נחל סער משתלב מעולה ב”קסם” של רמת הגולן ומושך אלפים מאתנו, מהארץ ומחו”ל, אל הטבע הפראי שבו.
ברמת הגולן, אפשר למצוא שפע של היסטוריה מרתקת, צמחייה רבה ומגוונת וגם האדמה עצמה לא מאכזבת.
החל מהרים בודדים ומרשימים לבין הרי געש שכבר לא פעילים וכמובן לא מעט מדרונות ומצוקים.
רוב שטחי הגולן מכוסים בסלעים ממוצא מגמטי ובזלתי.
ישנם שטחים שכוסו על ידי הלבה וכן סלעי משקע רבים ומיוחדים.
בשילוב מושלם, כמו הרמוניה מתואמת, הקרקע והאדמה משמשות כבית לעולמות החי והצומח.
העצים של המקום יוכלו לספק לנו הבנה על הפרשי הגבהים, ומשום כך גם על הצומח הנרחב והמגוון.
לדוגמא, בגובה של כ- 500 מטרים ויותר, נוכל להבחין באלה ארצישראלית, אלון תולע ואלון מצוי.
השילוב של העצים האלו ביחד, יוצרים את הנוף המושלם.
וכמובן שזה לא נגמר פה.
למזלנו, הגולן הוא אזור שעדיין לא מיושב בצפיפות אדם שתשתלט על הטבע, ולכן – זהו המקום המושלם לעולם הצמחייה לפרוח בו ולעולם החי להתרבות בו.
הגיוון שקיים בעולם החי הוא עצום, מרשים, עוצמתי וחשוב לאיזון האקולוגי.
החל מזאבים וצבאים ועד לחתולי הבר, חזירי הבר, משפחות שועלים ועוד מיני מכרסמים, ואפילו עולם העופות- עשיר לא פחות.
צילום: itamar hassan
כמובן שכל אלו לא יוכלו להתקיים ללא “עולם המים” של האזור.
הנחלים שברמת הגולן נותנים חיים ומספקים לנו מסלולי הליכה נעימים וקסומים.
בין הגולן הירוק לבין החרמון הלבן, בצפון הרחוק של הגולן, מסתתר לו נחל שבימי החורף שוצף ויוצא למגוון נחלים ובאביב הוא נחשב למסלול הטיול האולטימטיבי.
נחל סער הינו מסלול הטבע המושלם לכל הגילאים(כמובן בזהירות יתרה ובעונות המומלצות).
הנחל זורם בין אבני הבזלת של רמת הגולן לבין סלעי הגיר של הר החרמון הלבן.
בזכות מיקומו, מסלול נחל סער בהחלט קוטף מקום של כבוד במסלולים שבין רמת הגולן לבין הר החרמון.
הוא מתחיל את זרימתו בעין סער (סמוך למג’דל שמס) ונשפך בסופו לבניאס.
את המסלול למפל אפשר להתחיל ב”גשר הידידות” שנמצא בסמוך לכפר עין קיניא, אשר שוכן על מורדות רכס החרמון ומעל נחל סער.
כפר עין קיניא הינו כפר דרוזי ברמת הגולן.
הכפר היה מיושב, ככל הנראה, עוד מסוף התקופה ההלניסטית, מה שמוסיף לנו היסטוריה מסקרנת למקום.
באזור הכפר, על הגבעה הסמוכה, בוצעו חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו מטבעות וחרסים ממספר תקופות חשובות שהתרחשו בא”י באזור זה, החל מהתקופה הרומית ועד לתקופה העות’מנית.
עוד פרט שכדאי לציין הוא שבגבעה נמצאה מצודה שלפי רוב הדעות, נבנתה בידי הממלוכים.
הגבעה ידועה גם בשם “נבי איליה” על שם אליהו הנביא המקודש גם לדרוזים.
עין קינייא
הדרוזים ידועים בתרבותם המרתקת ובמאכלים משגעים ומיוחדים במינם.
מאכלים אותנטיים ומשובחים, שגם רובנו מכירים מאכל אחד או שניים.
את האוכל הדרוזי-מסורתי נוכל למצוא בעיקר אצל משפחות דתיות או משפחות שמשמרות בקנאות את מסורת המטבח העתיקה.
לעיתים, הכי נכון להיצמד למקור, במיוחד במאכלים מסקרנים ועשירים בתבלינים.
פיתה דרוזית, בורגול, ממולאים וסלטים מיוחדים ועשירים בתבלינים, הן רק חלק קטן (מאוד) מהמנות העשירות של המטבח הדרוזי.
מה שיכול להפתיע אותנו אולי, משום שהעדה הדרוזית ידועה, בתחילת דרכה לפחות, כעדה יחסית ענייה.
אך הכול עניין של הרגשה בלב ולבסוף- האוכל שבצלחת.
עיקרון המטבח הדרוזי הוא להגיש אוכל טרי, טעים ומזין שיגיע לצלחת הישר מן האדמה העשירה והפורייה.
לאוכל- יש כבוד.
כל תבלין, כל ירק, כל פרי, מטופח במון אהבה וכבוד וכך גם מגישים אותו.
את רזי עבודת האדמה והאירוח, לומדים ביחד במשפחה ומעבירים את המסורת מדור לדור.
המשפחה הדרוזית לומדת את עבודת האדמה אשר עוברת במסורת כפרית כבר מאות שנים.
כל משפחה מגדלת בעצמה את הפירות, הירקות, הקטניות והדגנים.
כל משפחה מטפחת את גינת הירקות ודואגת בקפידה לתבלינים.
במידה ולמשפחה היה גם צאן ובקר, אזי שהם זכו בארוחות בשריות ובחלב וגבינות, אך לא פחות חשוב, זוכים גם לארח מכל הלב ולהגיש מנות מכל טוב.
הכינו את עצמכם לחוויה בלתי נשכחת בטיול שלכם לרמת הגולן.
בין הנוף עוצר הנשימה, הטבע, האדמה, הנהרות, המפלים, המסלולים, לבין ההיסטוריה, התרבות והמטבח הדרוזי – תמצאו את עצמכם בגירוי חושים.
תצאו עם טעם של עוד לחזור לטיול נוסף ברמת הגולן.
אירוח דרוזי בכפר מסעדה
לעוד מסלולים באזור רמת הגולן לחצו כאן
מי שעוקב אחריי בפייסבוק וקורא את הכתבות כאן, יודע כמה אני אוהבת טיולים בצפון. ובכל פעם שאני נוסעת לאצבע הגליל או לגולן בכביש 90, אני עוברת בקריית שמונה. אולי הגיע הזמן בשבילי לעצור כאן, לחקור את העיר הצפונית המרתקת הזו ולראות...
יערים רבות בערץ צמחו ממושבות קטנות. את אם המושבות, פתח תקווה, מכירים כולם, אבל יש עוד דוגמאות שבהן ישוב חקלאי צמח לעיר של ממש. נפתח בחדרה, שהחלה את דרכה כמושבה ב-1891. כח הגמל! דמיינו לכם קוזקים - אדומי פנים, על ראשם...
יש אנשים שלא צריכים שני שמות. מספיק לומר “מדונה” או “פרינס” כדי שיידעו על מי מדובר ובמקרים רבים – גם מה הם עשו. בעבר הישראלי, יש לנו מישהי כזאת – “רחל”, הידועה יותר כ”רחל המשוררת”. אחת המשוררות...
