטיולים קודמים ביקרנו בגליל התחתון ובישוב המרתק ציפורי – מקום שמשלב היסטוריה יהודית ובנייה רומית מרשימה. היום נגיע לנחל ציפורי, הקרוי על שמו של הישוב ונטייל בטבע הגלילי הקסום. תארזו מים ואחריי בטוּר! והים אינו מלא נחל ציפורי...

      המשיכו לקרוא >
      לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
      שיווק באינטרנט לעסקים קטנים