הרשמה לניוזלטר

    בית הקברות כנרת – קם בשירה

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:

      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      בית הקברות כנרת – קם בשירה

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        מחיר: 0₪

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה
        לינה
        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        בית הקברות כנרת – קם בשירה

        קוראים אדוקים של המאמרים שלי בודאי שמו לב

        הרבה אנשים שפעלו לפני קום המדינה ובשנים הראשונות חוזרים לאותו המקום – קבוצת כנרת.

        אותו “קיבוץ שלפני הקיבוצים” ליד הימה הקסומה שלנו או למושבת הכנרת, לה זכות ראשונים על האזור.

        חלק מהאנשים הללו חוזרים לכאן למנוחת עולם באחד מהמקומות היפים בארץ – ל בית הקברות כנרת.

        בואו נבקר ונחלוק כבוד לאותם האנשים.

        המצבה הראשונה בבית הקברות כנרת

        הראשון שנקבר על התל שחולש על הכנרת היה מנחם שמואלי (ממש”י), הוגה דעות מתקופת העלייה הראשונה.

        הוא העלה על הכתב את הגיגיו על העבודה המאורגנת, את הרעיונות של היהודי המגשים החדש ואת הפמיניזם.

        הוא היה זה שהגה את רעיון “חוות העלמות” – חווה לימודית לנשים, על מנת להכין אותן לחיי העבודה והחלוציות.

        זוהי אותה חווה בה גרה ועבדה רחל המשוררת.

        בנות ההכשרה של חנה מייזל בחוות העלמות בכנרת עומדות מימין: חנה צ’יזיק, שרה שטורמן, עטרה קרול, שושנה בלובשטיין. שורה מרכזית: ציפורה דרוקר, לאה מירון, חנה מייזל, שרה לייקין, שרה מלכין. שורה תחתונה: רחל רוזנפלד, ציפורה אברמסון, יהודית קרביצקי.

        מקור: אלבום צפת תצלומי דניאל פרל

        במאי 1911, בגיל 31, נמצאה גופתו של ממש”י על הדרך שבין בית המוטור (בית המשאבה) לחוות כנרת, אחרי שיצא להביא לחם.

        לא ברור עד היום אם הוא מת בנסיבות טבעיות או נרצח.

        מסביב לקברו, שנה לאחר מותו נשתלה אותה חורשת האקליפטוס המפורסמת אליה כמהה נעמי שמר.

        את בית המוטור, שעדיין עומד על תילו ליד קבוצת כנרת, ניתן לבקר – הוא כיום מוזיאון לאותם האישים שגרו כאן ולעולי תימן שהיו חלק מהקבוצה בשנים הראשונות להקמתה.

        בית המוטור | מקור

        האנשים שמחוץ לגדר

        גורלם של עולי תימן בקבוצת הכנרת הוא פרק מר בתולדות ההתיישבות.

        “תימני כנרת”, אשר הגיעו, בהנהגתו של הרב דוד בן ישראל צאירי, לעבוד בחווה ב- 1912 והתגוררו בבית המוטור ובסביבתו, התנגשו תרבותית עם שאר הקבוצה.

        ב-1930, לאחר קונפליקט מתמשך עם הקבוצה, גורשו יוצאי תימן מכנרת ועברו לרחובות.

        גם מתיהם של חברי הקבוצה נשארו “מחוץ לגדר” – ורק לאחר זמן מה הוקצתה להם חלקה נפרדת בבית הקברות.

        למרות הקשיים הוויכוחים הפנימיים, הפכו ישובי הכנרת לחממה תרבותית לאנשי העלייה השנייה.

        רבים מהם חזרו להיקבר בבית הקברות שהפך למפורסם ברבות השנים והיה למקום קבורתם של אישים ציונים חשובים.

        אחד מאישים הידועים הוא ברל כצנלסון, מנהיג הפועלים, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית וממקימי מוסדות ההסתדרות, ביניהם קופת חולים כללית ו”סולל בונה”.

        הוא חיבר מאמרים וערך עיתונים, אבל נראה שהחיבור שנשאר בתודעה הישראלית הוא ההספד שחיבר שנפתח במילים “יזכור עם ישראל”.

        הוא מהווה את הבסיס לתפילת “יזכור” של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

        קבר ברל כצנלסון בין שתי אהבותיו, שרה שמוקלר ולאה מירון, בבית הקברות כנרת

        ייחוס: מצילומי יהודית גרעין-כל

        והזוכה הוא…

        בן דורו של כצנלסון ,שגם קבור בבית הקברות כנרת הוא אברהם הֶרצפֶלד.

        כ-40 שנה כיהן הֶרצפֶלד בהנהלת “המרכז החקלאי” אותו הקים ובמסגרתו נתן תנופה להקמת ישובים חקלאים רבים בכל הארץ.

        הוא כונה אז “אבי ההתיישבות”.

        לאחר קום המדינה, הוא כיהן כחבר כנסת כ-16 שנה.

        בשנת 1972, זכה בפרס ישראל על “תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה”.

        קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת | ייחוס: Hanay

        חתן פרס ישראל נוסף שקבור כאן הוא אהרן מגד, סופר ומחזאי.

        מגד פרסם יותר מ-30 ספרים במהלך חייו.

        מחזותיו הוצגו ב”הבימה”, ב”האוהל” ובתיאטראות נוספים.

        הסדרה העלילתית הראשונה שהופקה בטלוויזיה הישראלית, “חדווה ושלומיק”, מבוססת על הרומן פרי עטו “חדווה ואני” והוקרנה לראשונה בשנת 1971.

        שיר הנושא של הסדרה “בלדה על חדוה ושלומיק” בביצוע של מירי אלוני (מילים: יהונתן גפן לחן: יאיר רוזנבלום) ישאר גם הוא בפנתיאון הזמר הישראלי לתמיד.

        לא מצלצל מוכר? תנסו להשלים – “ללכת מ… ללכת אל… ללכת כי כולם …”. עכשיו תגידו לי שזה לא תקוע בראש שלכם!

        קברו של הסופר אהרון מגד בבית הקברות כנרת | מקור: Alon366

        ”מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה.“

        חתן פרס ישראל נוסף הוא שאול אביגור.

        אבל בניגוד לשני הזוכים הקודמים, אביגור נתן את עיקר תרומתו לישוב במחשכים.

        אתם יכולים לשפוט בעצמכם – הוא היה מפקד המוסד לעלייה ב’ ברוב שנות קיומו,

        הקים את מערך המודיעין של ההגנה, ש”י (שירות ידיעות) והיה שותף פעיל ברכש ותע”ש (קנייה וייצור מחתרתי של נשק לארגון ההגנה).

        אחרי קום המדינה, שימש כסגן שר ביטחון וכראש ארגון “נתיב”, שהיה אמון על הקשר בין ישראל לבין יהודי ברית המוצאות ופעל באופן חשאי – למחצה.

        קברם של שאול אביגור ואשתו שרה בבית הקברות כנרת | מקור: Hanay

        להיקבר כאן, מול הכנרת, זה עניין של מה בכך, אבל לא כל מי שקבור כאן מת בארץ.

        מנהיגים ציונים סוציאליסטים נבחרים נקברו מחדש בבית הקברות כנרת, אחרי שהם שנפטרו ונקברו בגולה, בהם משה הס, דב בר בורוכוב ונחמן סירקין.

        קבר משה הס ובני משפחתו בבית הקברות כנרת | ייחוס: מצילומי יהודית גרעין-כל

        פינת השירה העברית

        יש גם מקום לאלו שנתנו לנו את מתנת השירה.

        את פועלן של רחל המשוררת ואת נעמי שמר הזכרנו במאמרים שמוקדשות להן בעבר,

        אבל צריך לציין גם את אלישבע ביחוֹבסקי, בת למשפחה נוצרית שהתאהבה בתרבות היהודית,

        למדה עברית ויידיש, התחתנה עם הסופר שמעון ביחובסקי ונתנה לנו מספר שירים וסיפורים שתמיד מוצאים את הטוב באדם.

        קברה של אלישבע בבית הקברות כנרת | מקור: אבישי טייכר משתמש:Avi1111

        לא כל מי שקבור כאן זכה במצבה אישית.

        כך, בשנת 1917 גורשו על ידי העות’מאנים יהודים מתל אביב ו 52 מהם הגיעו לגור לחופי הכנרת.

        בגלל התנאים הקשים, מתו 10 מהם ונקברו קודם בקבר אחים ולאחר מכן תחת מצבות שעליהן כתוב “אלמוני מגולי יהודה”.

        רק בשנת 1991 התגלה מסמך שנתן שם לנספים ונקבעה לוחית המציינת את שמם.

        יש גם אלו שזכו במצבה אך לא קבורים במקום.

        אלו הם אנשי השומר שקבורים בכפר גלעדי ומונצחים כאן.

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          בין נחל ציפורי להרדוף

          בטיולים קודמים ביקרנו בגליל התחתון ובישוב המרתק ציפורי – מקום שמשלב היסטוריה יהודית ובנייה רומית מרשימה. היום נגיע לנחל ציפורי, הקרוי על שמו של הישוב ונטייל בטבע הגלילי הקסום. תארזו מים ואחריי בטוּר! והים אינו מלא נחל ציפורי...

          המשיכו לקרוא >
          הררית ולאורת נטופה – לצד יודפת

          הררית, אנשים, מדיטציה ופסטורליה מסלול הטיול מתחיל בישוב הקטן הררית שמשתייך למועצה האזורית משגב. הישוב הוקם בשנת 1980 בפסגת הר הררית (שגובהו 526 מטר) במסגרת תוכנית המצפים בגליל. תנאי מרכזי לקבלה לישוב הוא החובה לעסוק במדיטציה כאורח חיים,...

          המשיכו לקרוא >
          ארכאולוגיה סביב הכנרת

          ימת הגליל, או בשמה הנפוץ יותר בארץ – הכנרת – היא אגם המים המתוקים הטבעי הגדול בישראל. בגלל המרכזיות של הימה, בני אנוש התיישבו לחופה מתקופות פרהיסטוריות. אחת התקופות שהשאירו חותם רציני על סביבת הכנרת היא סוף...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הטיולים בגליל התחתון
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים