בית שאן העתיקה סיור עם מדריכה

אם גן עדן בארץ ישראל – בית שאן פתחו

אמר ריש לקיש, גלדיאטור יהודי שזכה בחופש, ליסתים שהפך לתלמיד חכם ונהג לרחוץ עם רבי יוחנן היפיוף אולי גם במרחצאות בית שאן.

תגליות בחפירות העיר העתיקה ינעימו ויעניינו לנו את הבילוי באתר הארכיאולוגי המרשים שמתאים לקבוצות בכל גיל ובכל רקע.

ראשית בית שאן

גן לאומי בית-שאן משתרע על כ1,600- דונם, 2 תלים בו – תל חוצן ותל אצטבה, בהם נמצאו שרידים מהתקופה המצרית.

כמו בית מושל מקדשים, אסטלות ופסל רעמסס – המעידים על חשיבות אסטרטגית. בין שני התלים מעבר נמוך בו העיר הקלאסית, הלניסטית רומית.

תל הוא בעצם ערימה של שכבות היסטוריות, בכל פעם שנשרפה העיר הגיעו ובנו על שכבת השריפה

ככה נוצרות לנו המון שכבות מתקופות שונות אשר מאופיינות בתרבות חומרית ייחודית

סגנון אדריכלי, עיצובי חרסים, כתובת דומות אשר לפיהם הארכאולוג קובע את התקופה. התלים מסמלים לנו את ראשית תקופת העיור בין 1500-2000 לפנה”ס בישראל.

האתר נחפר משנות ה20, אך החפירות העיקריות משנות ה80 ועד היום, כעת מעריכים ש1/10 מהעיר חפורה, לב העיר.

דגם העיר העתיקה

במקורות היהודיים בית שאן

לפי הכתובים, העיר לא נכבשה בהתנחלות שבטי ישראל, “ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה”.

סיפורי גבורה וטרגדיה מקראיים סובבים את האתר – לאחר הקרב בגלבוע גופותיהם של שאול ובניו נתלו על חומות העיר בית שאן מהן לא נמצאו שרידים.

דוד יהיה מי שיכבוש את העיר – מתקופתו אולי שרדה מצודה, בשלב הבא תיפול בשנת 732 לפנה”ס בידי תגלת פילאסר ה-3 מלך אשור.

בראשית המאה השלישית, פטר רבי יהודה הנשיא את הקהילה היהודית בעיר ממצוות ומסים והקשורים בארץ

כמו גם תושבי ערים מעורבות אחרות. בית שאן מוזכרת במשנה עבודה זרה.

בית שאן בקולנוע ובתרבות

התל שימש תפאורה בסרט מפורסם – בו התאבד יהודה איש קריות בסרט ״ישו כוכב עליון״ שצולם צלוב על עץ השיזף בפסגת התל.

בעמק כולו ממותג כ-עמק המעיינות ולא ‘עמק בית שאן’ מכיוון שהמעיינות הם אלו שמשכו לאורך ההיסטוריה את המתיישבים, המצביאים והכובשים.

גבולות ההלכה בבית שאן

מאחורי התל, רואים את הרי גלעד. בתל רחוב מדרום נמצאה כתובת פסיפס ממאה 6 המתארת את גבולות ההלכה בהן בית שאן לא נכללת ונחשבת עיר נוכרית

הכתובת מצוטטת מברייתת התחומין מהתלמוד ה’, שאגב איפה נחתם?

בטבריה כי בשנת 200 לא הייתה גישה לירושלים, לאחר מרד בר כוכבא היהודים גורשו מנפת יהודה.

פקס רומנה – שלום מדומה

בתקופה ההלניסטית בכל הארץ, אנחנו רואים ירידה מהתלים, תקופת שלום, התפתחה העיר התחתונה ונקראה ניסה ע”ש האלה שהניקה את דיוניסוס אל היין והפריון

אנו יודעים זאת מכתביו של יוספוף פלביוס הוא יוסף בן מתיתיהו מפקד המרד היהודי ברומאים שהפך להיסטוריון בחצר הקיסר הרומאי.

זוהי תקופה בה התפתחו ערי פוליס רבות במרחב, ערי מדינה עצמאיות קהילה פוליטית ו”דמוקרטית”.

שמה של העיר הוא סקיטופוליס ומשמעות הפתיח של המילה סקיתים הם החיילים המשוחררים ששיכנו בשטח כבוש.

החשמונאים באים

העיר תהא חשמונאית לתקופה קצרה עד שהרומאים יכבשו את העיר ויהפכו אותה לבירת הדקפוליס החשובה ביותר במרחב ארץ ישראל, הרומאים רצחו במרד הגדול את התושבים היהודים שהתגוררו בה

הרומאים היו אלו שהביאו את העיר לשיא התפתחותה מבחינת מבני ציבור, שלטון, כתובות ופסלים.

עם עליית הנצרות

בתקופה הביזנטית עם התנצרות, העיר הגיעה לשיא דמוגרפי והוקפה בחומה, הוקמו כנסיות ומנזרים

מתקני השעשועים כוסו עפר ובוטלו עליהם נבנו בתים, לאחר מכן עברה כיבוש מוסלמי ונקראה ביסאן ורעידות אדמה רבות שהביאו לירידתה ועזיבתה לטובת טבריה העולה. היה ניסיון צלבני לא מוצלח, ונטישה עם רעידות האדמה הקשות.

ממצאים מרשימים ששרדו

תאטרון – רומי, ניתן לזהות לפי אופי הבנייה, מאופיין בבנייה על צלע ההר הטבעית, הכיל 7,000 – צופים ושימש גם בתקופה הביזאנטית, במבנה הוצגו הצגות קומדיות, פנטומימה, חיקויים, שירה וריקודים.

התיאטרון כולל שלושה גושי מושבים הנקראים קוואות זה מעל זה, מהם נשתמר בשלמותו הגוש התחתון

בין הגושים מפרידים מעברים הנקראים וומיטוריום, משמעות המילה הקאה, התאטרון מקיא את האנשים החוצה לאחר ההופעה

אגב הקאה היא חלק מהתרבות הרומית – מסמלת עושר ומעמד. בשעות בהן לא היו הצגות המקום שימש לאספות.

אמפיתיאטרון ששימש לקרבות אכזריים / והיפודרום ששימש למרוצי סוסים, בבית שאן נמצאו כולם.

האימפריה הרומית דאגה לתושביה ל”לחם ושעשועים” וכך הסיטה את תשומת לבם ממרידות בשלטון, ה”פקס רומנה”, שלום רומאי מי שמורד מת.

בית שאן

עיר פגנית של עובדי אלילים

מתחם פולחני ככל הנראה קשור במים ובאלים דיוניסוס וניסה על פי צלמיות שונות שנמצאו, המקדש כוסה ונטמן בעפר בתקופה ביזנטית, התאטרון היה בין המתקנים היחידים שנשארו חשופים.

שירותים ציבוריים מסוג לטרינות נפוצים מאוד בערים הגדולות ברחבי האימפריה הרומית, כולל ארץ ישראל.

ייחודה של הלטרינה הציבורית היה קודם כול בפארה עשויה שיש ומעוטרת בפסלים, כפי שאתם רואים לא היו כל מחיצות בין הנוכחים, והם עשו את צרכיהם ביחד.

לטרינה בנויה ממושבים מתחתיהם “תעלת ניקוז” ששטפה את השפכים למערכת הביוב העירונית שמנוקזת למרגלות תל אצטבא לנחל חרוד

לפני המושבים תעלת מים נוספת שנועדה לשטוף את כלי הניגוב כנראה אצות או מקלות עם עלים, לעשירים היו מוכרים בכניסה אפרוחים רכים.

בתרבויות אחרות, הסתפקו ביד שמאל (עונש כבד בעבר היה כריתה של אחת הידיים מה שגרם לאותו אדם לצאת מהמעגל החברתי).

הלטרינות ובכלל מתקני העיר שימשו לרב גברים וזונות, אישה מבית מכובד הייתה נשארת בבית עם הילדים.

אספסיאנוס הקיסר של תקופת המרד הגדול, הפך קיסר בזמן שהאימפריה הרומית הייתה במצב כלכלי קשה, ומתקופתו התחילו לגבות מס בכניסה ללטרינות, זאת כדי לדאוג להיגיינה בהם.

שירותים בבית היה יכול להרשות לעצמו באותה תקופה רק אדם לעשיר. בתלמוד הבבלי: “איזה (הוא) עשיר?כל שיש לו בית הכיסא סמוך לשולחנו.”‏‏

האם פעם חשבתם על מאיפה מגיע המושג “ליפול בין הכיסאות”….?

בנימה זו נסיים את הכתבה, רגע לפני שנכנסנו לבית המרחץ ושמענו על הפיקנטריה האמיתית שהתרחשה בו..נדלג לסופה של בית שאן ונשאיר אתכם סקרנים.

רעידת אדמה הרסה את העיר

בשנת 749 התרחשה באזור רעידת אדמה, שגרמה לחורבן העיר, הרס ומפולת קירות, עמודים נקרא רעש שביעית מכיוון שהתרחש בשנת שמיטה

השנה השביעית בה נותנים לאדמה “לנוח”. אנחנו מוצאים עדות לרעש במקורות נוצריים, יהודיים ומוסלמיים, וכמובן עדות ארכאולוגית

בגניזה קהירית מצוין כי נקבע יום צום לאחר רעש שביעית, במשך הרבה שנים התחבטו בשאלה מתי התרחשה רעידת האדמה שהרסה את בית שאן, 747, 748, 749.

כשחפרו כאן מצאו שלד של נער מרוסק תחת עמוד, כנראה שביום הרעידה החזיק חופן מטבעות בידו ועל המטבעות כתובת 131 להיג’רה, כלומר 749 לספירה.

אז היישוב היה מוסלמי ונקרא ביסאן. עותמנים וצלבנים השאירו שרידים זניחים.

שרידי ההרס מהרעש לא פחות חשובים מהשרידים העומדים, מדגימים לנו את עוצמת רעש האדמה.

העמוד הממוצע גובה 9 מ’ משקל 25 טון, מרסק את הרצפה עליה קורס.

לילות בית שאן

*לסיורים ליליים יש לתאם הרבה זמן מראש!