הרשמה לניוזלטר

    אוניברסיטת חיפה – מגדל השן

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:

      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      אוניברסיטת חיפה – מגדל השן

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        מחיר: 0₪

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה
        לינה
        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        אוניברסיטת חיפה – מגדל השן

        כשם שישראל, במידה רבה, הושפעה ממנהיגה הראשון, דוד בן גוריון והתפקיד של נשיא ארה”ב נתפר למידותיו של ג’ורג’ וושינגטון, כך חיפה, במידה רבה, עוצבה על ידי אבא חושי, ראש העיר הראשון של חיפה אחרי קום המדינה.

        הוא זה שעיצב את העיר כמודל של רב-קיום והיה אחראי במידה ניכרת לשיתוף הפעולה עם ערביי חיפה והעדה הדרוזית בישובים הסמוכים ובכלל.

        יותר חשוב לענייננו – הוא היה זה שיזם את הקמת אוניברסיטת חיפה, מוסד חינוך ממעלה ראשונה ב”עיר הפועלים”.

        המכון לחינוך הפועלים

        אבא חושי היה ראש העיר של חיפה משנת 1951 ועד לפטירתו בשנת 1969 ואישיות מפתח בעיר כבר משנות העשרים של המאה ה-20.

        בהיותו ראש העיר הקים את הכרמלית, את תיאטרון חיפה ואת אוניברסיטת חיפה.

        “המכון האוניברסיטאי של חיפה” הוקם בשנת 1963 בחסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים ונתן תארים מטעמו.

        אחת הסיבות הראשוניות להקמת המכון הייתה המחסור במורים מוסמכים.

        משכנו הראשון של המכון היה בבית ארדשטיין בהדר הכרמל, בניין אקלקטי חיפאי.

        מהר מאוד היה הבניין צר מלהכיל את הסטודנטים.

        חדרו של אבא חושי המשומר באוניברסיטת חיפה

        צילום Ranbar

        התחנה הבאה של המכון הייתה בבניין שבו שוכן היום בית ספר עירוני ה’.

        באוקטובר 1965 הונחה אבן הפינה לקמפוס הנוכחי של האוניברסיטה, בפסגת הכרמל.

        בשנת 1971 הפסיקה האוניברסיטה להעניק תארים מטעם אונ’ ירושלים ועברה להעניק תארים באופן עצמאי.

        היא הוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה שנה לאחר מכן.

        בימת הכבוד (מימין) וקהל המשתתפים בטקס הנחת אבן הפינה למכון האונברסיטאי (לימים אונברסיטת חיפה), חיפה

        מקור: יד בן צבי

        לעצב תודעה בזכוכית, ברזל ובטון

        את האחריות הראשונית לתכנון קמפוס קיבל לידיו האדריכל הברזילאי פורץ הדרך אוסקר נימאייר.

        התכניות לא הגיעו לידי בשלות, אך הסקיצות שימשו את האדריכל הישראלי שלמה גלעד כהשראה לשני הבניינים הבולטים של האוניברסיטה – הבניין הראשי ומגדל אשכול.

        הבניין הראשי רחב הידיים עדיין משמש רבים מהסטודנטים באוניברסיטה ומגדל אשכול – בעיקר את המנהלה.

        המגדל הוא גורד שחקים מרשים שהיה לבניין הגבוה בחיפה עד תחילת המילניום.

        זוהי עדיין נקודת תצפית מרהיבה, גם יחסית לעיר עם הרבה נקודות תצפית מעולות.

        מגדל אשכול ביום אביבי, 2011, אוניברסיטת חיפה, ישראל

        צילום: Tehuda

        הקמפוס התרחב מאוד מאז  ונוספו בניינים נוספים, כמו הבניין הרב תכליתי.

        נוספו גם קמפוסים נוספים – בעיר התחתית שוכן לו קמפוס העיר ע”ש לורי לוקי, בו יושבים החוגים למדעי המחשב, מערכות מידע וסטטיסטיקה.

        בנוסף, יש שתי מעבדות מחקר ימי – אחת בקיבוץ שדות ים והשנייה במכון לחקר ימים ואגמים לישראל – מצודה ברוטליסטית לחופה של שקמונה בחיפה.

        לבסוף, נפתח בשנת 2017 קמפוס משותף בשנגחאי עם אוניברסיטת ECNU –

        כאן מתמקדים בלימודים בינתחומיים חדשניים בביו-רפואה, מדעי המחשב, מדעי הסביבה ועוד

        צילום: סעיד אבו יונס

        תיירת בעירי

        כל הקמפוסים שווים ביקור, אבל אנחנו נתמקד בקמפוס הראשי.

        קודם כל, נגיע לספריית האוניברסיטה – ספריית יונס וסוראיה נזריאן.

        אוסף הספרייה החל כבר משנת 1963 והפך לספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל.

        כאן נמצאים תמונות היסטוריות של ארץ ישראל וארכיוני תאטרון ואמנות הבמה, לצד אוסף הספרים הנדירים שכולל כ-1,700 ספרים בטורקית עות’מאנית.

        כאן יש גם את הארכיון ע”ש אבא חושי, שכולל מסמכים וחפצים רבים הקשורים לאיש.

        קטלוג הכרטיסיות בספרייה

        מקור

        הספריה התרחבה מהבניין הראשי ויש לה אגף מרשים וחדש מזכוכית ופטיו ירוק בלב האוניברסיטה.

        בכניסה לבניין הראשי ועל קירות פנימיים בבניין יש מספר לא מבוטל של ציורי קיר של האמן אברהם אופק משנת 1984.

        זהו אמן ייחודי עם שפה ויזואלית צבעונית ובטוחה בעצמה – וגם מאוד שונה מהמיינסטרים האמנותי בדורו.

        הוא מצייר נופים עירוניים וכפריים, דמויות אנושיות, בית, משפחה, סיפורי תנ”ך ועוד.

        ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה.

        התעשיין שאהב ארכיאולוגיה

        כמובן, כל מבקר באוניברסיטה חייב לעצמו ביקור במוזיאון הכט.

        המוזיאון נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד”ר ראובן הכט – תעשיין רב פעלים שייסד את “ממגורות דגון” בחיפה ועוד.

        איש שתרם לעיצוב דמותה של חיפה.

        הוא גם תרם מהאוסף הפרטי שלו למוזיאון והתחיל את האוסף הקבוע לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.

        בנוסף לאוסף הכללי, יש גם אוספים בנושאים רבים ממצרים והתרבות האטרוסקית ועד למטבעות יהודיים.

        תוכלו לראות גם מטבעות ממטמון עוספיה, מטמון ענקי שהתגלה בשנות ה-60 ליד היישוב וכולל כסף רב מהעיר צור ומהעיר רומא.

        למוזיאון יש גם אוסף אמנות נרחב שכולל ציור צרפתי בשנים 1930-1830 וציור של אמנים יהודיים מאמצע המאה ה-19 ועד לתחילת המאה ה-20.

        אבל האוסף המעניין והנוגע מכל הוא “אוסף אוסקר גז” – פריטים שיצרו אמנים יהודים שנספו בשואה – מתרומת משפחת גז השוויצרית.

        יגאל זלמנסון, מתוך אתר פיקיויקי

        חלק ייחודי נוסף למוזיאון הוא “דרך הדורות” – בניינים עתיקים שהובאו לשטח פארק הכרמל, בקרבת האוניברסיטה ושוחזרו במקום.

        כאן תוכלו לטייל בין מבני מגורים וקבורה מרמת מטרד בנגב לאסמי תבואה ממצודה בנגב (תקופת הברזל) ובתי בד מקסטרא הקדומה, ישוב שהיה בקרבת חיפה בעבר.

        אני מקווה שנהניתם מהסיור הקצר שלנו בקמפוס אוניברסיטת חיפה. האם יצא לכם לטייל באוניברסיטאות בארץ או בחו”ל? מה אתם הכי זוכרים מהביקור?

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          קולינריה בשוק רמלה

          כבר ביקרנו מספר פעמים בעיר רמלה וגילינו דברים מדהימים על ההיסטוריה שלה וגם על אמת המים מהתקופה הערבית שהשקתה את העיר בעבר. היום נבקר ונטעם את שוק רמלה - אחד המקומות המיוחדים והטעימים בארץ!   ברוכים הבאים לשוק אחד השווקים המרהיבים...

          המשיכו לקרוא >
          דרום הגולן והמעיינות שבו

          בנובמבר 2020 נפתחו שערי שמיים וגשם שטף את הארץ הצמאה. בכל הארץ, ואדיות ונחלים התמלאו והחלו לזרום. ב דרום הגולן, המים החיים האלו זורמים לכינרת, בעיקר, וממלאים את הימה שלנו עד אפס מקום. בדרך, הם עוצרים לחדש את הצמחיה...

          המשיכו לקרוא >
          רחובות עיר המדע והתרבות

          רחובות - מדע, פרדסים וציונות  מקור שמה של רחובות הינו פסוק מהמקרא: “כי עתה הרחיב ה’ לנו ופרינו בארץ” (בראשית כ”ו, כ”ב). הוגה השם היה ישראל בלקינד. ראשיתה של רחובות  רחובות הוקמה כמושבה במישור החוף הדרומי בי”א באדר...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים