סיורים עירוניים הם עניין מאוד מורכב וגם מאוד פשוט.
מצד אחד, אנחנו עוברים בנוף מוכר וארץ ישראלי בין אם זו עיר, מושבה, קיבוץ, אלו יישובים כמו אלו שסביבנו והנוף נראה שחוזר על עצמו. מצד שני, אחרי שנעשה את הסיור בנוף העירוני המוכר, אנחנו נסתכל עליו קצת אחרת, פתאום הכל יקבל משמעות.
אותו הבית שעברנו לידו, יעורר בנו רגשות בזכות הסיפור שנרקם סביבו, אם זה סיפור מאוד מצחיק יעלה על פנינו חיוך, הספסל הבודד והמוזנח פתאום יראה לנו כמו מקום לעצירה רומנטית ואולי אפילו הסיפור העצוב יגרום לנו להזיל דמעה.
הסיור דורש הכנה של קריאת ספרים, עיתונים, חיפוש באינטרנט וליקוט של העובדות המעניינות ביותר, לאחר מכן ביקור בשטח ומציאת ההקשרים הנכונים בין מה שמצוי בשטח לבין הדמיון.
היכולת לספר סיפורים בצורה מעניינת, מרגשת, להשמיע ולהציג את הסיפור לקהל באופן יצירתי, מבלי “לחפור” ולשעמם, לדעת לבנות פעילויות מתאימות שיגרמו לקהל להיות מעורב, יניעו אותו לתגובתיות ולשיח.
אם הסיפורים האלו לא יעברו הלאה, כאילו לא היו מעולם, אנחנו אלו שאחראים לשמור עליהם. הסיפורים האלה מנציחים את ההיסטוריה שלנו.
קיימת סיבה מעולה לכל עצירה, בכל פעם שאני מפנה את תשומת לבכם, מבטיחה שהושקעה בכך מחשבה רבה.
לטייל בעיר מודרנית יכול להיות מרתק באותה מידה כמו לטייל בחורבות יישוב עתיק, אני קוראת לכם לטייל איתי בערים, בעקבות סיפורים, אנשים וריגושים.
תל אביב, מושבות יהודה, בית שערים, עתיקות בית שאן, עכו וחיפה מולדתי.
אל תשכחו אני מורת דרך בכל הארץ, אתם יכולים לאתגר אותי בבניית טיול מהצפון ועד הדרום.
KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA
החודש, כתבתי על נחלים רבים בדרום הארץ. הנחלים היו, עד עכשיו קטנים או מקסימום בינוניים באורכם. הפעם, נבקר בנחל נקרות. נחל ארוך ורחב, מן הארוכים ביותר בהר הנגב למעשה. יש כאן הכל - אז קדימה, זמן להתארגן ושוב לצאת...
בשנות העשרים של המאה העשרים, הכתובת היתה על הקיר. גלי העלייה סימנו ליישוב, לבריטים והערבים – איזשהו סוג של מדינה או אוטונומיה יהודית בארץ ישראל – בדרך. בד בבד, הלאומיות הערבית דרשה בעלות על אותם השטחים בדיוק...
דמיינו לכם את הדבר הבא - אתם לקראת הסיום של הטיול שלכם בירושלים. האוטובוס נוסע בעצלתיים בירידה בכביש 1, חזרה הביתה. המדריך עוצר אתכם בפעם האחרונה להיום וכולם יורדים לאכול חומוס. איפה? באבו גוש, כמובן! היום נדבר על החומוס...
