תכנית המצפים בגליל

ישוב הארץ התחיל במאה ה-19 ובמידה מסוימת, נמשך עד היום.

אבל בשום שלב הוא לא היה אחיד ותמיד הושפע מגורמים שונים.

בין אם זה העליות הגדולות, הצרכים הביטחוניים של המדינה והשטחים שבשליטתה.

אחת התוכניות היזומות החדשות להקמת ישובים יהודיים הייתה "תכנית המצפים בגליל",

הידועה גם בשם "יהוד הגליל".

הררית תצפית על בקעת בית נטופה
מקור: Ori~

חידת הגליל

ניסיונות ליישב יהודים בגליל היו בתקופת המנדט ואפילו לפניה.

עם זאת, תכנית החלוקה של האו"ם בשנת 1948, שניסתה לחלק את הארץ לפי ריכוזי האוכלוסייה, זיהתה שבגליל המערבי יש רוב ערבי מובהק וייעדה אותה לאוכלוסייה הערבית.

כמובן, התכנית לא התממשה והגליל כולו נשאר בשטחה של המדינה היהודית.

ניסיונות ליישב את היהודים בגליל נמשכו לאורך השנים, עם דוגמאות בולטות כגון כרמיאל ונוף הגליל (לשעבר, נצרת עילית).

עם זאת, היו אלו ערים מבודדות יחסית בלב אוכלוסייה ערבית.

בניסיון ליצור רצף יהודי בגליל, ממשלת בגין יצרה תכנית פעולה חדשה בשנים 1979-1980 – תכנית המצפים, במסגרתה יקומו 30 ישובים על אדמות המדינה.

המטרה הייתה ליישב מספר קטן של משפחות במבנים זמניים.

המטרה הושגה באופן מרשים למדי – קמו 26 מהיישובים המתוכננים.

הביקורת באה בעיקר בזה שרוב הישובים לא יכולים לקיים את עצמם.

והגרים בהם עובדים בערים וגם מזה שבסופו של דבר, התיישבו במקום אוכלוסיות מבוססות ולא עובדי כפיים ועולים.

עם זאת, יש מספר ישובים מרתקים שבהם נבקר.

שִׁיחִין היישוב ההודי מימי בית שני, מדרום לכביש 77 ליד הושעיה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת

הזמן חוזר על עקבותיו

נתחיל ביישוב שהגשים את יעודו החקלאי – הושעיה בעמק יזרעאל.

המקום החל כהיאחזות נח"ל והמשפחות הראשונות התיישבו במקום בשנת 1983.

יחסית למצפה, זה ישוב גדול למדי, עם כ-400 משפחות!

דיברתי על חקלאות? התכוונתי ליקב ייחודי, יקב קטרון!

זה היקב היחיד בארץ בשפועל בשיטת הגרביטציה, כלומר ללא משאבות שעלולות לפגוע בענב או בחרצן.

כתוצאה, היין יוצא נטול מרירות.

שיטת גידול הענבים היא אורגנית, ככל הניתן, והיקב מייצר כמויות קטנות של יינות קלאסיים כמו קברנה סוביניון וגוורמינצר ובלנדים ייחודיים למקום עם שמות ארמיים כמו "ליכא" ו"תיגרא".

כיאה לישוב בעל צביון דתי, היין הוא כשר.

זה ההווה החקלאי, אבל מה עם העבר?

ובכן, ליד הושעיה יש את "כפר קדם", שמשחזר את חיי הכפר מתקופת המשנה.

לבשו את "בגדי היהודים" של אותם הימים וקדימה למלאכה!

תוכלו להתנסות בחריש, זריעה, קציר וגם בטחינה עם אבן ריחיים.

בחורף יש מסיק והכנת שמן זית ובקיץ – בציר ודריכת ענבים.

בכל עונה אפשר לחלוב צאן ולעשות תספורת לכבשים. אבל בלי פן.

אפשר גם לרכב על חמור ולשלוח דואר יונים.

אם אתם חובבי אמנות דווקא, תגיעו ל גלריית "אורייתא" – אור, תורה וArt.

ליאורה לוי אמנית ואוצרת תשמח להעביר סדנה לנשים, זוגות ומשפחות.

בסדנה תוכלו לחוות אמנות ולקחת הביתה פריטים שיצרתם בעצמכם.

תכנית המצפים בגליל, היישוב יובלים
צילום: ד"ר אבישי טייכר

אמנות ואופניים בהר גילון

למי שאף פעם לא שבע מאמנות, אני מציעה לבקר ביובלים.

רבים ממקימי היישוב היו עובדי רפא"ל, שמשלבים את שני הדברים הכי ישראלים שיש – צה"ל והיי-טק.

למרות זאת, התושבת הכי מוכרת של היישוב היא, כנראה, הפסלת דליה מאירי.

מאירי לקחה שטח שנפגע מחציבה ובנייה והפכה אותו, בנחישות רבה, לגן פסלים.

תבואו לראות עבודות מרהיבה באבן ומתכת, תוצאה של עשרות שנים של עשייה.

עוד חובבי אמנות יכולים למצוא עניין אצל "אמני הר גילון".

היישוב גילון הוקם אף הוא על ידי אנשי רפא"ל, אבל התיישבו בו קבוצות אוכלוסיה שונות, בהם האמנים.

לישוב השני על הר גילון, צורית, הגיעו במקור אנשים ממרכז הארץ.

"אמני הר גילון", שגרים בשני הישובים, באים משלל תחומי האמנות, היצירה והעיצוב ומציעים למבקרים סדנאות, ביקורים פרטיים ואירועים מיוחדים.

אבל אל לנו להתעלם מכוכב אחר של הר גילון – ההר עצמו!

מצדו הדרומי של ההר – מצוק דרמטי ומתחתיו זורם נחל חילזון.

צידו הצפוני מתאים יותר לטיולים בחורש הגלילי היפהפה.

בנוסף, על הטרסות בהר צומחים עצי זית, חלקם מהעתיקים בארץ.

לבסוף, מסביב להר יש מסלול אופניים של 12.5 קילומטר. שווה!

תכנית המצפים בגליל
מקור: ד"ר אבישי טייכר

חצבים פורחים וציפורים שרות

למי שהטבע של הר גילון רק "פתח לו את התיאבון", כדאי שיבוא איתי ל"עצמון-שגב" ולמסלול הטיולים היפה.

למקום הייתה היסטוריה רבת שנים של קשיי התיישבות.

הניסיון הראשון של התיישבות על ידי הנחלאים לא נחל הצלחה, בגלל שהקרקע לא התאימה לחקלאות והגרעין נטש את המקום בשנת 1954.

יותר מאוחר, גרו במקום חיילים משוחררים ועולים מצפון אפריקה שעבדו במחצבה הסמוכה.

אז, נעזבה המחצבה וחלק מהתושבים נטשו את המקום.

במקומם, נכנסו מוסדות דתיים ונגדם ניהלו אנשי שגב מאבק, שגלש לעתים לאלימות.

לקראת שנות ה-80, נטשו אלה ואלה את המקום.

למשפחות הבודדות שנשארו הצטרף גרעין עצמון של, תופתעו לשמוע, אנשי רפא"ל שבאו לגליל לחפש איכות חיים.

ואכן, עצמון הוא ישוב יפה ומטופח.

כל סתיו פורחים חצבים בסביבות עצמון – פרחים לבנים ויפים, עם שישה עלי כותרת מחודדים ועדינים, בצורת כוכב.

מצאת חצב? על כל חצב יש מספר רב של פרחים, כך ששום פרח לא מרגיש בודד.

ואם מצאת חצב במקום מסוים בשנה שעברה, סביר להניח שבשנה הבאה אותו חצב ישוב ויפרח מתוך הבצל שחבוי באדמה!

חצב פורח
צילום: Zion Susi Photography

צעד (וצידה לדרך) תימנית

עכשיו, אם עייפתם מהדרך, תוכלו לבקר ב"סוכה של כרמלה" בעַמְקָה, ללון ולטעום מאכלים תימניים אסליים.

עמקה הוקמה על ידי עולים מתימן וכרמלה נולדה לתוך התרבות הזו.

תהנו מג`חנון וקובנה, לבנה בשמן זית שמיוצר במושב, מגוון סלטים וירקות.

אוכלי החריף יוכלו לנסות את הסחוג תימני שהוכן בעבודת יד – זה או אתם או הוא!

בנוסף, תוכלו להשתתף בסדנת קליעת סלים מסנסני תמר.

מצפה הילה, הוקם בתכנית המצפים.
מקור: משתמש:Assafn

ביקרתי בהרבה מצפים במהלך טיוליי ואני יכולה לסכם בזה שאין מה לסכם.

הישובים אולי הוקמו בתכנית ממשלה רחבה, על מנת "לשים יותר ניקוד על המפה", אבל האנשים הם אלו שהקימו קהילות.

כל קהילה, כמו כל אדם, היא שונה וייחודית, וכל מקום צופן הפתעות משלו.

אני גאה להכיר את אנשי הגליל ושמחה כל פעם מחדש לגלות עוד טפח מהאזור הקסום הזה.

נהניתם מהכתבה אודות תכנית המצפים בגליל? אולי תרצו לבדוק כמה אתם יודעים על הגליל העליון

הגעתם כבר לאזור הגליל התחתון ?

אז זו הזדמנות לקפוץ לטייל בכפר תבור והמרחב!