אלכסנדר ברוולד – מניח אבני חיפה

אין ספק, הציונות והעליות שהיא הביאה שינו את הארץ ללא היכר.

רוב הישובים בארץ העתיקה שלנו צעירים בקנה המידה העולמי.

בואו נפגוש את הארכיטקטים שעיצבו את דמותה של ארצנו – ואת הבניינים שמעטרים את ערינו גם היום.

נתחיל עם אלכסנדר ברוולד – האיש שחיפה וישראל חייבות לו המון.

על קו ברלין – חיפה

בשנת 1887, למשפחת סוחרים חילונית למהדרין בגרמניה נולד בן.

הבן, כיאה ליקה טוב, למד מקצוע ריאלי באוניברסיטה הטכנית בשרלוטנבורג, שבברלין.

לאחר לימודיו, החל לעבוד במשרד אדריכלות והיה מעורב בתכנון  בניין הספרייה המלכותית הפרוסית (כיום ספריית המדינה בברלין), אבל הבניין נבנה בסגנון ניאו-בארוק, ולא דומה לבנייניו בארץ.

בעשור הראשון של המאה ה-20 “חברת עזרה של יהודי גרמניה” הזדקקה לאדריכל בחיפה.

חיפה העות’מאנית הייתה אז בתנופה – כעיר נמל היא שימשה יותר ויותר ספינות ותחנות על מסלול הרכבת החיג’אזית, שזה עתה נבנתה.

צפו לה עתיד מזהיר כעיר תעשייה באימפריה העות’מאנית.

הם צדקו לגבי העתיד – אבל טעו לגבי האימפריה.

הבניין שהיה צריך לבנות נקרא “טכניקום” (היום – טכניון) והאדריכל, כמובן, היה ברוולד.

אלכסנדר ברוולד מתחיל בגדול

בשנת 1910 ברוולד מגיע לארץ.

הוא לוקח את הפרויקט ברצינות, אבל אינו מעניין לבנות בארץ העתקים של אדריכלות אירופאית.

הוא יוצא למסע ברחבי הארץ כדי ללמוד איך לבנות במזרח התיכון.

הוא התרשם מאיכות אבן הגיר בארץ ואיכות הסתתים המקומיים ובחר בה כחומר בנייה עיקרי.

הוא גם התרשם מקשתות וקמרונות בבנייה הערבית המסורתית ושילב אותם בבנייניו.

גם בעיצוב הפנים של הבתים שאב השראה בסגנון העות’מאני-ערבי, במיוחד בפתרונות אוורור שלא היו נדרשים באירופה – אבל היו נחוצים כמו מים לשתייה בארץ.

סגנון זה נקרא לימים “הסגנון הארץ-ישראלי”.

את כל העקרונות האלו ניתן לראות בבניין הטכניון הישן, היום – מוזיאון המדעטק.

הבניין בנוי לגובה שלוש קומות ומורכב מחמישה חלקים עיקריים: גוש מרכזי, גבוה ובולט, בראשו כיפה, ובו נמצאת הכניסה המרכזית לבניין, ושני אגפים מאורכים משני הצדדים, שמסתיימים במעין “צריחים”.

לאורך הגג השטוח של המבנה – שיני חומה דקורטיביות שמחזקות את מראה “הטירה”.

הכניסה המרכזית היא קשת מחודדת גדולה ובתוכה קשתות קטנות יותר שתוחמות את שער הכניסה והחלונות.

אבן על אבן

הבניין לא נבנה בלי דרמות.

היו בעיות עם פועלי הבניין ובעיות שנבעו מ”ממלחמת השפות” – מאבק בין בוני הטכניון דוברי הגרמנית לבין גופים ציוניים דוברי העברית לגבי שפת הלימוד במוסד, לכשייפתח.

מלחמת העולם הראשונה, שפרצה ב-1914 עיכבה את איכלוסו של הטכניון החדש וגם פגעה במבנה, ששימש את הצבאות השונים והיה לבית מטבחיים ולבית חולים, בתקופות שונות בזמן המלחמה.

ברוולד בילה את המלחמה כקצין ימייה בצי הקייזר הגרמני.

לאחר המלחמה, נפתח הטכניון, לא לפני שעבר לידי ההסתדרות הציונית.

כאן ביקר אלברט איינשטיין ונטע דקל, שקיים עד היום.

כאן זכה ברוולד ללמד דור חדש של ארכיטקטים, כראש הפקולטה לארכיטקטורה.

טירת הילדים

כמובן, אלכסנדר ברוולד לא שקט על שמריו.

בחיפה תוכלו למצוא את הבניין הישן של בית הספר “הריאלי” בחיפה.

אי אפשר לטעות – זהו בניין שיצא תחת ידו של אותו הארכיטקט.

גם כאן תראו קשתות מחודדות, שיני חומה לאורך הגגות וצריח. הפעם, כיפת המבנה המרשימה יושבת על הצריח עצמו.

בשנת 1925 תכנן ברוולד את סניף בנק אנגלו-פלשתינה בחיפה (היום בניין הסיטי), כחלק מהמתחם המסחרי שהקימו הבריטים לצד נמל חיפה המתפתח.

על המבנה הדו-קומתי תוכלו לראות את הקשתות שאנחנו רגילים אליהן.

בצדו של המבנה תוכלו לראות את תבליטי המטבעות העתיקים שמייחדים את הבניין.

הבניין כבר לא משמש כסניף בנק, אבל אפשר לבקר במועדון “הסינקופה” ולראות את הכספת המקורית בקומה השנייה.

בית ארצישראלי בארץ ישראל

כמובן, לא כל בניין של ברוולד הוא מבנה ציבור. הוא תכנן את ביתו של האמן הרמן שטרוק – היום מוזיאון הרמן שטרוק בחיפה.

מספר בתי מידות ברחוב פנורמה (היום – יפה נוף) בחיפה ושכונת הדר הכרמל שנבנו לפי תכניותיו.

במרחביה הוא בנה בית בלומנפלד (טירת העמק) ואת בית הקואופרציה – אחת מעבודותיו המוקדמות, עוד לפני המלחמה.

בתל אביב אפשר לראות את “מלון פלטין” בן ארבע הקומות – מלון יוקרה מאמצע שנות ה-20 של המאה העשרים.

המלון ההיסטורי עבר שנים של הזנחה כבניין משרדים, אבל שופץ בשנות ה 90.

הבניין, בצבע ורוד עתיק, משקיף על רחובות אחד העם ונחלת בנימין עם חלונות מכל הסוגים – מערביים-מלבניים, עות’מנים-קשתיים ואפילו עגולים – כמו אלו של ספינה.

נראה שקצין הים לא שכח מהיכן הגיע.

מעל קשת הכניסה – מרפסת דקורטיבית שמדגישה אותו.

אלכסנדר נפטר בחיפה בשנת 1930 ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

הוא נחשב לאב הרוחני של הסגנון הארץ-ישראלי שהשפיע רבות על הסגנון האקלקטי המאוחר יותר ואחד מהאנשים שנתנו את הטון לבנייה הציונית המוקדמת.

הוא לא נשכח – יש אנדרטה לזכרו של אלכסנדר ברוולד ברחוב קלר פינת שדרות יצחק.

יש רחוב על שמו במרכז שכונת הדר – לא רחוק מבית הקרנות – וכמובן, תבליט לזכרו מעטר את בניין הטכניון הישן – האיש שבנה והאיש שלימד לבנות.