יש סטריאוטיפ על ישראל, שנפוץ אצל אלו שלא ביקרו בארץ. אנחנו חיים במדבר אחד גדול ורוכבים על גמלים לבית הספר. כקונטרה לסטריאוטיפ, אנחנו נבקר בכמה יערות מרתקים בארץ, נהנה מהצל בזמן הקיץ ובכלל - נצעד בכמה מהמקומות המעניינים...
העמק הפורה נתחם על ידי הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח, הרי השומרון בדרום ורמות מנשה ורכס הכרמל במערב.
הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים, המופרדים על ידי קו פרשת המים הארצי – בקעת מגידו ועמק חרוד.
המושב נקרא על שם יהושע חנקין אשר ניהל את העסקאות לרכישת עמק יזרעאל לשם יישובו על ידי יהודים, בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20.
גרעין מייסדי כפר יהושע נוסד במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי חבורת חלוצים בשם “ארגון א”.
רוב חבריו היו חלוצים אנשי העלייה השלישית, ביניהם שרה כפרי לבית קפלן, לימים חברת כנסת, ומיעוטם אנשי העלייה השנייה.
מייסדי כפר יהושע סברו כי השיתוף הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט. על כן, ניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ.
בכפר יהושע נוצרה שיטת אשראי מיוחדת: בראש המושב עמדה ועדה כלכלית, שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו.
משק חלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו.
היישוב תוכנן מלכתחילה כמושב ע”י האדריכל ריכרד קאופמן, מהמתכננים הבולטים באותה תקופה, דבר זה ניכר בתוכניתו המעגלית, המאפשרת ריכוז של מבני הציבור במרכז וחלוקה שווה של הנחלות.
במבט של ציפור על כפר יהושוע, רואים את האות יוד היא האות הראשונה לשם הכפר – יהושוע.
שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידאולוגיים מבחינת ההקפדה על עקרונות המושב, עד למשבר הארגוני שפקד אותו בשנת 1998.
בעקבות המשבר, פורקה האגודה השיתופית, ועימה השיווק המאורגן והערבות ההדדית.
מאז, מתנהל כל משק באופן פרטני מול מוסדות ציבוריים ובתי עסק, ובעלי המשקים החלשים ביותר נאלצו למכור את משקיהם או להחכיר את מבניהם למשקים הגדולים.
בסמוך לכפר, נמצאת תחנת הרכבת ההיסטורית תל א-שמאם של קו רכבת העמק.
רכבת העמק הוא השם הנפוץ לשלוחה של מסילת הרכבת החיג’אזית, אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20.
המסילה קישרה בין חיפה לסמח’ ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג’אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחיג’אז.
השם “רכבת העמק” לא ניתן מעולם למסילה באופן רשמי, אך נפוץ ביישוב היהודי בארץ ישראל.
בשנת 2005, בוצע בה שחזור על ידי המועצה לשימור אתרים.
המועצה לשימור אתרי מורשמת בישראל
תחנת זו הייתה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות שנקבעו בשנת 1905, מוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם.
הכפר פורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע.
התחנה הוקמה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל שהיה אז אזור ביצות שומם, ושימשה בתחילה כנקודת תספוק ותיקון לקטרים.
מומלץ לשלב עם ביקור בנהלל (כנסו ללינק)
יש סטריאוטיפ על ישראל, שנפוץ אצל אלו שלא ביקרו בארץ. אנחנו חיים במדבר אחד גדול ורוכבים על גמלים לבית הספר. כקונטרה לסטריאוטיפ, אנחנו נבקר בכמה יערות מרתקים בארץ, נהנה מהצל בזמן הקיץ ובכלל - נצעד בכמה מהמקומות המעניינים...
מתחילת העלייה השנייה, הסיפור הציוני מתואר מנקודת מבט חילונית. אחרי הכל, היו אלו החילונים שהובילו את התרבות הישראלית החדשה, שעבדו על מנת לבנות את הארץ. הם גם יישבו נקודות מרוחקות והרחיבו שטחים בשליטה יהודית, לא? כן, אבל זה...
מי שעוקב אחרי בבלוג ובפייסבוק יודע - בוודאי שאני חיפאית, אבל אני אוהבת את הארץ ומטיילת בכולה. חרשתי את הארץ הזאת, מצפון לדרום ואני עדיין מגלה מקומות מרתקים בכל פינה. עם זאת, יש משהו מרגש בלגלות מקום חדש ממש...